בועת הישיבות
המדינה הסירה את השוט ומספר תלמידי הישיבות זינק
לאחר ביטול קיצוצי התקציב והסרת האיום על ישיבות שאינן מלמדות את תוכנית הליבה עלה מחדש מספר תלמידי הישיבות. חדו"ש: יש להפסיק לממן מוסדות חינוך שאינם מלמדים תוכנית ליבה מלאה
16/11/2016 10:44
תגיות: תקציב הישיבות · לימודי ליבה · שנתון החברה החרדית בישראל · חדו"ש · משרד האוצר
ישיבת פוניבז' בבני ברק. צילום: נתי שוחט, פלאש 90
מספר תלמידי הישיבות הגבוהות (הישיבות שלאחר התיכון ועד גיל הנישואים) והאברכים (אברך תלמיד ישיבה נשוי) עלה בין 1999 ל-2012 בשיעור שנתי קבוע של 4%. בשנים 2012 ו-2013 צנח מספר תלמידי הישיבות ב-8%. ב-2015 חזרו החרדים לקואליציה, הממשלה בראשות בנימין נתניהו חידשה את התקציבים לתלמידי ישיבות ומספרם זינק ב-8%.
לפי שנתון החברה החרדית בישראל ל-2016, הירידה באותן שנתיים נבעה משתי סיבות עיקריות: המדינה העניקה פטור משירות צבאי ל-20 אלף תלמידי כולל, שיכלו לפרוש מהלימודים ולצאת לעבוד. באותן שנים גם קיצצה המדינה ב-50% את התמיכה שניתנה לתלמידי ישיבות ולאברכים שאינם משרתים בצבא ורבים נאלצו לעזוב את הישיבות.
השינויים החדשים במספר תלמידי הישיבות מעידים, לפי כתבה ב-"TheMarker", כי עולם הישיבות החרדי הוא בועה שהמדינה מנפחת או מכווצת באמצעים תקציביים. הם גם מלמדים שלמדינה יש יכולת לאכוף לימודי ליבה על מערכת החינוך החרדית. ביכולתה להמחיש את המחיר של אי־הוראת לימודי ליבה באמצעות קיצוצי תקציב.
בעקבות פרסום הממצאים מסרה עמותת חדו"ש: "אפשר להבין את טענתם של ראשי הישיבות התיכוניות, שכפיית לימודי ליבה על המנהיגות החרדית הסרבנית היא בעייתית, ואף להסכים עמה. אבל מה שהם אינם אומרים, והוא התשובה הנכונה במדינה נורמלית שמנהיגותה הפוליטית אינה מתפקדת על פי תכתיבים סחטניים חרדיים, הוא שיש להפסיק לממן מוסדות חינוך שאינם מלמדים תוכנית ליבה מלאה ואמתית!
"כפי שמראים נתוני השנתון החרדי, צעד כזה יגביר את קבלת לימודי הליבה בחינוך החרדי מרצון, ויבטיח את יכולתם של חניכיו להשתלב בשוק העבודה ולפרנס בכבוד את משפחותיהם. האשמה מוטלת על הפוליטיקאים החרדים, מימין ומשמאל, לא פחות
מאז 2013 משקיעה המדינה כ-180 מיליון שקל בשנה בקידום לימודי ליבה בישיבות
מאשר על המנהיגות החרדית, וחדו"ש תפעל ככל יכולתה להבטיח כי מחדל זה יישאר חלק מהשיח הציבורי וייבחן משפטית וציבורית".
מאז 2013 נערכים משרד החינוך ומשרד האוצר להנהגת לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים. במשרד החינוך הוקם מחוז ממלכתי־חרדי, הוקצו תקציבים להכשרת מאות מורים חרדים להוראת לימודי ליבה ועוד. בסך הכל מושקעים כ-180 מיליון שקל בשנה בקידום לימודי ליבה בישיבות. אבל גם אחרי שלוש שנים של השקעה, לא ברור אם בחברה החרדית יש נכונות לבחור בלימודי ליבה.
הצעד היחיד שנחל הצלחה בשנים האחרונות הוא הקמת ישיבות תיכוניות חרדיות – ישיבות שבהן לומדים לימודי קודש ולימודי חול ברמה של בגרות מלאה. "חייבים להעביר את מרכז הכובד ליצירת אלטרנטיבות לציבור החרדי שרוצה ללמוד לבגרות", אומר ד"ר חיים זיכרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "במקום להילחם על ליבה, מלחמה אבודה מראש, צריך ליצור חלופה שתאפשר בחירה". הרב בצלאל כהן, מנהל הישיבה התיכונית החרדית חכמי לב בירושלים, מסכים: "אסור לנסות לכפות, צריך לפתוח אופציות למעוניינים".
במשרד החינוך ובמשרד האוצר מסכימים שתקצוב הישיבות התיכוניות החרדיות הוא אינטרס לאומי, אבל מדגישים גם את הצורך לשמור על תקציב שוויוני. החלופות – השקעה של מיליארדי שקלים בקמפוסים חרדיים ייעודיים, או הפסד תוצר של עשרות מיליארדי שקלים בגלל אי השתלבות של החרדים בשוק התעסוקה – מעמידות בספק את ההתפתלות הזאת. מימון הישיבות התיכוניות החרדיות משתלם גם למדינה וגם לחרדים.
לכתבה ב-"TheMarker"