כשר, אבל

עלות הכשרות לציבור: 3.4 מיליארד שקל בשנה

המונופול של הרבנות על הכשרות, כפילויות וחוסר יעילות בתחום תורמים להעלאת יוקר המחיה של כלל הציבור

05/10/2016 14:10

תגיות: כשרות ·  הרבנות הראשית ·  בד"צ ·  מועצות דתיות ·  משרד האוצר

פקחי הרבנות הראשית בודקים תעודת כשרות בדוכן בפסטיבל טעמים ברובע היהודי בירושלים (צילום אילוסטרציה). צילום: רובין סלבדורי, פלאש 90

בענף הכשרות מועסקים בין 8,000 ל-10,000 משגיחים ומפקחים, חלקם עובדי הרבנות וחלקם פועלים מטעם בד"צים פרטיים. לשם השוואה, 140 איש עובדים בפיקוח על בריאות המזון ובתחום הפיקוח על הביטוח והפנסיה פועלים כ-180 מפקחים.

מספרם הגבוה של המועסקים בתחום הכשרות, על פי כתבה ב"TheMarker", משקף את חוסר היעילות של מערכת הכשרות. חוסר היעילות נובע גם מניפוח משרות במועצות הדתיות, האמונות על שליחת משגיחי כשרות ומפקחים למסעדות, בתי קפה ומפעלי מזון. לחוסר היעילות של מערך הכשרות יש השפעה קשה על יוקר המחיה והוא מאפשר שחיתות ציבורית ניכרת.

לפי דו"ח שחיבר רואה החשבון יורם אברמזון ב-2015, בהזמנת משרד האוצר, עלותה של הפעילות בתחום הכשרות לכלל המשק היא כ-3.4 מיליארד שקל בשנה. 2.8 מיליארד שקל הם עלויות הכשרות עצמה, שעיקרן בתחום הבשר, העוף והגבינות. 600 מיליון שקל נוספים נובעים מהמונופול של הרבנות הראשית בתחום.

עיקר העלויות, לפי הדו"ח, הן בענף הבשר והעוף. העלות של שחיטת עופות כשרים היא 1.2 מיליארד שקל בשנה. 321 מיליון שקל מסכום זה מיוחסים לכוח האדם שבמשחטות. הליך השחיטה הכשרה מצריך לא מעט כוח אדם – שוחטים, רב המשחטה, משגיחי הכשרות, מגישים, תולים, בודקי סכינים ואחראים על המלחת הבשר.

חוק הכשרות מעניק לרבנות הראשית מונופול על מתן תעודת כשרות לעסקים. במשך השנים עסקים רבים מקבלים תעודת כשרות גם מבד"צים פרטיים. במצבים אלה, פעמים רבות הרבנות הראשית סומכת על המשגיחים מטעם הבד"צ.

בשנים האחרונות היו לא מעט ניסיונות לבצע רפורמות בענף הכשרות, אלא שהם נכשלו

מערכת הכשרות אינה יעילה גם משום שיש בה כפילויות. למשל, כל הסחורה המגיעה לרשתות השיווק בישראל (מלבד טיב טעם) כשרה. למרות זאת, כל סניף של רשת שיווק מחויב להחזיק משגיח כשרות.

בשל חוסר היעילות של מערך הכשרות, היו בשנים האחרונות לא מעט ניסיונות לבצע רפורמות בענף, אלא שהם נכשלו. הרבנות הראשית בוחנת בימים אלה אופציות לרפורמה חדשה. ועדה שהקימה הרבנות בוחנת כמה חלופות: ביצוע השגחת הכשרות על ידי גוף גדול בתוך הרבנות, שגם יעסיק את המשגיחים (כיום ההשגחה מנוהלת על ידי כל מועצה דתית בנפרד); הפרטה, כלומר גופים פרטיים יהיה אחראים להשגחת הכשרות; מינוי "נאמן כשרות", עובד בבית העסק, שומר מצוות, שיהיה אחראי על הכשרות בעסק שבו הוא מועסק. בהתחשב בניסיון העבר ובכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות והבית היהודי, ספק אם רפורמה משמעותית תיושם.

הרבנות הראשית מסרה בתגובה: "ועדה מיוחדת ברבנות מכינה בימים אלה דו"ח מקיף, הסוקר בעיות ועיוותים שונים שיש במערך הכשרות, במטרה לתקנם. אנו תקווה כי מכלול הבעיות הקיימות כיום, בהן בעיות כגון חוסר אחידות בדרישות הכשרות, אופן ההעסקה של משגיחי הכשרות ובעיות בענף המלונאות, יבואו על פתרונן בעקבות עבודת הוועדה. עם זאת, חשוב להדגיש כי הבטחת כשרות של מוצרים וכשרות בבתי עסק היא שירות שעולה כסף, והרבנות משתדלת לספק אותו על הצד הטוב ביותר".

לכתבה ב"TheMarker"