הדרה הפוכה
הכניסה לחרדים בלבד
במקום לעודד את מגמת ההשתלבות בינה לבין קבוצות אחרות בחברה הישראלית, דווקא בתקופת בין הזמנים האוכלוסייה החרדית מדירה את השונים ממנה, כותבת ד"ר יפעת ביטון ב"ידיעות אחרונות"
28/08/2016 13:10
תגיות: בין הזמנים · הדרה · השתלבות · גנים לאומיים · משפחות חרדיות · ד"ר יפעת ביטון
פארק ענבה במודיעין (צילום אילוסטרציה). צילום:
Avi1111, wikipediaבתקופת בין הזמנים – חופשת הקיץ של תלמידי הישיבות והכוללים בין ט' באב לחודש אלול – פוקדים חרדים רבים את אתרי הטבע והבילוי. בתקופה זו אפשר לפגוש משפחות חרדיות בפארקים ציבוריים, גנים לאומיים ואתרי נופש.
אבל במקום לנצל את ההזדמנות למפגש בין חרדים לקבוצות אחרות באוכלוסייה, מטיילים חילונים רבים התאכזבו למצוא בכניסה לאתרים שבהם ביקשו לבלות שלט, שהבהיר להם כי כניסתם למקום אסורה. באותם אתרים התאפשרה כניסה לחרדים בלבד.
אילו ניתנה אפשרות גם למשפחות לא-חרדיות לבקר באותם גנים ופארקים, כותבת ד"ר יפעת ביטון ב"ידיעות אחרונות", יכול היה להיווצר "בסיס לקירוב לבבות ולהיכרות של שתי הקבוצות המהוות חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית". אבל לדבריה, מפגשים אלה אינם אפשריים מפני ש"חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה החרדית, היוצאת ממרחביה המסוגרים והמסתגרים למרחב הציבורי, דורש להדיר ממנו את הישראלים שאינם חרדים".
בצבא הוקמו גדודים לחרדים בלבד, באקדמיה הוקמו קמפוסים חרדיים נפרדים, בספריות ציבוריות החלו מוקצים ימים 'לחרדים בלבד'
ביטון, מרצה במכללה למינהל, מדגישה כי תופעה זו מתרחשת במרחבים ציבוריים שונים שהאוכלוסייה החרדית מגיעה אליהם בשנים האחרונות. "בצבא הוקמו גדודים לחרדים בלבד, באקדמיה הוקמו קמפוסים חרדיים נפרדים, בספריות ציבוריות החלו מוקצים ימים 'לחרדים בלבד' ובאזורי בילוי שונים נתלים שלטים האוסרים כניסה של לא־חרדים".
היא מוסיפה כי המדינה מקצה מיליארדי שקלים כדי לעודד את השתלבות החרדים במרחב הציבורי ולשם כך אף אומצו כללי העדפה מתקנת, שבדרך כלל מופעלים לטובת אוכלוסיות מופלות ולא לטובת אוכלוסיות מתבדלות. "קבוצות ישראליות המופלות זה עשורים במדינה למרות תחינתן להשתלב בחברה, יכולות רק להביט בעיניים כלות במאמצים המושקעים באוכלוסייה החרדית, שגזרה על עצמה מרצונה התבדלות בד' אמותיה", כותבת ביטון. להבדיל ממגמת ההשתלבות, את ההדרה של מי שאינם חרדים מהמרחב הציבורי יש למגר, לדבריה.
למאמר המלא