דיינים בחזקת חשודים

בג"ץ דורש למצות החקירה הפלילית בנושא כתבי הסירוב

הדיון בעתירה, שהוגשה בעקבות כתב סירוב מאיים שהוציאו דייני בד"צ באלעד, הסתיים לאחר שבית המשפט הצטרף לקביעה שהוצאת כתבי סירוב על ידי בד"צים חרדיים פרטיים אינה חוקית

19/07/2016 10:21

תגיות: כתבי סירוב ·  בד"צ ·  אלעד ·  בג"ץ ·  חדו"ש ·  הרב אורי רגב ·  היועץ המשפטי לממשלה

מנכ''ל חדו''ש, הרב אורי רגב (משמאל), לאחר דיון בבג''ץ בנושא כתבי הסירוב. צילום: חדו''ש

בית המשפט הגבוה לצדק דורש מהפרקליטות להחליט בתוך זמן קצר אם להגיש כתב אישום נגד הדיינים שהוציאו כתב סירוב לתושבת אלעד. הדיינים חשודים בסחיטה באיומים ובשיבוש הליכי משפט. השופטים שיבחו את עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון ואת העותרת הפרטית מאלעד על הצפת הנושא החמור של כתבי הסירוב. המהלך של חדו"ש הביא את היועץ המשפטי לממשלה להבהיר ברבים, ואת בית המשפט להדגיש בעת הדיונים בתיק, שכתבי סירוב, שבהם בד"צים חרדיים מאיימים על אנשים כדי שיתדיינו בפניהם ולא בבתי משפט של המדינה, אינם חוקיים.

מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, שייצג את העותרות בבית המשפט, אמר: "העתירה הוגשה כדי לתקן עוול שנגרם, אבל לא פחות מכך כדי לבער את המוגלה של כתבי הסירוב ולמנוע את חזרתה. חדו"ש תמשיך לעקוב אחר התנהגותם של בתי הדין, כדי לוודא שאינם ממשיכים לאיים על הציבור ואינם מוציאים כתבי סירוב אסורים בלבוש חדש".

בג"ץ נתן אתמול פסק דין בעתירה שהגישו חדו"ש ותושבת אלעד בנושא כתבי סירוב שמוציאים בתי דין רבניים. המדובר בכתבי חרם ונידוי חברתי שמוציאים הבד"צים נגד מי שמסרבים להתדיין לפניהם ופונים לבתי משפט של המדינה. העתירה עסקה בכתב סירוב שהוציא בד"צ פרטי באלעד נגד אשה שפנתה לבית משפט בעניין סכסוך שכנים.

בית המשפט אימץ את גישת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה נגד כתבי הסירוב. גישתו של היועץ המשפטי קיבלה ביטוי בתשובתו לעתירה, שלפיה כתבי סירוב אלה מנוגדים לחוק ובנסיבות מסוימות הרבנים המפרסמים אותם עוברים עבירות פליליות, דוגמת סחיטה באיומים ושיבוש הליכי משפט. כן נפתחה חקירה פלילית נגד דייני "בית הדין המרכזי לממונות אלעד – הישר והצדק" שהוציאו את כתב הסירוב שבגללו הוגשה העתירה.

בית המשפט ציין לשבח את העותרים, על כך שבזכותם הוצפה הבעיה הקשה של כתבי הסירוב והיועץ המשפטי הוציא הנחיות למניעתה. עוד הדגישו השופטים כי בזכות העותרים הופרד הקשר הפסול בין הבד"צים הפרטיים לבין הרשויות הרשמיות, דוגמת רב העיר והעירייה. שופטי בג"ץ הוסיפו כי הם מצפים שבזמן הקרוב ימוצו ההליכים הפליליים ויוחלט אם להגיש כתבי אישום נגד המעורבים בהוצאות כתב הסירוב הפסול.

בתי דין רבניים פרטיים (בד"צים) פועלים מכוח חוק הבוררות. סמכותם נובעת מהסכמת שני הצדדים להופיע בפניהם ואין להם כל סמכות כלפי מי שלא חתם על כתב בוררות. הם אינם רשאים על פי חוק לכפות או ללחוץ על צד להתדיין בפניהם, להטיל עליו עונשים או להוציא נגדו צווים. הנחיות היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת מחייבות את בתי דין הפרטיים להדגיש בכל הזמנה לדין שלא מדובר ברשות שלטונית בעלת סמכות מחייבת וכי ההתדיינות בפניהם מותנית ברצונם של כל הצדדים. ההנחיות קובעות גם כי "קיים איסור מוחלט על שימוש בסממנים שלטוניים... עקב החשש להטעיית הציבור".

מנכ"ל חדו"ש הרב רגב: נמשיך לעקוב אחר התנהלות הבד"צים. נוודא שאינם ממשיכים לאיים על הציבור ואינם מוציאים כתבי סירוב אסורים בלבוש חדש

רקע:

תחילת הפרשה בסכסוך שכנים. אברהם בן ציון ומרים פישר, שקנו דירה הממוקמת מעל דירת העותרת, החלו בערב ראש השנה תשע"ג (לפני קרוב לארבע שנים) להרחיב, ללא רישיון ובניגוד לחוק, את מרפסתם הממוקמת מעל מרפסת העותרת. לאחר שפניות לעיריית אלעד ולמשטרה לא הועילו, העותרת פנתה בהנחיית המשטרה לבית משפט השלום בפתח תקוה והוציאה צו להפסקת העבודות.

במקום לציית לצו, פנו השכנים לבית הדין הרבני "הישר והצדק" באלעד, שפעל בחסות לשכת הרבנות בעיר ובנשיאות רב העיר, מרדכי מלכה. בית הדין הוציא לעותרת "צו מניעה", הדורש ממנה לבטל את התביעה בבית המשפט ולהתדיין בפניו, תוך איום כי יוצא נגדה כתב סירוב אם לא תעשה זאת, אף על פי שאין לו כל סמכות חוקית להוצאת צווים ואסור לו לאיים. אחר כך הודבקה על דלתה "אזהרה" מטעם בית הדין, שאליה צורף צילום כתבה על אדם שלא שמע להוראות בית דין רבני ונפטר בטרם עת.

בערב יום הכיפורים תשע"ג הוציא בית הדין כתב סירוב נגד העותרת. כתב הסירוב נתלה ופורסם ברחבי העיר אלעד. בכתב הסירוב מורה בית הדין כי יש להתייחס אליה כאל "מרימה יד בתורת משה", משום שפנתה לבית משפט אזרחי. אל בית המשפט מתייחס כתב הסירוב כ"ערכאות של גויים". עוד נטען כי "עשתה פעולות שיש בזה משום מסירה". המשמעות של כתב הסירוב היא שיש להחרים ולנדות אותה.

מאז הפכו חיי העותרת ומשפחתה לסיוט. היא ובנותיה חדלו ללכת לבית הכנסת. הן נחשפו ליריקות לעברן ברחוב ולאמצעי ביזוי נוספים. מוסד חרדי סירב לרשום את בנותיה ללימודים עם חברותיהן, ורק נקיטת צעדים משפטיים נוספים הביאה לשינוי ההחלטה. ההתנכלויות גרמו לה נזקים בריאותיים ומתח נפשי חמור ומיררו את חייה וחיי משפחתה. היא פנתה לרב מלכה ולחברי הבד"צ וביקשה שיבטלו את כתב הסירוב, לשווא.

במרס 2013 פנתה חדו"ש אל היועץ המשפטי לממשלה. בעקבות הפנייה פרסם היועץ הנחיות הקובעות כי "פרסום כתב סירוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט". במקרים חמורים תישקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסירוב "עבירה של איומים או סחיטה באיומים". גם פנייה נוספת של העותרים לבית הדין הרבני בדרישה לבטל את כתב הסירוב לאחר פרסום הנחיות היועץ המשפטי לא הועילה.

בנוסף לכך, הנחיות היועץ המשפטי למשרד לשירותי הדת אוסרות על שימוש בסמלי שלטון בהפעלת בתי דין רבניים פרטיים. ההנחיה קובעת כי ל"שימוש בסממנים שלטוניים כאמור, תוך הפרת הנחיה זו, עלולות להיות השלכות במישור הפלילי, במישור המשמעתי ובמישור המנהלי". העותרים הראו כי שורת מסמכים מעידים על קשר ברור ופסול בין בית הדין לבין עיריית אלעד, לשכת הרבנות והרב מלכה. קשרים אלה נותקו בעקבות הגשת העתירה.

לידיעה ב"חרדים 10"