מלחמה על הדמוקרטיה

דרושה מפלגה חילונית

מי שחרד לקיומה של דמוקרטיה צריך לשאול את עצמו כמה זמן נותר לפני שיתעורר בתוך התיאוקרטיה הכי חדשה במזרח התיכון, כותבת אריאנה מלמד. התשובה היא מאבק פוליטי חילוני

הפגנה למען ירושלים חופשית בכיכר ספרא, 13.06.2009. צילום: אביר סולטן, פלאש 90הפגנה למען ירושלים חופשית בכיכר ספרא. צילום: אביר סולטן, פלאש 90

בישראל צמחה מדינה שבה אי אפשר להיוולד כחסר דת, להתחנך באופן שוויוני ללא קשר להשתייכות דתית, לשרת שירות צבאי או אזרחי מלא ושוויוני, להתחתן, לחנך ילדים, להתגרש, לזכות בתמיכה ממשלתית שווה למחוסרי יכולת ועוד, בלי שהעניינים הללו יכילו גם מרכיב פוליטי-דתי מובהק – כותבת אריאנה מלמד ב-ynet.

במצב זה, היא ממשיכה, הסערה הציבורית סביב הדרת נשים היא רק דגל סמלי למאבק שצריך להתחולל על השאלה העקרונית באמת: האם אפשר להמשיך ולקיים כאן מדינה דמוקרטית. לדבריה, מי שחרד לקיומה של דמוקרטיה צריך לשאול את עצמו כמה זמן נותר לפני שהכל ייעשה בלתי הפיך ולפני שאתעורר בוקר אחד בתוך התיאוקרטיה הכי חדשה, היי-טקית ומתקדמת במזרח התיכון? כמה זמן נותר לילדי לגדול בחברת ילדים שזכו לחינוך שווה לשלהם כדי שיוכלו להמשיך ולקיים את הדמוקרטיה השבירה שאותיר להם? כמה שנים או

השאלה היא כיצד הגענו למצב שבו חבורות הולכות וגדלות של דתיים חושבות שמותר להן לכפות את מה שהן מגדירות 'ערכים'... ולאיש במערך הפוליטי אין כוח להחזיר מלחמה

עשורים נותרו עד שאני או הם יצטרכו להכריז בצער על מותו של עקרון השוויון בין גברים לנשים, בין דתיים לחילונים?

השאלות האלה, כותבת מלמד, הן תוצאה מעשית וישירה של סדרת ניצחונות מדהימה שבה זכו המפלגות הדתיות והחרדיות בישראל. הניצחונות רק יילכו ויתרבו, ועמם חוסר היכולת להרכיב כאן ממשלות ללא סחטנות דתית.

"השאלה האמיתית איננה אם מותר או אסור לנשים לחלוק מדרכה שנבנתה בכספי ציבור עם גברים. השאלה האמיתית היא כיצד הגענו למצב שבו חבורות הולכות וגדלות של אנשים דתיים חושבות שמותר להן לכפות את מה שהן מגדירות כ'ערכים'... ולאיש במערך הפוליטי אין כוח להחזיר מלחמה שערה", חותמת מלמד. "זאת מלחמה. דרכי נועם לא יועילו כאן, גם לא ניסיונות הידברות: הדרך הנכונה להילחם היא במאבק אמיתי, רציני ומתמשך בזירה הפוליטית, עם מפלגה חילונית ייעודית".

למאמר המלא



איך תוכל לפעול?