בחסות האנונימיות
רבנים אחוזי אימה
לרבנים אין זכות להסתתר מאחורי כינויים שונים ומשונים כשהם מפרסמים עמדות בסוגיות שעל סדר היום הציבורי, כותב נחמיה רוזנפלד ב-ynet. הם מחויבים להשמיע את דעתם בגלוי
18/12/2011 10:44
תגיות: רבנים · שירת נשים · פסק הלכה · נחמיה רוזנפלד · ynet
הרב יובל שרלו, ראש ישיבת פתח תקוה. צילום:
keneskipa, flickrבכתבה שפורסמה באחד העיתונים בסוף השבוע הקודם פנה הכתב לכמה רבנים וביקש לשמוע את עמדתם בסוגיה של השתתפות חיילים בטקסים שבהם יש שירה של נשים. "אין עם זה בעיה הלכתית, אבל אל תצטט אותי", אמר הרב.
רבנים שמבקשים לדבר שלא לציטוט, כותב נחמיה רוזנפלד במאמר המתפרסם ב-ynet, הם בדרך כלל חרדים שמבקשים להביע עמדה מתונה. הם נמנעים מלבטא את עמדתם בגלוי, מחשש לפגיעה במעמדם הציבורי. לרבנים, בניגוד לאנשי ציבור כמו פקידים בכירים ופוליטיקאים, אין זכות ליהנות מחסות האנונימיות שמקנים ציטוטים "אוף דה רקורד". הם מחויבים להשמיע את דעתם, כותב רוזנפלד, כי זה בדיוק תפקידם.
העיסוק בחלק המעשי של הרבנות, למשל עריכת חופות, זניח לעומת החלק התיאורטי – פסיקת הלכה. רב שאינו מביע
לא מספיק שיפורסם פסק הלכה. יש חשיבות מכרעת למי שפרסם אותו
את דעתו בפסיקת הלכה מועל בתפקידו.
לדברי רוזנפלד, רב שאינו מכיר באחריות המוטלת על כתפיו – לפסוק הלכה – אינו יכול ליהנות מהפריבילגיות שנושאת עמה משרת הרבנות. אם אנשי צבא נדרשים להסתער ולחתור למגע, רבנים נדרשים לפסוק הלכה ולהביע את דעתם ברבים. רבנים המסתתרים תחת הכינוי "רב בכיר", מונעים מעצמם את מימוש תפקידם.
"לא מספיק שיפורסם פסק ההלכה", ממשיך רוזנפלד, "יש חשיבות מכרעת למי שפרסם אותו. לפסק הלכה מבית מדרשו של הרב הראשי לישראל יש משקל רב יותר מפסק הלכה של רב שכונה. וכמו שלא יעלה על הדעת שבית המשפט יפרסם פסק דין ללא שם השופט, כך רב שמביע את עמדתו ההלכתית בנושא מסוים – עליו לעשות זאת בשמו".
למאמר ב-ynet