הדרה בבית העלמין

בהלוויה של אבי לא נתנו לי לדבר

רוזי דוידיאן תיארה בעדות בכנסת כיצד מנע ממנה נציג המועצה הדתית להספיד את אביה

04/12/2011 12:50

תגיות: רוזי דוידיאן ·  בית עלמין ·  מועצה דתית ·  הוועדה לקידום מעמד האישה ·  הכנסת

הלוויה בירושלים (צילום אילוסטרציה). צילום: Randall Niles, flickr

רוזי דוידיאן, שאביה נפטר לפני כשמונה חודשים, העידה לפני כשבועיים בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. בישיבה, שעסקה בהדרת נשים במרחב הציבורי, סיפרה דוידיאן כיצד מנע ממנה נציג המועצה הדתית להספיד את אביה בהלוויה. עדותה מובאת כאן במלואה.

"אני מתגוררת ביישוב מבועים, שנמצא בנגב המערבי. לפני כשמונה חודשים אבי נפטר, ואני מבקשת רק לציין שאני באה מבית דתי. אבי היה איש דתי. חשוב לי להגיד שאני חד הורית והפרנסה חשובה מעבר לכל. עם זה, להפסיד יום עבודה היה משמעותי בעיני, אם ההרכב הזה יוכל לעזור, שלא יישנו מקרים כאלה ותוכלו להציל נפש אחת מישראל מהחוויות שאני חוויתי. סליחה. אז אני ארגיש שעשיתי את שלי.

"שעתיים לפני הלוויה ביקשתי מהרשות ומהמועצה הדתית של אופקים, נציג מטעמנו שיפנה אליהם ולבקש שאני אוכל בסדר ההספדים להספיד את אבי, שזה, כשלעצמו, שאף אחד לא יעמוד במעמד כזה, זה קשה. קשה לבת להספיד את אביה. אמרו לי – אוקיי, ראש המועצה ידבר. אבי היה דמות אהודה ואהובה באזור, והרבה ביקשו להספיד אותו. בסדר, אני הייתי אמורה לדבר אחרי הדוד שלי.

"ראש המועצה דיבר, הדוד שלי דיבר. כמובן היתה הפרדה – נשים וגברים. לא התווכחנו עם זה, ואני ישבתי בצד כאשר דאגו להעביר לי מיקרופון כדי לדבר. ואז, כשמנסים להעביר לי את המיקרופון אני שומעת ברקע שנציג המועצה הדתית אומר: למי זה 'אליה'? אז אמרו לו – לבת שלו, והוא אמר: לא, לא, בשום פנים ואופן לא. ואז אני שומעת את אחי אומר: מה זאת אומרת? זו אחותי. זה אבא שלי. אז הוא אמר לו: אז תקרא אתה. ואז הוא אמר לו: לא, היא כתבה והיא תקריא. ואז הדוד שלי אמר:

כשמנסים להעביר לי את המיקרופון אני שומעת ברקע שנציג המועצה הדתית אומר: למי זה "אליה"? אז אמרו לו – לבת שלו, והוא אמר: לא, לא, בשום פנים ואופן לא

חבר'ה, רגע, אתם פה מהזרם המרוקאי, הם לא מהעדה, אולי זה לפי ההלכות שלכם. הם לא נוהגים כמותכם. ואז הוא הגיע אלי בכבודו ובעצמו, הנציג של המועצה הדתית, ואמר: תני לי את ההספד, אני אקרא אותו. זה היה עצוב. זה מצחיק עד כדי עצב. אמרתי לו: מה תקרא, 'אבא יקר?'

"אני רוצה להגיד לכם שבסיטואציה אחרת, אם זה היה מישהו אחר, אירוע אחר, הייתי פונה לקהל בלי המיקרופון ואומרת את הדברים. כוחות נפש לא היו לי. קודם אמרת בהקשר אחר שניצחנו בבג"ץ. ניצחתם בבג"ץ, אבל מסתבר שבג"ץ כנראה לא משמעותי ולא מהווה איזושהי פונקציה למועצה הדתית, שכנראה רק הם קיבלו את התורה במעמד הר סיני, לא כל עם ישראל. ויש פסיקה בבג"ץ של מקרה דומה שהיה בפתח תקוה ובמקרה הזה נפסק שזה לא ייעשה ושזה לא יישנה, אבל כנראה בג"ץ באמת לא היה פונקציה. הוא לא נתן לי לקרוא את הדברים.

"בישיבה הגיע אותו נציג במועצה וביקש לדבר אתי. אני לא הייתי מוכנה לדבר. אני רוצה להגיד לכם: הכאב על אבי, שאיבדתי אותו, זה היה אותו הכאב כשהוא מנע ממני לקרוא את הדברים. ואני מבקשת להגיד לכם שעד החלקה הגעתי, אנשים מחזיקים אותי ואני אומרת להם לאורך כל הדרך איזה חצוף, איך הוא מנע את זה ממני? ואני שוב מבקשת, אם מישהו בוועדה הזאת יוכל למנוע הישנות מקרה כזה, אני אגיד שאת שלי עשיתי. נפש בישראל מצילים לא רק ברמה הכלכלית, גם ברמה הנפשית. ואם מישהו יצליח לעשות את זה ולמנוע – כי אם בג"ץ עשה ולא הצליחו כי לא אכפו את זה, אז שמישהו פה יעשה את זה ויצליח".