קשיי איזון

הערים החרדיות מדורגות בתחתית רשימת החוסן הפיננסי

ירושלים, בית שמש, מודיעין עילית וביתר עילית תופסות את המקומות האחרונים בדירוג המתייחס ליציבות הפיננסית של רשויות מקומיות

05/04/2016 14:41

תגיות: חוסן פיננסי ·  רשויות מקומיות ·  ירושלים ·  בית שמש ·  מודיעין עילית ·  ביתר עילית

ילד חרדי רץ בביתר עילית (צילום אילוסטרציה). צילום: נתי שוחט, פלאש 90

ערים חרדיות וערים שבהן אוכלוסייה חרדית גדולה מדורגות במקומות התחתונים בדירוג האיתנות הפיננסית של רשויות מקומיות שפרסמה חברת דן אנד ברדסטריט.

בין תשע הערים הגדולות, ירושלים מדורגת אחרונה. הכנסותיה השנתיות נאמדות ב-4.6 מיליארד שקל והיא שומרת על איזון תקציבי. תל אביב מדורגת ראשונה, עם הכנסות שנתיות קטנות מעט יותר, 4.3 מיליארד שקל, אבל עודף תקציבי של 0.3%.

בית שמש תופסת את המקום האחרון בין 26 הערים הבינוניות ומקום אחד מעליה – 25 – נמצאת מודיעין עילית. הכנסותיה של בית שמש נאמדות ב-354.8 מיליון שקל וגירעונה הוא כ-5.8%. למודיעין עילית הכנסות בסך כ-216.2 מיליון שקל וגירעון תקציבי הנאמד ב-0.9%. בני ברק מדורגת קרוב יותר

בית שמש מדורגת במקום האחרון בין 26 הערים הבינוניות. הכנסותיה נאמדות ב-354.8 מיליון שקל וגירעונה הוא כ-5.8%

למרכז הרשימה, במקום ה-17, עם הכנסות של 1.081 מיליארד שקל וגירעון של כ-0.1% בשנה.

נתיבות נמצאת במקום ה-39 והאחרון ברשימת הערים הקטנות. הכנסותיה השנתיות הן כ-154.5 שקל וגירעונה הוא כ-3.1%. אלעד מדורגת במקום ה-26 ברשימת הערים הקטנות, עם כ-144 מיליון שקל הכנסות שנתיות וללא גירעון. במקום ה-33 באותה רשימה נמצא ביתר עילית, שהכנסותיה הן כ-175 מיליון שקל בשנה. לביתר עילית יש עודף תקציבי של כ-0.5%.

הדירוג, לפי ידיעה ב"בחדרי חרדים", מבוסס על חמישה פרמטרים המעידים על חוסנה הפיננסי והעסקי של הרשות המקומית: עודף או גירעון בתקציב הרגיל; שיעור גביית ארנונה; דירוג סוציו-אקונומי; יחס תושבים לעסקים; יחס מענקים לסך תקציב רגיל.

לידיעה ב"בחדרי חרדים"