מהגרועים בתולדות הדת והמדינה

תקציבי דת כפולים והחלטות לא חוקתיות

יוזמת הכפייה הדתית הבולטת בכנס החורף של הכנסת – חוק השבת של מיקי זוהר. הסיעה שהתבלטה במפתיע בנושאי דת ומדינה – ישראל ביתנו

27/03/2016 16:03

תגיות: כנס החורף ·  חוק הגיוס ·  חוק השבת ·  המשרד לשירותי דת ·  יהדות התורה ·  בג"ץ ·  חדו"ש ·  הרב אורי רגב

ח''כ משה גפני בהצבעה על ביטול חוק הגיוס. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

תקציר

כנס החורף של הכנסת התאפיין בהעברות תקציבים גדולות מאוד לנושאי דת. האירוע הבולט היה העברת התיקון לחוק הגיוס, שביטל את הסנקציות על אי עמידה ביעדי הגיוס של תלמידי הישיבות. יוזמת הכפייה החמורה ביותר היתה חוק השבת של ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, שביקש לסגור את כל החנויות הפועלות בשבת. הכנס התאפיין בתופעה של החלטות בלתי חוקתיות, שקודמו למרות הידיעה שיש סיכוי גבוה שייפסלו בבג"ץ ולמרות חוות דעת משפטיות. כן התאפיין בהתבטאויות משולחות רסן של בכירים במפלגות החרדיות נגד בג"ץ, התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית.

חברי הכנסת הפעילים בנושאי חופש הדת היו במפתיע דווקא חברי כנסת דתיים מתונים ולא החילונים. הסיעה הפעילה – ישראל ביתנו. כך עולה מסיכום נושאי הדת והמדינה בכנס החורף של הכנסת שמפרסמת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון. ההתפתחויות השליליות הרבות בתחומי הדת והמדינה בכנס הנוכחי בלטו במיוחד על רקע העובדה שבכנס הקיץ היו רק מעט אירועים כאלה. נראה שהסיבה העיקרית לכך היא שהקואליציה המתינה לאישור התקציב, הן כדי לממש את ההתחייבויות התקציביות הגדולות והן כדי להעביר את התיקון לחוק הגיוס.

מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה: "הכנס הזה הוא מהגרועים בתולדות יחסי הדת והמדינה בישראל. אושרו תקציבי עתק שיעודדו גברים חרדים להישאר בישיבות במקום לצאת לעבודה ויממנו מוסדות חינוך ללא תוכנית ליבה. המאבק לשוויון בנטל הוחזר שנים רבות לאחורה. חמורה לא פחות המדיניות שהולכת ומסתמנת בכנסת, של אישור חוקים לא חוקתיים. הקואליציה הזאת מסתמנת כאויבת של הדמוקרטיה, שלטון החוק וחופש הדת".

לדברי רגב, "מדאיג לא פחות הפער בין המציאות הקשה בתחומי חופש הדת והשוויון בנטל לבין העיסוק המועט והדל בנושאי דת ומדינה בכנסת. הדבר מעיד על כך שהאופוזיציה אינה ממלאת את תפקידה וזונחת את הנושא החשוב כל כך ואת בוחריה".

תוספות ענק לתקציבי דת

תוספות תקציביות מרחיקות לכת אושרו בתחומי הדת, כמו תקציב הישיבות, המשרד לשירותי דת והחינוך החרדי. התוספות האלו נכללו בחלקן בתקציב המדינה 2015 ובחלקן בהעברות התקציביות שאושרו אחריו. בחלק מהמקרים הגידול היה יותר מכפול. כך הוחזרו בתוך תקופה קצרה תקציבי הדת לרמת השיא של 2012. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, התבטא בעניין זה בכנס של מתנדבי איחוד הצלה בירושלים, ואמר כי בזמן שאריה דרעי ובנימין נתניהו רבים על קרדיטים, הוא מעביר מיליונים לישיבות.

• למשל, תקציב המאושר של המשרד לשירותי דת 2014, בימי ממשלת נתניהו-לפיד-בנט, עמד על • 379 מיליון שקלים. התקציב ל-2015, שאישרה הממשלה הנוכחית, גדל ל-511 מיליון שקל, תוספת של 36%. התקציב בפועל של המשרד לשירותי דת הגיע ב-2014 ל-687 מיליון וב-2015 זינק ל-828 מיליון, תוספת של 20%.

• תקציב הישיבות בתקציב 2014 היה 454 מיליון (לא כולל קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים) וזינק ב-2015 ל-1,001 מיליון, גידול של כ-12%.

• תקציב התרבות היהודית משמש בין היתר צינור להזרמת תקציבים לארגונים מפלגתיים חרדיים ולארגונים להחזרה בתשובה. בתקציב 2014 הוא עמד על 48 מיליון בלבד. בתקציב 2015 הוא עלה ל-133 מיליון, גידול של 177%.

• הועבר מחדש חוק נהרי, המחייב עיריות ורשויות מקומיות לתקצב מוסדות חרדיים, כולל כאלה שאינם מלמדים תוכנית ליבה.

החלטות לא חוקתיות

הכנס התאפיין בהעברת חוקים והחלטות לא חוקתיים בתחום חופש הדת, מה שמבטא יחס של זלזול לשלטון החוק ולעקרון הפרדת הרשויות.

• בנובמבר אישרה הכנסת את התיקון לחוק הגיוס, שביטל את הסנקציות על אי עמידה ביעדי הגיוס לחרדים ולמעשה ביטל את חובת השירות לתלמידי ישיבות עד שנת 2023. זאת, למרות חוות הדעת של היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל שור, שהצביעה על בעיות קשות בתיקון לחוק.

• חוק המקוואות עוקף הבג"ץ עבר בקריאה טרומית בכנסת, למרות עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה כי אינו חוקתי. החוק מבקש למנוע טבילת גרים רפורמים וקונסרבטיבים במקוואות של המדינה, על ידי הכפפת השימוש במקוואות לרבנות הראשית. בפועל, נוסח החוק מבטל גם את הוראות חוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת, שאסרו על בלניות לפגוע בפרטיות הטובלות ולמנוע מרווקות לטבול.

• הממשלה קיבלה החלטה על חידוש קצבת הבטחת ההכנסה הבלתי חוקית לאברכים, אף על פי שהקצבה נפסלה פעמיים

מנכ"ל חדו"ש, הרב רגב: הקואליציה מסתמנת כאויבת של הדמוקרטיה, שלטון החוק וחופש הדת. האופוזיציה אינה ממלאת את תפקידה

בעבר בבג"ץ. בלטה גם העובדה שהעברת התקציב הנוסף למטרה זו, בסך 80 מיליון שקלים, היתה העברת התקציב הראשונה של שנת 2016 שהוביל יו"ר ועדת הכספים, משה גפני. יוזכר: ההחלטה הראשונה של השר אריה דרעי במשרד הכלכלה היתה ביטול העדיפות למשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים בהנחות למעונות יום, כדי להגדיל את ההנחה לאברכים. בכך יוצרת הקואליציה מסה של החלטות שמעודדות אברכים להישאר בישיבה ומחבלות במאמץ הלאומי להוציא גברים חרדים לעבודה.

דוגמה נוספת לפעילות בלתי חוקית של יהדות התורה היתה קריאת המפלגה לפני מספר שבועות למוסדות החינוך החרדיים להימנע משיתוף פעולה עם מפקחי משרד החינוך ולמנוע כניסתם למוסדות.

התבטאויות חמורות נגד בג"ץ והזרמים הליברליים

שורה ארוכה של התבטאויות קשות של פוליטיקאים חרדים נרשמה בכנס הזה נגד בג"ץ ונגד הזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי. הרקע להתבטאויות הקשות הוא ההחלטה של בג"ץ להתיר טבילה של גרים רפורמים במקוואות של המועצות הדתיות והציפייה להחלטה שלו שתאפשר לנשות הכותל תפילה וקריאה בתורה בעזרת הנשים של רחבת הכותל.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, אמר בראיון לאתר "בחדרי חרדים": "אנחנו יכולים להעביר חוקים גם נגד בית המשפט העליון ונגד הרפורמים". בראיון לאתר "כיכר השבת" אמר: "בג"ץ לא מעניין אותי .היועץ המשפטי לא יכול להתנגד)ל"חוק המקוואות")... הוא לא קובע בכנסת".

השר לשירותי דת, דוד אזולאי מש"ס, המשיך בהתבטאויותיו החריפות נגד הרפורמים. כזכור, בפגרת הקיץ אמר אזולאי כי אינו יכול לומר על הרפורמים שהם יהודים. בדיון בקריאה טרומית לאישור חוק המקוואות אמר אזולאי: "הם אינם זרמים בדת ישראל. כמו שלא ניתן לרופא להתקרב לבית חולים באמצעות כישוף ולא נקרא לו רופא, כך לא ניתן לגופים האלה להתקרב לתורת ישראל".

סגן שר החינוך, מאיר פרוש מיהדות התורה אמר בדיון בכנסת שיש להשליך את הרפורמים ונשות הכותל לכלבים. ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה כתב בהצעה לסדר היום שהגיש: "לא כל חולה נפש יכול לבוא לחדר ניתוח ולקבוע כללי רפואה... בג"ץ לא יכול לכפות על בית החולים לאפשר הכנסת מנתחים משלו ותרופות משלו".

הסיעה הבולטת – ישראל ביתנו

את יוזמת הכפייה החמורה ביותר של הכנס יזם ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, שהציע לסגור את כל החנויות בשבת, הן במרכזי הקניות מחוץ לערים והן הפיצוציות וחנויות הנוחות בתוך הערים. היוזמה נתקלה בביקורת ציבורית קשה, כולל בליכוד ובסיעת כולנו, ונבלמה לאחר הקריאה הטרומית. מנגד, ח"כ תמר זנדברג ממרצ יזמה הצעת חוק הצהרתית במחאה על העדר תחבורה בשבת. על פי הצעת החוק, יחויבו שרים וסגני שרים להשבית את רכב השירות שלהם בשבת. ההצעה נפלה בקריאה טרומית.

ההצעה של זנדברג התבלטה על רקע העובדה שהיוזמות החילוניות בכנסת בנושאי דת ומדינה היו דלות מאוד. גם המאבקים נגד היוזמות החרדיות היו מתונים יחסית לשנים קודמות. הורגש מאוד היעדרם של חברי כנסת שהובילו נושאים אלה בעבר, דוגמת אופיר פינס, ניצן הורוביץ ויוחנן פלסנר.

בעוד הח"כים החילונים ויתרו על ההובלה של שיח הדת והמדינה, התבלטו בו חברי כנסת דתיים מתונים, אלעזר שטרן ועליזה לביא מיש עתיד ורחל עזריה מכולנו. הם ערכו שורה של כינוסי שדולות בנושאים דוגמת חופש הנישואין.

לחלל שהותירו מפלגות המרכז והשמאל בנושאי דת ומדינה נכנסה בכנס החורף מפלגת הימין ישראל ביתנו. יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, העלה שתי הצעות חוק לרפורמות בנושאי חופש דת. אחת היתה העברת חוק ברית הזוגיות. השנייה – מתן אפשרות לרבני ערים לבצע גיורים. ליברמן גם התבטא בחריפות רבה מאוד נגד מדיניות הממשלה הזו בנושאי דת ומדינה. בפייסבוק הוא כתב על החוק של מיקי זוהר: "הממשלה הזו, שנמצאת גם כך בשליטת החרדים, הופכת את מדינת ישראל למדינת הלכה, תוך בגידה בציבור העולים ובחילונים. הליכוד מוביל כפייה דתית והופך למפלגה חרדית וקיצונית יותר אפילו מיהדות התורה". בשבתרבות עם בן כספית בסוף נובמבר אמר: "חולקו מיליארדים לחרדים בתקציב האחרון על דברים הזויים".