גופים מיותרים
בדיקת חדו"ש: המשרד לשירותי דת הרכיב רק 30% מהמועצות הדתיות
מצב זה מאפשר כ-190 מינויים פוליטיים. מנכ"ל חדו"ש, הרב רגב: "הכישלון בהרכבת המועצות הוא הוכחה נוספת לצורך לבטל אותן"
23/02/2016 19:00
תגיות: מועצות דתיות · המשרד לשירותי דת · דוד אזולאי · ש"ס · הרב אורי רגב
שר הדתות, דוד אזולאי מש''ס. צילום:
אבי אוחיון, לע''מב-93 מועצות דתיות, שהן 70% מכלל המועצות הדתיות בארץ, טרם פורסמו הרכבים נבחרים. הרכבת המועצות מתעכבת, אף על פי שעברו שנתיים וארבעה חודשים מאז הבחירות לרשויות המקומיות, כמעט חצי קדנציה. רק 39 מועצות דתיות, שהן 30% בלבד מכלל 132 המועצות הדתיות בארץ, מונו והרכביהן פורסמו ברשומות בתקופה זו. כך עולה מבדיקת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון. מאז נכנס לתפקידו השר לשירותי דת דוד אזולאי, במאי 2015, הוא פרסם הרכבים חדשים של שמונה מועצות דתיות חדשות בלבד.
לשם השוואה, ביולי 2012, בשלהי הקדנציה הקודמת של הרשויות המקומיות כיהנו (על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת) 73 הרכבים, כלומר 55%, כמעט פי שניים. העובדה שרק 30% מהמועצות הדתיות מונו ו-70% מהמועצות אינן מנוהלות על ידי גוף נבחר, מהווה כישלון חרוץ מההיבט הדמוקרטי.
חוק שירותי הדת היהודיים קובע כי "השר יחדש את הרכבה של כל מועצה... עד תום שנה מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית". הבחירות לרשויות המקומיות נערכו ב-22 באוקטובר 2013. אבל המחדל הזה דווקא נוח מאוד לש"ס. על פי חוק שירותי הדת, בכל מועצה דתית שלא מונתה עד סוף השנה הראשונה למועד זה יכול השר למנות שני ממונים, אחד בשכר והשני לא. הדבר מהווה פוטנציאל ל-186 מינויים פוליטיים של אנשים מקורבים למפלגה. במקרה של ש"ס, בחלק מהמקרים אפילו אין צורך במינויים חדשים. חלק מהממונים הקיימים מונו בתקופות קודמות שבהן שלטה ש"ס במשרד לשירותי דת. מאז נכנס לתפקידו מינה השר אזולאי 13 ממונים (בשבע מועצות).
מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה: "הכישלון החמור במינוי הרכבי המועצות הדתיות הוא הוכחה נוספת עד כמה מדובר בגופים מיותרים, שיש לבטל אותם ולשלבם במועצות המקומיות". לדברי רגב, "כמו הרבנות הראשית, גם המשרד לשירותי דת והמועצות הדתיות מתאפיינים לעתים קרובות במינהל לא תקין. כמוה הם אויבים גדולים של היהדות וגורמים לאזרחי ישראל לזהות יהדות עם כפייה דתית ועם אנכרוניזם ולהתרחק ממנה".
מאז נכנס לתפקידו מינה השר אזולאי 13 ממונים (בשבע מועצות)
רגב ציין כי "ההיגיון מחייב ששירותי הדת יסופקו על ידי הרשויות המקומיות, כמו כל שירות עירוני אחר. הסיבה היחידה לקיום הנפרד של המועצה הדתית ולתהליך המינוי המסורבל היא ראיית המועצות הדתיות ככלי משחק פוליטי, המאפשר מינויים, כיבודים וטובות הנאה בעיקר למפלגות הדתיות. יש לבטל את המפגע היקר הזה, ויפה שעה אחת קודם".
רקע:
מדוע הוחלט על האפשרות למנות ממונים במקום הרכבים נבחרים למועצות דתיות? מינוי הרכבי המועצות הדתיות הוא אחד ההליכים המסובכים ביותר בפוליטיקה הישראלית. המועצה המקומית ממנה 45% מחברי ההרכב, השר לשירותי דת 45% והרבנים המקומיים 10%. לכל אחד מהגורמים זכות וטו על החלטת השני. במקרה של אי הסכמה אמורה להכריע ועדת שרים. בנוסף, הרכב המועצה הדתית אמור לשקף את הרכב המועצה המקומית. לעתים מטרפדים גורמים חרדיים את הרכבת המועצות, כדי למנוע שילוב חברים רפורמים וקונסרבטיבים.
ב-2004 העביר הליכוד שינוי לחוק שירותי הדת, שקבע שאם מועצה דתית לא הורכבה בתום שנה לבחירות לרשויות המקומיות רשאי השר למנות שני ממונים לנהל אותה, אחד מהם בכיר ובשכר והשני ללא שכר. זה היה בתקופה שבה ח"כ עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה אז אריאל שרון, שלט בפועל ביד רמה בשירותי הדת. דו"ח מבקר המדינה מ-2007 קבע ש-20 מ-52 הממונים שכיהנו בתקופת ממשלת שרון היו חברי הליכוד. עם חזרת ש"ס לשלוט בשירותי הדת התמנו גם פעילים ממפלגה זו לממונים. ביקורת בנושא זה נמתחת על השר לשירותי דת לשעבר, יעקב מרגי מש"ס, גם בערך "מועצה דתית" בוויקיפדיה. האפשרות למנות ממונים מקורבים יצרה למפלגה השולטת במשרד לשירותי דת תמריץ למנות כמה שפחות הרכבים למועצות דתיות.
לידיעה ב"ג'רוזלם פוסט"