מיהו אנטישמי
לא אנטישמיות, לא שנאה – קיפוח
מי שיוצא נגד זכויות היתר שניתנות לחרדים אינו שונא יהודים, כותב פרופ' יזהר אופלטקה, אלא אדם המוחה על עוול מוסרי עמוק
26/09/2011 17:36
תגיות: שוויון בנטל · חינוך חרדי · תקציבים · אנטישמיות · פרופ' יזהר אופלטקה · ynet
יריד עבודה לחרדים. "רצון בשוויון אמיתי בנטל". צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90
בעשורים האחרונים חיה בישראל קבוצה של בני דת משה, שערכיה הם עבודה, מאמץ לפרנס את משפחתם ותרומה לביטחון המדינה. לעומתה יש קבוצה אחרת של בני דת משה, שערכיה הם חיים על חשבון הציבור הרחב והימנעות מהזדהות עם סמלי המדינה או מתרומה לביטחונה.
פרופ' יזהר אופלטקה כותב במאמר ב-ynet, כי בעקבות מאמר שפרסם ובו שטח טענות אלה ספג כינויי גנאי כמו "אנטישמי, נאצי, מחרחר ריב, שונא ישראל" ועוד. במאמר המתפרסם עכשיו, הוא מציין כי לקבוצה השנייה משתייכים רוב התושבים מהאוכלוסייה החרדית. מכאן תחושת האפליה שחשים יהודים רבים בני הקבוצה הראשונה.
"מדובר בעוול מוסרי עמוק בתוך העם היהודי", הוא כותב. "34 שנות שלטון שהיה תלוי במפלגות החרדיות היטיבו בעיקר עם החרדים, בהתחלה באמצעות כספים ייחודיים ואחר כך באמצעות רישומים תקציביים מורכבים". פרופ' אופלטקה, מרצה בבבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, מציין כי בעיתונות החרדית מתפרסמות כתבות הלל על הצלחתם של הח"כים החרדים להוסיף עוד ועוד תקציבים רק לחרדים. "הגענו למצב שהתקציב הישיר והעקיף המופנה לאוכלוסייה החרדית שווה בגודלו לתקציב הביטחון כולו".
התקציב הזה הוא שמאפשר לכל כך הרבה בחורים חרדים להיות רשומים כלומדי תורה, לרכוש דירה בעודם לומדים בכולל, לשלוח את ילדיהם לפנימיות וליום לימודים ארוך במחיר מגוחך ולקיים את משפחתם שלא משכר עבודה. באופן אבסורדי, על
הגענו למצב שהתקציב הישיר והעקיף המופנה לאוכלוסייה החרדית שווה בגודלו לתקציב הביטחון כולו
ההטבות האלה גומלים החרדים למדינה בשלילת ערכיה הבסיסיים של המדינה ובהדגשת התנגדותם לסמליה. "למרבה הצער, כל מי שזועק נגד העוול המוסרי הנגרם מזכויות היתר של החרדים במדינה מואשם, כפי שהואשמתי אנוכי, באנטישמיות וזוכה לגידופים שאינם מכבדים את אומריהם".
לפי ההגדרות של המגדפים, אנטישמי אינו גוי המגלה עמדות שליליות כלפי יהודים, אלא יהודי המלין על זכויות היתר שמקבלים החרדים בישראל. אנטישמי הוא יהודי שאינו רוצה שבמדינת ישראל יקבלו אנשים פטור מחובות המוטלות עליו ועל ילדיו רק בשל היותם חברים בקבוצה שהחליטה שהיא מורמת מעם. אנטישמי הוא מי שמתנגד לכך שחרדים ישתלטו על שכונתו, כותב אופלטקה.
"לא כעס ולא שנאה כלפי חרדים הם המניעים היום רבים לטעון כי המחאה צריכה להיות מופנית לחלוקה צודקת של התקציבים לכלל המגזרים, אלא רק תחושת קיפוח הולכת וגדלה", הוא מסכם. "כל רצוננו הוא שוויון אמיתי בקבלת התקציבים ובנטל החיים והמילואים. בחגים הבאים עלינו לטובה ישמרו על כולנו חיילים רבים בגבולות ובמחנות ומספר החרדים שבהם בטל בשישים. האם יכולה המחאה החברתית להתעלם מעוול כלכלי-מוסרי מעין זה?"
למאמר המלא