אפליה באוטובוסים

דו"ח קווי ההפרדה

דו"ח חדו"ש על קווי ההפרדה משרטט תמונה קשה. קווי האפליה נגד נשים אינם עוד תופעה חריגה, אלא תופעה נפוצה מאוד שהתפשטה בחסות משרד התחבורה לכל רחבי הארץ

07/03/2010 12:10

תגיות: קווי "מהדרין" ·  משרד התחבורה ·  בג"ץ ·  שחר אילן ·  חדו"ש

חילונים מפגינים נגד קווי ההפרדה ברחוב שטראוס בירושלים, ליד מאה שערים. צילום: אביר סולטן, פלאש 90

לידידי חופש הדת והשוויון שלום,

דו"ח חדו"ש על קווי ההפרדה משרטט תמונה קשה. קווי האפליה נגד נשים אינם עוד תופעה חריגה, אלא תופעה נפוצה מאוד שהתפשטה בחסות משרד התחבורה לכל רחבי הארץ, מרכז, צפון ודרום. חברות תחבורה ציבורית שותפות לתופעה הקשה. חמור במיוחד המצב בעיר ביתר עילית, שאליה אין כל אפשרות להגיע בתחבורה ציבורית שלא באמצעות קו מפלה, ובקווים מערי פריפריה לירושלים שבהם שוררת האפליה למרות שהם אמצעי התחבורה הישיר היחיד בין שתי הערים.

הדו"ח שהכין סמנכ"ל המחקר וההסברה של חדו"ש, שחר אילן, מרכז ומנתח את המידע הקשה. אחת המסקנות הברורות היא כי אלימות, השפלות וכפייה נגד נשים הן תופעות נפוצות בקווים אלה, ששר התחבורה ישראל כץ מבקש עתה מבג"ץ לאפשר להמשיך את הפעלתם. מקוממת ההתכופפות של הקואליציה בפני ההקצנה הדתית, בניגוד לרצונו של רוב הציבור ובניגוד לעמדת הוועדה הבינמשרדית שקבעה כי מדובר במדיניות בלתי חוקית.

לדו"ח המלא

הרב משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים החרדים במאה העשרים, התיר לנסוע ברכבת התחתית המעורבת בניו יורק. על רקע זה, קשה להבין איך טוענים בריוני האוטובוסים החרדים שעמדתם מתחייבת מכללי הדת היהודית. גם בימים אלה רבני העיר החרדית מודיעין עילית אינם נאבקים למען קווי הפרדה ומאפשרים ישיבה משותפת של משפחות. ברור בעליל, אם כן, שלא בהלכה מדובר אלא בפרשנות של קבוצה קיצונית בתוך פסיפס המסורת. זו מבקשת לאכוף את דעתה באלימות מילולית ופיזית, הנשענת גם על סחטנות פוליטית.

הדו"ח מתבסס במידה רבה על מידע שנאסף במהלך המאבק החשוב והמתמשך נגד קווי ההפרדה שמנהלים ארגונים כמו המרכז

רבני העיר החרדית מודיעין עילית מאפשרים ישיבה משותפת של משפחות. ברור בעליל, אם כן, שלא בהלכה מדובר אלא בפרשנות של קבוצה קיצונית

לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת, סיעת ירושלמים במועצת עיריית ירושלים וארגון קולך. תודתנו והערכתנו נתונה להם.

בעולם הדמוקרטי מתבוננים בתדהמה על קווי ההפרדה ההולכים ומתפשטים בישראל, ונזכרים בימי ההפרדה בין הגזעים בתחבורה הציבורית בארצות הברית ובדרום אפריקה. גם דו"ח משרד החוץ האמריקאי בנושא חופש הדת בעולם ב-2009, אשר התפרסם לאחרונה, הצביע על תופעה זו כדוגמה לכפייה דתית המתקיימת בישראל.

הדו"ח של מחלקת המדינה מונה את ישראל ברשימת 30 המדינות אשר הפרות חופש הדת בהן מחייבות תשומת לב מיוחדת. הוא צריך להדליק נורה אדומה אצל קובעי המדיניות. בעולם שהוא כפר גלובלי, מתרחבת המודעות לכך שישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה שבה מתקיימות הפרות בוטות של חופש הדת דוגמת קווי ההפרדה.

סקרי מכון סמית עבור חדו"ש מגלים בעקביות: כמעט כל הציבור הישראלי, כולל חלק משמעותי מהציבור החרדי, סבור שהגיע הזמן לטיפול שורש בנושא קווי ההפרדה. בסקר האחרון הביעו 90% מהציבור היהודי הבוגר בישראל התנגדות לקווי "המהדרין" או תבעו להגבילם למקרים חריגים בלבד.

הציבור מאס בטרור הצניעות וברבנים המעודדים אותו. הציבור מאס בפוליטיקאים הקונים שלטון ותמיכה פוליטית במחיר רמיסת זכויותיהן וכבודן של נשים. הדו"ח, כך אני מקווה, יסייע למאבקם של כל מי שרוצים לומר: די לאפליית נשים, די לאלימות פיזית ומילולית נגד נשים תוך הישענות כביכול על ציוויי הדת. הגיעה העת למימוש הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ולשוויון. רק בדרך זו תוכל ישראל להיות נאמנה לזהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בברכת חדו"ש,

הרב אורי רגב, עו"ד

מנכ"ל