חדו"ש לטרכטנברג:
אי-טיפול בתעסוקת החרדים יחמיר את מצב מעמד הביניים
חדו"ש מבקשת להציג את עמדותיה לוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, שמונתה בעקבות מחאת האוהלים, ולהגיש לה הצעות לעידוד התעסוקה בקרב גברים חרדים
22/08/2011 17:16
תגיות: תעסוקה · פרופ' מנואל טרכטנברג · הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי · קצבאות · חדו"ש
פרופ' מנואל טרכטנברג. צילום:
Carny, wikipediaעמותת חדו"ש פנתה לפרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, וביקשה להופיע לפני הוועדה ולהציג לחבריה את עמדותיה והצעותיה בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה – ובעיקר בעניינים הנוגעים לתעסוקה של המגזר החרדי, לקצבאות ולהטבות הניתנות למגזר זה.
הוועדה בראשותו של פרופ' טרכטנברג מונתה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעקבות מחאת האוהלים. הוועדה תדון בהצעות לשינוי סדרי העדיפויות בתקציב, להרחבת הנגישות לשירותים חברתיים, ליישום תוכנית הדיור ועוד.
במכתב ששלח לפרופ' טרכטנברג כותב מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, כי העמותה רואה בדאגה רבה את הנטייה להתחמק מעימותים הכרחיים באשר לחלוקת המשאבים הציבוריים בין מגזרים בחברה הישראלית, בדיון שעלה סביב מחאת האוהלים. רגב גם מעלה חשש מהתחמקות מהתמודדות עם מאפיינים רלוונטיים של המגזר החרדי ומהשלכותיהם על הכלכלה הישראלית.
"על פי הניתוח המוכר ללא ספק לרוב, אם לא לכל, חברי הוועדה, השיעור הנמוך באופן חריג של גברים חרדים בשוק העבודה פוגע קשות בתוצר הלאומי הגולמי, ובכך מהווה איום משמעותי על עתיד הכלכלה", נאמר במכתב. "עיסוק בשינויים הדרושים בתחום החברתי-כלכלי בישראל אינו יכול לפטור עצמו מלפעול באופן נחרץ ויעיל לשוויון של המגזר החרדי ומגזרים אחרים בנטל הלאומי בכלל, ובהשתתפותם בשוק העבודה בפרט. הזרמת כספים לרווחה בלי נקיטת הצעדים הדרושים הנוספים תפגע בתהליך האיטי ממילא של יציאת גברים חרדים לשירות ועבודה. כך היא תגרום למשק נזק גדול וארוך טווח. כתוצאה מכך הנטל על מעמד הביניים יילך ויגדל".
בפניית חדו"ש נכתב גם, כי בעשור האחרון השקיעה המדינה מאות מיליונים ואולי מיליארדים במאמץ להוציא חרדים לעבודה. למרות ההשקעה הכספית האדירה, בעשור זה כמעט לא חל שינוי משמעותי ברמת ההשתתפות של החרדים בשוק העבודה.
ישראל מעניקה מימון כמעט מלא, ולעתים תכופות מימון מפלה לטובה בהשוואה למגזרים האחרים, לחינוך שגורם נזק שלא יתואר לכלכלה ולדמוקרטיה
על פי הדו"ח האחרון שפרסם בנק ישראל, שיעור ההשתתפות של החרדים בשוק העבודה הוא 39% (לעומת 35% בתחילת העשור). לפי הערכות של כלכלנים, כותב רגב, הנזק שהיעדרות הגברים החרדים משוק העבודה גורמת לתוצר הלאומי נאמד במיליארדים רבים. בשל הריבוי הטבעי החרדי הגבוה, גדל גם היקף הפגיעה.
"שורת דו"חות ממשלתיים מגלים שאברך שיוצא לעבודה מפסיד 5,000-4,000 שקל נטו בהטבות ממשלתיות ומתרומות. לכן כדי שישתלם לו לעבוד הוא צריך לקבל משכורת של 6,000 שקל נטו, שהיא בדרך כלל בלתי אפשרית מבחינתו, בהתחשב בכישוריו המוגבלים להשתלב בשוק העבודה ברמות שכר גבוהות. המשמעות: לא די במדיניות של תמריצים למי שיוצא לעבוד. יש צורך להגביל את הקצבאות וההטבות למי שנשאר בישיבה", קובעת חדו"ש.
במכתב נטען גם, שמערכת ההטבות בישראל בנויה כדי להיטיב עם המגזר החרדי. היא מתבססת על קריטריונים של הכנסה לנפש ובדרך כלל אינה מותנית במיצוי כושר ההשתכרות. התוכנית הכלכלית המיועדת תגדיל בהרבה את הכנסת האברכים, למשל באמצעות הטבות גדולות בתחום הדיור. אף שגם מגזרים אחרים יקבלו הטבות, התוכנית תאפשר לאברכים לא לצאת לעבודה או תעודד אותם לא לעשות זאת, וכך תגרום נזק אדיר למשק. "המסקנה ההכרחית: יש להתנות את ההטבות במיצוי כושר ההשתכרות".
כיום החרדים הם מעט פחות מ-10% מהאוכלוסייה בישראל, אבל כ-25% מתלמידי כיתות א' במערכת החינוך היהודית. ברוב מערכת החינוך החרדית לבנים לא מלמדים כמעט לימודים כלליים, המכינים לשוק העבודה, להשכלה אקדמית ולחיים בחברה דמוקרטית. "המשמעות: ישראל מעניקה מימון כמעט מלא, ולעתים תכופות מימון מפלה לטובה בהשוואה למגזרים האחרים, לחינוך שגורם נזק שלא יתואר לכלכלה ולדמוקרטיה. התוכנית החברתית חייבת לכלול התניה של מימון למוסדות חינוך בתוכנית ליבה מלאה", כותב רגב.