גם לפלורליזם יש גבולות

מספיק עם הוויתורים לחרדים

החרדים יודעים מה הם רוצים - מדינת הלכה, כותבת חברת מועצת עיריית ירושלים רחל עזריה, מנהיגה צעירה בולטת בציבור הדתי לאומי. לדבריה, הציבור הלא חרדי צריך לגבש לעצמו סולם ערכים ברור, כדי שיוכל לנהל אתם דיון

10/07/2011 06:36

תגיות: מדינת הלכה ·  חרדים ·  פוליטיקלי קורקט ·  רחל עזריה ·  מאקו

הפגנה למען ירושלים חופשית בכיכר ספרא. צילום: אביר סולטן, פלאש 90

אחת הסיבות למערכת היחסים המורכבת עם הציבור החרדי היא, שאלה ששייכים לציבור הלא חרדי אינם יודעים באיזו חברה הם מעוניינים, כותבת רחל עזריה במאמר באתר מאקו. "החרדים יודעים בדיוק איזו מדינה הם היו רוצים לראות. בראש ובראשונה מדינת הלכה, מדינה חרדית", כותבת עזריה. "אבל מה אנחנו רוצים ומהם הערכים שעומדים בבסיס החברה שלנו – יהדות? ציונות? שוויון? אחריות כלפי העם היהודי?"

לדעתה של עזריה, חברת מועצת העיר ירושלים, יש שתי סיבות לחוסר הבהירות הערכי בציבור הלא חרדי. הראשונה היא פרגמטיזם. "לא כדאי לדון על ערכים, לא כדאי להתווכח על העובדות, הכי חשוב לצאת חכם, למצוא פתרונות. וכך, אם אתה נמצא מול קבוצה קטנה ומגובשת שיודעת מה היא רוצה, הכי חשוב שתהיה חכם ותוותר. כי מה זה כבר לוותר קצת".

הסיבה השנייה היא הפלורליזם. בשם הרב תרבותיות, חברת הרוב מחויבת לאפשר לכל תת קבוצה לקיים את עצמה. הפלורליזם הפך לערך המרכזי של קבוצת הרוב. "אבל מה חשוב לנו? על זה אנחנו לא מדברים. יש לנו קווים אדומים? יש לנו ערכים

זה נחשב לא פוליטיקלי קורקט להעביר ביקורת על האפליה שיש כלפי נשים חרדיות, או כלפי מזרחים בחינוך החרדי

משלנו?" בשם הפלורליזם, אסור למתוח ביקורת על אורחות חייה של תת קבוצה כלשהי. "זה נחשב לא פוליטיקלי קורקט להעביר ביקורת על האפליה שיש כלפי נשים חרדיות, או כלפי מזרחים בחינוך החרדי".

עזריה מספרת על דיון במועצת העיר ירושלים לפני זמן מה, שבו עלו שאלות הכותל המערבי והרובע היהודי. החרדים טענו שמכיוון שהם פוקדים את האזורים האלה יותר מכל ציבור אחר, יש להתאים אותם לציבור החרדי: להתקין שבילים נפרדים לגברים ולנשים, להציב סדרניות צניעות ועוד. "אני טענתי שהרובע היהודי והכותל המערבי שייכים לכל העם היהודי, ולפיכך כל יהודי שמגיע לכותל צריך להרגיש בנוח. לכן לא ייתכן שיהיו סדרניות צניעות שינזפו בקבוצות של יהודים אמריקאים ששרים יחד "עם ישראל חי'".

היא קוראת לנסח מחדש את הערכים של הציבור החילוני והדתי המתון, כדי שאפשר יהיה לדבר עם הציבור החרדי מתוך עמדה ערכית ברורה. כך אפשר יהיה למצוא פשרות ולאפשר לכולם לחיות יחד בישראל.

למאמר באתר מאקו