מועדים משלהם

הצעה: יום עצמאות חרדי, בתאריך אחר

מאמר חרדי מודה: יום הזיכרון ויום העצמאות אינם קיימים בלוח השנה החרדי. המחבר מציע לציין את שני הימים, אבל במועדים שונים מהמקובל

08/05/2011 09:57

תגיות: יום העצמאות ·  יום הזיכרון ·  בחדרי חרדים ·  אלי שרף

עובר אורח חרדי עובר ליד כתובת אור של מגן דוד שהוקרנה על חומות העיר העתיקה בירושלים. 28.04.2011. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות נערכים ברחוב החרדי לכוננות ספיגה, כותב אלי שרף באתר בחדרי חרדים. כמו בכל שנה, שוב יעלו השאלות והתביעות המוכרות, "מדוע אינכם משתתפים עמנו בשמחת חג העצמאות שלנו, מדוע אתם בזים ליום הזיכרון?"

שרף, אדם חרדי, כותב שהתשובה לשאלות האלה פשוטה: לצעיר החרדי לא אכפת. המועדים הלאומיים האלה אינם חלק מהכרונולוגיה שלו. "החרדים לא עומדים בצפירה, לא מפני שעמידת דום לזכר ההולכים שייכת ל'מנהגי גויים'. הם לא עומדים בצפירה כי היום הזה לא מסמל בעבורם דבר".

לאחר סקירה ארוכה של פורענויות שבאו על עם ישראל בגלות, טוען שרף כי יהודים רבים, ובכללם צעירי החרדים, אינם מכירים את הרגשת חוסר הביטחון הבסיסית המאפיינת יהודים בתפוצות. בישראל, הוא מדגיש, היהודים החרדים מעולם לא חשו אי נוחות בעטיים של יהדותם או אורח חייהם. "גם האברכים שבנו

ייתכן שהציון השונה יבהיר כי החרדים מייצרים פיצול: עצב על כינונו של ממשל וחוק הזרים לרוח ישראל, אך שמחה אדירה על היותנו אנשים חופשיים בארצנו

מקיימים אורח חיים סביר במדינה הדואגת למילגה בעבור כל אחד מהם, וגם הקיצונים מקבלים שירותי בריאות וימי אשפוז בבתי החולים ללא תמורה, בסך כולל של עשרות אלפי שקלים".

ישראל אמנם לא הוקמה על ידי שלומי אמוני ישראל, אלא על ידי חילונים, ושולט בה משטר זר לרוחה של התורה, אבל בכל אלה אין כדי למחוק את תחושת הביטחון האישי שחשים גם החרדים. "אם נכיר בעובדות הללו, נוכל אפילו לתארך את יום העצמאות ואת יום הזיכרון בימים משלנו, השונים מקביעתם של ראשי המדינה החילונית", מסכם שרף. "ייתכן גם, כי עצם החגיגה והציון השונה יבהירו כי החרדים מייצרים כאן פיצול: עצב על כינונו והתנהלותו של ממשל וחוק הזר לרוח ישראל, אך שמחה אדירה ופורצת גבולות על היותנו אנשים חופשיים בארצנו ולאו דווקא במובן הפיסי".

למאמר המלא