שואה אחרת?
בבני ברק מקימים מוזיאון שואה שיתחרה ב"יד ושם"
המוזיאון, שנבנה בהשקעה של 8-6 מיליוני דולרים, ישים דגש על הנרטיב החרדי בשואה
03/05/2011 09:49
תגיות: בני ברק · "גנזך קידוש השם" · "יד ושם" · "הארץ"
ספרייה בבני ברק, צילום:
DGtal, flickrמוזיאון, מרכז ללימודי השואה, ספרייה, אגף הנצחה וארכיון הכולל אלפי פריטים ומסמכים ראשוניים מתקופת השואה, שבו יושם דגש על אלפי הקהילות החרדיות שחרבו ועל האדמו"רים והרבנים שנספו בשואה. אלה יהיו המרכיבים המרכזיים של מוזיאון ראשון מסוגו להנצחת השואה שיוקם בבני ברק בהשקעה של 8-6 מיליון דולר.
המוזיאון, אות לשינוי ביחסו של הציבור החרדי לשואה, יבוא במקום "גנזך קידוש השם", מוסד ותיק שהקים הסופר המנוח הרב משה פראגר. כיום מנהל את "גנזך קידוש השם" הרב דוד סקולסקי. המוסד פועל כיום במשרדים ישנים. המוזיאון החדש, שיוקם בבניין של שש קומות, אמור לפעול במרכז בני ברק.
היועצת האקדמית של המוזיאון המתוכנן, חוקרת השואה אסתר פרבשטיין, אמרה ליאיר אטינגר מ"הארץ", כי בניית המוזיאון היא "השלב הבא במהפך ביחס של החרדים כלפי השואה". היא הסבירה כי אף שזהו פרויקט הנצחה אלטרנטיבי לזה שמקיימים המוסדות הממלכתיים, ובראשם "יד ושם", "אני מצפה ויודעת ש'יד ושם' לא רק שלא יתנגד למקום כזה, אלא יעזור לו".
ד"ר מלי אייזנברג מהמכון ללימודי השואה "משואה", אמרה שהקמת המוזיאון נחוצה לשם הדגשת "הנרטיב החרדי" של השואה. הוא יתבסס על החומרים שמוחזקים במבנה הישן, בתיקיות הנושאות כותרות כמו "רבנים שנספו", "ברסלב", "גור" וחסידויות אחרות ועל מסמכים המעידים על שמירת מצוות בצל גזירות הנאצים.
בניית המוזיאון מסמנת את 'השלב הבא במהפך ביחס של החרדים לשואה'
מייסד "גנזך קידוש השם" פראגר יצא נגד המוזיאונים המרכזיים להנצחת השואה, "יד ושם" ובית לוחמי הגטאות, ששמו דגש על מאמצי המרד של הארגונים הציוניים. עקב גישה זו, כלשונו, "היהדות המסורתית יצאה מקופחת ואף מעוותת".
בשנים האחרונות החלו ב"יד ושם" לקיים ימי עיון לתלמידות הסמינרים של בית יעקב. כן פועל שם אגף חרדי, המכין תוכניות לימודים מותאמות לתלמודי תורה ולבתי ספר בגיל היסודי. הנהלת "יד ושם" גם נענתה לדרישות חרדים להתאים את התצוגה לקהל חרדי. אבל הציבור החרדי נרתע מביקור ב"יד ושם".
הרב שמואל גרנטשטיין, סגן יו"ר "גנזך קידוש השם", אמר כי "הצורך בהקמת מוזיאון חרדי לא נובע מביקורת כלפי 'יד ושם', כמו מתוך הרצון להציג לציבור הרחב פרספקטיבה אחרת". הוא סיפר על גיבורים חרדים נשכחים, כמו הרב אלתר דוד קורצמן, שניהל בית יתומים בקרקוב ומסר את נפשו למען ילדיו, אך לא זכה לתהילה דומה לזו שנקשרה בגיבורים אחרים כמו יאנוש קורצ'ק. "אין בכך להוריד כהוא זה מערכם וחשיבותם של כל האחרים שעסקו בהצלת יהודים. אנחנו רק אומרים: יש נישה שלא באה לידי ביטוי בצורה מספקת", אמר גרטנשטיין. לדבריו, הגנזך משתף פעולה עם "יד ושם" ומעביר אליו מסמכים ועדויות של ניצולי שואה חרדים.
לכתבה ב"הארץ"