דיינים בחקירה
שופטי בג"ץ מבקרים בחריפות את תופעת כתבי הסירוב
עמותת חדו"ש ותושבת אלעד עתרו, באמצעות עורכי הדין הרב אורי רגב ועדנה מירב, נגד בית דין רבני בעיר שהוציא נגד התושבת כתב סירוב ובכך החרים ונידה אותה. השופט מזוז: "כתבי הסירוב נועדו לשלול מאדם את הזכות לממש זכויותיו כאדם ואזרח"
24/07/2015 16:27
תגיות: כתבי סירוב · בג"ץ · אלעד · מרים פישר · הרב אורי רגב · מרדכי מלכה · השופט מני מזוז · השופט אורי שוהם
מנכ''ל חדו''ש, הרב אורי רגב (משמאל), לאחר הדיון בבג''ץ בנושא כתבי הסירוב. צילום: חדו''ש
"אי אפשר לנסות לגמד את האפקט הנורא של כתב סירוב. אם בית דין רבני אומר להחרים מישהו בגלל שפנה לערכאות, זה איום ונורא. כתב סירוב זה דבר איום ונורא". כך אמר אתמול שופט בית המשפט העליון, אורי שוהם, בדיון בעתירה שהגישו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון ותושבת אלעד נגד כתבי הסירוב.
שוהם אמר עוד: "כתבי סירוב זה דבר מקומם שמקומו לא יכירנו במדינה דמוקרטית". הוא ציין שורת הישגים שהעתירה כבר השיגה: פתיחה בחקירה פלילית נגד הדיינים מאלעד, עמדת היועץ המשפטי לממשלה "המוקיעה את תופעת כתבי הסירוב מכל וכל" ואוסרת על הוצאתם ועוד. שוהם גם מתח ביקורת על התמשכות הטיפול בחקירת המשטרה נגד הדיינים שהוציאו את כתב הסירוב: "מה זה כל כך מסובך"? שאל. שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, אמר: "כתב הסירוב נועד לשלול מאדם את האפשרות לממש את זכויותיו כאדם ואזרח על ידי המוסדות שיכולים לאפשר לו לממש את הזכויות" (הכוונה לבתי המשפט).
השופט סלים ג'ובראן, שישב בראש ההרכב, ביקר בחריפות את התופעה של בתי דין רבניים שפועלים בחסות של גוף ציבורי רשמי. "הבעיה היא שבתי דין מקימים את הדיונים שלהם במוסדות ציבור, בלשכת הרבנות הראשית או בעירייה. צריך הפרדה טוטלית. אם נגיע להסכמה בעניין, זה יקדם אותנו מאוד". השופט מזוז אמר ש"צריך להקפיד על הפרדה מוחלטת בין פעילות בתי הדין (הפרטיים) לרשויות ממלכתיות".
בג"ץ הורה למדינה לעדכן אותו בתוך ארבעה חודשים בעניין התקדמות הטיפול בחקירה הפלילית נגד הדיינים מאלעד. כן הורו השופטים למדינה לעדכן אותם אם הוצא הבד"צ, הפועל סמוך ללשכת הרבנות באלעד, והועבר למקום אחר. הדברים נאמרו בדיון בעתירה של חדו"ש ותושבת אלעד בנושא כתבי הסירוב.
עורכי הדין של העותרות, מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב, ועו"ד עדנה מירב, טוענים שכתב הסירוב הוצא בחוסר סמכות ובניגוד לחוק ושהוצאתו מהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט וסחיטה באיומים. הם מבקשים מבג"ץ להורות על ביטולו. העתירה הוגשה במאי 2013 נגד הרב הספרדי של אלעד, מרדכי מלכה, בית דין צדק המרכזי לממונות אלעד, המכונה "הישר והצדק", בנשיאות הרב מלכה, דייני בית הדין, ראש עיריית אלעד ואחרים.
העתירה מבקשת מבית המשפט גם פסיקה עקרונית נגד תופעת כתבי הסירוב שמוציאים בתי דין רבניים כלפי מי שפונה לבתי משפט של המדינה. העותרים מדגישים כי "כתבי הסירוב פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של 'מדינה בתוך מדינה'". מנכ"ל חדו"ש, הרב רגב, אמר ש"בתי הדין העבריינים מאמללים את חייהם וגוזלים את זכויותיהם של רבים. ידועים לנו מקרים נוספים של אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם ולגלות לעיר אחרת כדי לנסות להינצל מהסיוט הנגרם לכל מי שהוצא נגדו כתב סירוב. רבים נכנעים ומוחלים על כבודם ועל זכויותיהם תחת האיום".
לדבריו, "זו תופעה מסוכנת מאין כמוה, שמאיימת על שלטון החוק. חייבים לקבוע הלכה ברורה בתיק הזה, משום שאין לדעת מתי
השופט שוהם: אם בית דין רבני אומר להחרים מישהו בגלל שפנה לערכאות, זה דבר איום ונורא
תתייצב שנית אשה אמיצה ונחושה דוגמת העותרת, שתהיה מוכנה להיאבק פומבית על זכויותיה וכבודה". העותרת, לדבריו, "משלמת מחיר יקר של סבל למשפחתה ופגיעה בריאותית ורגשית. היא מקריבה את הקורבן הנדרש כדי להציל אחרים מרודנות בתי הדין הרבניים".
תחילת הפרשה בסכסוך שכנים. אברהם בן ציון ומרים פישר, שקנו את הדירה הממוקמת מעל דירת העותרת, החלו בערב ראש השנה תשע"ג (לפני קרוב לשלוש שנים) לבנות ללא רישיון ובניגוד לחוק מרפסת מעל מרפסתה של העותרת. לאחר שפניות לעיריית אלעד ולמשטרה לא הועילו, העותרת פנתה בהנחיית המשטרה לבית משפט השלום בפתח תקוה והוציאה צו להפסקת העבודות.
במקום לציית לצו, פנו השכנים לבית הדין הרבני "הישר והצדק" באלעד, הפועל בחסות לשכת הרבנות בעיר ובנשיאות רב העיר מלכה. בית הדין הוציא לעותרת "צו מניעה", הדורש ממנה לבטל את התביעה בבית המשפט ולהתדיין בפניו. הצו הוצא אף על פי שלבית הדין הרבני אין לו כל סמכות חוקית להוצאת צווים. אחר כך הודבקה "אזהרה" מטעם בית הדין על דלתה של פישר, שאליה צורף צילום כתבה על אדם שלא שמע להוראות בית דין רבני ונפטר בטרם עת.
בערב יום הכיפורים תשע"ג הוציא בית הדין כתב סירוב נגד העותרת. כתב הסירוב נתלה ופורסם ברחבי העיר אלעד. בכתב הסירוב מורה בית הדין כי יש להתייחס אליה כאל "מרימה יד בתורת משה", משום שפנתה לבית משפט אזרחי. את בית המשפט מתאר כתב הסירוב כ"ערכאות של גויים". עוד נטען בו, כי פישר "עשתה פעולות שיש בזה משום מסירה". המשמעות של כתב הסירוב היא שיש להחרים ולנדות אותה.
מאז הפכו חיי העותרת ומשפחתה לסיוט. היא ובנותיה חדלו ללכת לבית הכנסת. "חוויות" של יריקה לעברה ברחוב הפכו את היציאות מהבית לנדירות. היא נתקלה בסירוב לרשום את בנותיה למוסד לימוד עם חברותיהן, ורק איום בצעדים משפטיים נוספים הביא לשינוי ההחלטה. הדבר גרם לה נזקים בריאותיים ומתח נפשי חמור. היא פנתה לרב מלכה ולחברי הבד"צ וביקשה שיבטלו את כתב הסירוב, לשווא.
במרס 2013 פנתה חדו"ש למשרד היועץ המשפטי לממשלה. ימים ספורים לאחר הפנייה פרסם היועץ הנחיות הקובעות כי "פרסום כתב סירוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט". במקרים חמורים תישקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסירוב "עבירה של איומים או סחיטה באיומים".
פנייה נוספת של העותרים לבית הדין הרבני בדרישה לבטל את כתב הסירוב לאחר פרסום הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לא הועילה. בנוסף לכך, הנחיות היועץ המשפטי למשרד לשירותי הדת אוסרות על שימוש בסמלי שלטון בהפעלת בתי דין רבניים פרטיים. ההנחיה קובעת כי ל"שימוש בסממנים שלטוניים כאמור, תוך הפרת הנחיה זו, עלולות להיות השלכות במישור הפלילי, במישור המשמעתי ובמישור המינהלי". העותרים מראים כי שורת מסמכים מעידה על קשר ברור ופסול בין בית הדין לבין עיריית אלעד, לשכת הרבנות והרב מלכה.
לעתירה נגד כתבי הסירוב
עיקרי הטיעון לדיון בבג"ץ בנושא כתבי הסירוב
תגובת חדו"ש לתשובת המדינה בעתירת כתבי הסירוב
לידיעה ב"חרדים 10"
לידיעה ב"כל הזמן"