גיור סוג ב'

למה לא כל רב יסכים לחתן אותי

במאמר שפורסם ב-ynet מודה אליה בנדיטוביץ לרב עובדיה על קביעתו שגיורי צה"ל כשרים, אבל שואלת מדוע צריך להילחם על כך

טקס גיור, צילום: goldberg, flickrטקס גיור, צילום: goldberg, flickr

"כמעט שש שנים עברו מהיום שבו עמדתי לפני הרכב של שלושה דיינים, שקבעו כי מיום זה ואילך אני יהודייה", כותבת אליה בנדיטוביץ במאמר ב-ynet. "תהליך הגיור הצבאי לא היה מוכר אז בשמו החדש, 'שנוי במחלוקת', הכרנו אותו בשם 'הגיור הצבאי'. הוא היה חוויה מרתקת, מטלטלת, שבזכותה זכיתי להכיר אנשים מדהימים חדורי תחושת שליחות ואת השורשים שלי, שאותם איש לא יכול לקחת ממני".

לדבריה, רב שהרצאה שלו שמעה בתהליך הגיור שעברה עודד אותה ואת חבריה "לחשוב היטב-היטב לפני שאנחנו עושים את הצעד הזה". הוא ציין, היא כותבת, שאי אפשר להתחרט. ברגע שבחרת להצטרף לעם היהודי, אין דרך חזרה. זו דת שלא עוזבים אותה. "אני קוראת את הדיונים על חוק הגיורים, על הוועדות, על המסקנות וההחלטות, והתחושה הכי חזקה היא - עלבון.

אני מבינה שאני יהודייה, אבל מסוג ב' – כזאת שלאורך השנים ימשיכו לדון בגורלה ולאיים במשברים קואליציוניים על חשבונה

אני שמחה שהרב עובדיה יוסף עשה את הצעד האמיץ שעשה, מודה על האמירה המשמעותית שלו, שלה נגיעה ישירה לחיי, אך במקביל עולה השאלה - איך בכלל הגענו למצב כזה?"

בסיום היא כותבת: "אני מבינה שאני יהודייה. אבל לצערי השיח הזה גם גורם לי להבין שאני יהודייה סוג ב' – כזאת שלא כל רב יחתן, כזאת שלאורך השנים ימשיכו לדון בגורלה ולאיים במשברים קואליציוניים על חשבונה. כזו שרב אחד יקבל ורב אחר לא. "הדבר היחיד שאני יכולה לענות לכל אחד שנלחם במלחמה הזאת, ותהיה דעתו אשר תהיה – אני יהודייה, את זה לא תיקחו ממני".

למאמר המלא ב-ynet



איך תוכל לפעול?