גם ברכה היא עסק

לראשונה, מנוסחים כללים למיסוי מקובלים ובד"צים

בין השירותים שרשות המיסוי תחייב במס: עריכת חופות, בריתות, תפילות ו"הילולות" ומכירה של קמיעות ומים קדושים

ברית מילה. צילום: Cheskel Dovid, wikipediaברית מילה (צילום אילוסטרציה). צילום: Cheskel Dovid, wikipedia

רשות המסים פרסמה טיוטת חוזר להסדרת המיסוי על שירותים שנותנים רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובד"צים. החוזר, שמתייחס למיסוי שירותים כמו עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", בדיקת כשרות, מתן ברכות, חלוקה או מכירה של קמיעות ועוד. נוסח סופי של החוזר אמור להתפרסם בתוך שבועות.

החוזר הופץ בעקבות דו"ח מבקר המדינה מסוף השנה שעברה, שבו הוקדש פרק שלם למיסוי שירותי הדת. "כלכליסט" מציין שהמבקר הביע תמיהה על כך שלמרות הסכומים העצומים שמגלגל ענף המקובלים והבד"צים, תחום זה אינו כלול בתוכניות העבודה של רשות המסים. מיסוי שירותי הדת השונים גם לא הוסדר, אף על פי שכבר ב-2003 פנתה פרקליטות המדינה אל רשות המסים וביקשה לקבוע עקרונות בנושא.

החוזר מגדיר את האופן שבו תיבחן חבות המס של נותני שירותים בתחום הדת. נקבעו בו מבחנים שונים לסיווג הכנסה כחייבת

מבקר המדינה תמה על כך שלמרות הסכומים העצומים שמגלגל ענף המקובלים והבד"צים, תחום זה אינו כלול בתוכניות העבודה של רשות המסים

במס הכנסה. הרשות תחייב את נותני שירותי הדת לנהל פנקסים ולהגיש לה דו"חות והצהרות הון. רשות המסים קובעת בחוזר, שהעובדה שדי בעובדה שהתמורה ניתנה בעד שירות כדי לחייבה במס.

לעומת זאת, נותר פתח עמום שקובע כי "הענקת כספים הנעשית מתוך הבעת תודה גרידא במישור הרגשי, אמונה (או חובה) דתית (מטעמי צדקה או מעשר כספים), ככל שלא ניתן כל שירות, הינה מתנה שאינה חייבת במס".

בחוזר נאמר שאם לשירותי הדת יש אופי עסקי והם ניתנים במהלך עסק, נותני השירות מחויבים להירשם במשרדי מע"מ כעוסקים. רשות המסים גם קובעת, כי מכירה של מוצרים כמו מים קדושים, קמיעות וכדומה היא עסקת מכירה בדומה לעסקה למכירת כל מוצר אחר, ולכן עסקות כאלה חייבות במס.

לידיעה ב"כלכליסט"



איך תוכל לפעול?