פריצת דרך?

כאלפיים תלמידי ישיבות עושים שירות צבאי או אזרחי

המסמך שהכינה חדו"ש לצוות פלסנר וחשף את תחילת השינוי בנושא שירות החרדים

שחר אילן, 08/12/2010 21:55

תגיות: פטור ·  דחיית שירות ·  אברכים ·  פלסנר ·  שירות אזרחי ·  שירות צבאי ·  שחר אילן

חיילי הגדוד החרדי נצח יהודה בסיום מסע של 40 ק"מ. 16.02.10. צילום: אביר סולטאן, פלאש 90

אל: יוחנן פלסנר, יו"ר צוות הפיקוח על חוק טל של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת

מאת: שחר אילן, סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש

נתונים

כאלפיים בחורי ישיבות ואברכים שרתו ב-2009 בצבא או בשירות האזרחי. הם מתחלקים פחות או יותר שווה בשווה. בין שתי המסגרות. שני הגורמים העיקריים לכך הם הקמת מנהלת השירות האזרחי והקמת מסלולי שח"ר לשירות חרדים בצבא. כך עולה מהנתונים שנמסרו לצוות בראשותך ומנתונים נוספים שאספה חדו"ש.

על פי נתוני מנהלת השירות הלאומי שרתו ב-2009 בשירות האזרחי 1070 בחורי ישיבות ואברכים, חלקם בשירות שנתי בהיקף של 8 שעות ליום וחלקם בשירות דו שנתי בהיקף של ארבע שעות ליום.

על פי נתונים שמסר ראש חטיבת ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם באכ"א תא"ל אמיר רוגובסקי לצוות בראשותך התגייסו ב-2009 מספר שיא 700 אברכים למסלולי  - שח"ר (שירות חרדים). המדובר במסלולים מקצועיים שכוללים תכנות מחשבים, טכנאות וכן מסלולים בחיל המודיעין ובחיל הים.

על פי נתוני שמסר ראש אכ"א אבי זמיר לועדת המשנה למשאבי אנוש של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מדי שנה מתגייסים לגדוד הנח"ל החרדי נצח יהודה כ-300 איש. על פי טענת מארגני הנח"ל החרדי הרוב המוחלט של המתגייסים הם חרדים. על פי טענת כלי תקשורת חרדים רק בודדים מאנשי הנח"ל החרדי הם באמת חרדים. בהנחה שכחצי מהם חרדים ישראלים (והיתר

על פי התחזית שמסר צה"ל לצוות בשנת 2019 צפוי שעור מקבלי דחיית שירות של 25% ממחזור המועמדים לשירות צבאי שהם שווי ערך לקרוב ל-13 אלף איש

אנשי כיפות סרוגות ועולים חרדים), מוסיף הנח"ל החרדי עוד כ-150 מתגייסים מתלמידי הישיבות בישראל בשנה.

הערה: יותר מאוחר יתברר שבאותה שנה התגייסו כ-400 חרדים למסלולי שח"ר וכ-400 לגדוד נצח יהודה, כלומר הנתונים הפנימיים שמסר הצבא לא היו מדוייקיםאבל תמונת הגיוס נכונה. 

עוד שני מסלולי גיוס חרדיים מסורתיים הם טירונות שלב ב של ארבעה חודשים במסגרת מילואים וכן מורים חיילים. מתשובת המדינה לבג"צ חוק טל, שהוגשה בסוף 2008, עולה כי מדי שנה מתגייסים כ-50 מורים חיילים חרדים.

בעבר גוייסו בין בין 100 ל-200 איש בשנה לטירונות שלב ב. לא ידוע אם מסלול זה נמשך ואם כן כמה חרדים השתתפו בו השנה.

כלומר בסך הכל משרתים כרגע בצבא בין 800 ל-1000 תלמידי ישיבות ואברכים חרדים לשעבר. זאת, לעומת נורמה של לכל היותר 200-300 חרדים או פחות במשך רוב שנות המדינה. המצב שבו כאלף בחורי ישיבות לשעבר עושים שירות צבאי היה בלתי נתפס עד לפני עשור.

סיכום הנתונים ונתונים השוואתיים

מספר החרדים שעשה שירות צבאי או אזרחי ב-2009 נע בין 1800 ל-2200. כדאי לבקש מהצבא נתונים מדוייקים. בכל מקרה זוהי התקדמות רבה.

חשוב לציין שמחזור דחיית השירות השנתי עומד על פי נתוני הצבא והלמ"ס ב-2009 על כ-5500 בחורי ישיבות בני 21. כלומר 2000 בחורי ישיבות שעושים שירות צבאי או אזרחי הם שווי ערך ל-36% מהמחזור השנתי של מקבלי דחיית השירות, קצת יותר משליש.

שעור מקבלי דחיית השירות עמד על פי נתוני אכ"א ב-2009 על 13% ממחזור בני ה-21. אם בודקים את שעור המשרתים בשירות צבאי או אזרחי מכלל מחזור המועמדים לשירות צבאי הוא מגיע ל-4.5% עד 5% מהמחזור.

בשני המיקרים צריך לזכור שהמצטרפים לשירות צבאי או אזרחי באים בעצמם ממחזורים מבוגרים בהרבה. המספר הכללי של מקבלי דחיית השירות בכל הגילאים עומד על כ-55 אלף. שעור העושים

בחורים חרדים בכניסה ללשכת הגיוס בירושלים 14.07.04. צילום פלאש

שירות צבאי לאומי או אזרחי מתוך נתון זה עומד על כ-3.5% בלבד.

הסתייגויות:

על פי התחזית שמסר צה"ל לצוות בשנת 2019 צפוי שעור מקבלי דחיית שירות של 25% ממחזור המועמדים לשירות צבאי שהם שווי ערך לקרוב ל-13 אלף איש. ובמילים אחרות: דרוש קצב גידול מהיר מאד במספר המשרתים בצבא ובשירות האזרחי כדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסיה החרדית. אחרת לא ימנע המשבר הצפוי בכלכלה הישראלית ובמספר המתגייסים לצבא.

נקודה חשובה נוספת: גיל המצטרפים לשני המסלולים, הצבאי והאזרחי, גבוה יחסית. לדברי תא"ל רוגבסקי, צה"ל מקבל למסלולי שח"ר רק גברים נשואים או גברים נשואים עם ילדים. בשירות האזרחי מתנדבים רבים הם בני 25 ומעלה.

92% ממתנדבי השירות האזרחי הם אבות לשני ילדים ומעלה. 78% ממתנדבי השירות האזרחי מבצעים את השירות בתחומי הרווחה השונים. רק 21% פועלים בתחומי החירום, הביטחון והבריאות. על כך נמתחה בצוות ביקורת רבה מאד.

מסקנות

בציבור החרדי יש נטיה הולכת וגוברת לחפש דרכים לשוק העבודה בין היתר בשל העוני הגדול שגורמת העדרות הגברים החרדי משוק העבודה והילודה הגבוהה. המגמה הזו מופנית כרגע לשני מסלולים עיקריים:

• מסלולי צבא המציעים הכשרה מקצועית (שח"ר) או שירות צבאי קרבי עם השלמת השכלה (הנח"ל החרדי). הפונים למסלול הראשון הם בעיקר אברכים שמבקשים להפסיק ללמוד בעוד לנח"ל החרדי מגיעים רבים שנפלטו מישיבות.

• התנדבות לשירות אזרחי, בעיקר בעמותות חרדיות.

הולך ונשבר הטאבו חברתי על עזיבת הישיבה החרדית לפחות בגיל מתקדם. עם זאת, היציאה מהישיבות מתחילה בגיל מאוחר יחסית מה שמקשה על רכישת הכשלה מקצועית ראויה.

למרות המיתוס שלא נבדק על יכולתם הגבוהה של בחורי ישיבות בהשלמת השכלה, יש לזכור שלא כולם ניחנים ביכולות של תלמידי ישיבות כמו פוניבז' וחברון. סביר להניח שתלמידי הישיבות כמו כל מגזר אחר מתחלקים לקבוצה דקה מוכשרת, קבוצה קטנה נחשלת והרבה בינוניים. כדי שגם הבינוניים יוכלו לרכוש השכלה, צריך לאפשר להם לצאת מהישיבות בגיל

יש לדעתי לנקוט בין היתר את הצעדים הבאים: השוואה מוחלטת של קצבאות הילדים לכל ילד, התניית קצבאות הילדים בעבודה, קביעת מכסה מקסימלית של תלמידי ישיבות שהמדינה מממנת, החלפת קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים בקצבת השתלבות בעבודה לאברכים

מוקדם ככל האפשר.

בהחלט יתכן שצה"ל מצא נוסחה המאפשרת גיוס אברכים בהיקף רחב: מסלולים לא קרביים, חלקם תומכי לחימה, המבטיחים מקצוע ומציעים גם אפשרות לשירות קבע. בניגוד לנח"ל החרדי אלה לא מסלולים שאין בהם מפגש עם נשים.

מה אפשר ללמוד מהצלחת מסלולי שח"ר לגבי השירות האזרחי? יתכן שיש ליצור מסלולי שירות אזרחי לתלמידי ישיבות שבסופם אפשרות לעבודה בגורמי ביטחון וחירום אזרחיים: מכבי אש, מד"א, משטרה ועוד.

ככל שיסיימו יותר גברים חרדים את השירות הצבאי והאזרחי הם יזדקקו ליותר מסגרות להכשרה מקצועית, להשכלה אקדמאית וביחוד ליותר מקומות עבודה. יש לפתוח בהערכות דחופה.

אין ספק, מדיניות קיצוץ ההקצבות של שר האוצר בנימין נתניהו החלה להוכיח את עצמה בכל הקשור להשתלבות החרדים בשירות צבאי ואזרחי. זאת, מרגע שהצבא ומשרד האוצר החלו לשתף פעולה ביישום חוק טל ולהציע מסלולים מתאימים לעוזבי ישיבות. כדי להרחיב מגמה זו יש לדעתי לנקוט בין היתר את הצעדים הבאים (למרות שספק אם הדבר נכלל במנדט של הצוות בראשותך):

• השוואה מוחלטת של קצבאות הילדים לכל ילד והפסקת ההעדפה הפסולה למשפחות מרובות ילדים,

• התניית קצבאות הילדים בעבודה בצורה הדרגתית,

• קביעת מכסה מקסימלית של תלמידי ישיבות שהמדינה מממנת,

• החלפת קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים בקצבה השתלבות בעבודה לאברכים.

בין השאלות שטעונת בדיקה:

• מספר המתגייסים המדוייק לכל מסלול בצבא. האם למשל בוטל שלב ב או חלה ירידה גדולה במתגייסים לו, וכמה חרדים יש באמת בנח"ל החרדי?

• מה הפוטנציאל של מסלולי הגיוס הקיימים לצבא והאם יהיו מסוגלים לקלוט בעוד עשור 4000-5000 בחורי ישיבות ואברכים. אם לא, מה דרוש כדי שזה יקרה?

• מה המאפיינים של המתגייסים לכל מסלול ואיך אפשר לקדם את הגיוס בכל קבוצה כזו?

• מה התקדמות מנהלת השירות האזרחי בהתקשרות עם גורמי ביטחון וחירום להגברת ההתנדבות בתחומים אלה?

• האם צפויה השנה ירידה בגיל המצטרפים לשירות

תגובת חדו"ש:

מנכ"ל חדו"ש הרב אורי רגב ברך על ההתפתחות ואמר שהיא מוכיחה שאברכים ובחורי ישיבות בהחלט יכולים לעשות שירות צבאי כמו כולם. לדבריו, ההתפתחות מעודדת אבל המספרים עדין נמוכים מאד. לדבריו, "הלקחים העיקריים שיש לה להפיק הם שיש לצמצם את ההקצבות לישיבות ובמקום זה להשקיע בהכשרה מקצועית לחרדים וביצירת מקומות עבודה". הנתונים לדבריו גם מוכיחים עד כמה חשוב להנהיג לימודים כלליים, כמו מתמטיקה ואנגלית במוסדות החרדיים שיאפשרו להם להשתלב במקומות עבודה איכותיים. 

משמרת מחאה של הפורום לשוויון בנטל בבני ברק לרגל עשור להגשת חוק טל. מרץ 2010