מה עושים הרבנים
רבני היישובים עתרו: איננו חייבים לדווח על עבודתנו
מנכ"ל המשרד לשירותי דת הפיץ חוזר המחייב רבנים לדווח על עבודתם. עשרות רבני יישובים עתרו לבין הדין לעבודה בטענה שהחוזר פוגע בהסכם הקיבוצי. בית הדין לעבודה הקפיא את החוזר ודרש מהצדדים לנהל משא ומתן
28/04/2015 13:30
תגיות: רבני יישובים · דו"ח פעילות · חוזר · המשרד לשירותי דת · בית הדין לעבודה · עו"ד יעקב וינרוט
הרב הראשי דוד לאו, השר לשירותי דת נפתלי בנט וסגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן
רבני הערים והיישובים ממלאים תפקיד ציבורי ומקבלים משכורת מהמדינה, אבל במשך שנים רבות הם לא חויבו לדווח על פעילותם. הם חויבו בדיווח רק לאחר שהשר וסגן השר במשרד לשירותי דת בממשלה היוצאת – נפתלי בנט ואלי בן דהן מהבית היהודי – החליטו על כמה רפורמות בשירותי הדת.
במסגרת הרפורמות פרסם בתחילת אפריל מנכ"ל משרד הדתות, אלחנן גלט, חוזר שבו קבע, בין השאר: "חובתו של הרב למסור דיווח על עבודתו בהתאם למנגנון שנקבע בנוהל זה" (סעיף 6.3.5). המדינה דורשת מהרבנים, בין היתר, לדווח על מספר החופות שערכו, על מספר החולים שביקרו ועל מספר השמחות וההלוויות שהשתתפו בהן.
רבני הערים והיישובים, נכתב ב"כלכליסט" אינם מוגדרים עובדי מדינה אלא נבחרי ציבור. הם אינם נותנים דין וחשבון על פעילותם. בין השאר הם לא מוסרים דיווח על ניצול ימי חופשה או ימי מחלה. דו"ח של מבקר המדינה משנת 2010 חשף כי רבנים רבים שהו בחו"ל במרוצת השנה בלי שדיווחו על כך. חלקם אף חרגו ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לרשותם.
עלות השכר של חלק מרבני היישובים שהגישו את העתירה היא בין 8,000 ל־15 אלף שקל בחודש
המדינה אינה יכולה לחייב את הרבנים להחתים כרטיס נוכחות, מכיוון שהם נושאים במשרת אמון. במשרד לשירותי דת החליטו לדרוש מהם לפרסם דיווח רבעוני על פעילותם ולדווח מדי חודש על ימי המחלה וימי החופשה שניצלו.
בעקבות החוזר של המשרד לשירותי דת עתרו ב־6 באפריל 66 רבני יישובים לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הרבנים טענו, באמצעות עו"ד יעקב וינרוט, כי החוזר פוגע בהסכם הקיבוצי שבמסגרתו הם מועסקים וכי יש לבטלו. העתירה מתייחסת רק לרבני יישובים – ולא לרבני ערים.
בדיון שנערך לפני שבוע החליטה השופטת מיכל לויט להקפיא את החוזר והורתה למדינה לשאת ולתת עם ההסתדרות, שביקשה להצטרף לעתירה.
לפי בדיקה של "כלכליסט", עלות השכר של חלק מרבני היישובים שהגישו את העתירה היא בין 8,000 ל־15 אלף שקל בחודש. מרבית העותרים הם רבני יישובים קטנים ומועצות אזוריות כמו שדות נגב, מרחבים, מבואות החרמון, מטה יהודה וגזר.
לכתבה ב"כלכליסט"