כשרות לפי החוק

בעקבות מאבק חדו"ש – מהפכה בנוהלי הכשרות של הרבנות

יותר להקרין, לצלם ולהשמיע מוסיקה באירועים בבתי מלון בשבת. תותר הצבת אשוח בחגי סוף השנה האזרחית. מנכ"ל חדו"ש, הרב רגב: "אחרי עשרות שנים בא הקץ לכפייה הדתית של הרבנות בענייני שבת וכריסטמס"

הרב הראשי דוד לאו השר לשירותי דת נפתלי בנט וסגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהןהרב הראשי, דוד לאו, השר לשירותי דת, נפתלי בנט, וסגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן

נוהלי הכשרות החדשים לבתי מלון ולאכסניות, שפרסמה הרבנות הראשית, מבטלים את האיסור על צילום, הקרנה והשמעת מוסיקה באירועים הנערכים בשבת. כן בוטלה החובה שבימי שבת יעבדו רק לא יהודים בדלפק הקבלה של המלון ובקופה. הנהלים החדשים מבטלים גם את האיסור על שימוש בסמלי חג נוצריים, דוגמת עצי אשוח, בבתי מלון ובאולמות אירועים בתקופת ראש השנה האזרחית. עד עתה איימה הרבנות בשלילת אישורי הכשרות ממלונות שלא צייתו לדרישות אלה.

על הנהלים החדשים החליטה מועצת הרבנות הראשית בעקבות שורת פניות של חדו"ש. מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, איים בפנייה לבג"ץ אם לא יבוטלו הנהלים הקודמים והבלתי חוקיים. רגב הביע שביעות רצון עמוקה משינוי הנהלים ואמר, "הגענו לראשונה למצב שבו נוהלי הכשרות של בתי מלון ואכסניות עומדים בחוק והם באמת עוסקים רק בכשרות ולא בכפייה דתית בענייני שבת וכריסטמס".

תחילת הפרשה בהכרזה של השר לשירותי דת, נפתלי בנט, וסגנו, הרב אלי בן דהן, שניהם מהבית היהודי, על הקמת משטרת כשרות בדצמבר 2013. בעקבות ההכרזה פנה הרב רגב אל השניים ואל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בדרישה שיפעלו לעצור את העבירות על החוק שמבצעת הרבנות הראשית עצמה בנושאי הכשרות. רגב התייחס לנוהלי הכשרות לבתי מלון, לאכסניות ולאולמות אירועים, שבהם קבעה הרבנות הראשית תנאים הקשורים לשמירת שבת ואיסור על שימוש בסמלים נוצריים, בלי שום קשר לכשרות המזון.

דרישת הרבנות נעשתה בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות, הקובע כי ״במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני הכשרות בלבד״. היא נעשתה גם בניגוד לפסיקות בג"ץ, שהבהירו שבמתן תעודת הכשרות תביא הרבנות בחשבון רק שיקולי כשרות – ולא שיקולים כמו שמירת שבת או צניעות. רגב מציין כי "בית המשפט מתייחס לנושא עריכת חגיגות סילבסטר, הצבת עץ אשוח,

דרישת הרבנות נעשתה בניגוד לפסיקות בג"ץ, שהבהירו שבמתן תעודת הכשרות יובאו בחשבון רק שיקולי כשרות – ולא שיקולים כמו שמירת שבת או צניעות

הפעלת מוסיקה ומיקרופון בשבת, העסקת עובד יהודי בקופת המלון בשבת וכד׳ – ודוחה מפורשות את הגישה שלפיה מעשים ופעולות אלה מאפשרים לרבנות לשלול את תעודת הכשרות בגינם".

התערבות חדו"ש נדרשה בין היתר משום שבתי המלון עצמם לא העזו להתמודד עם סחטנות הרבנות, מחשש לתגמול וענישה.

מכתבו של רגב פתח תהליך ממושך, שארך יותר משנה, ובו נדרשה הרבנות לבחון מחדש את חוקיות דרישותיה. בשבוע שעבר הודיע לרגב היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג, כי בעקבות פניית חדו"ש אישרה מועצת הרבנות הראשית שורת שינויים בנהלים. ואלה השינויים העיקריים:

• בוטל האיסור על השימוש במכשירי וידיאו, אודיו וכלי נגינה בשעת אירועים הנערכים בבתי מלון בשבת, להוציא בשעה שבה מוגש מזון.

• בוטלה החובה שקליטת אורחים, עזיבתם וקבלת תשלומים יתבצעו רק על ידי לא יהודים ובצנעה. מעתה יחול הכלל הזה רק על פעולות הקשורות בהזמנת מזון ותשלום בעדו.

• בוטלה החובה להתקין מערכת פיקוד שבת בכל מעלית. מערכת כזו תהיה חובה רק במעלית שמובילים בה מזון.

• בוטל האיסור על השימוש בסמלי חג נוצריים, דוגמת הצבת עץ אשוח בכריסטמס ובסילבסטר. האיסור הזה הוסר גם מנוהל אולמות השמחות.

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה: "משמעות ההחלטה דרמטית. מעתה יוכלו ישראלים וקבוצות תיירים לקיים כנסים ואירועים בסופי שבוע ללא מגבלות על צילום, הקרנת סרטונים ומצגות והשמעת מוסיקה. כן שמנו קץ לתופעה ההזויה שבה בתי מלון אינם יכולים לכבד את קבוצות הצליינים המגיעים ארצה בהמוניהם בסוף השנה האזרחית בהצבת עץ אשוח".

לדברי רגב, "יש לברך על שהיועץ המשפטי לממשלה והמשרד לשירותי דת הבהירו לרבנות הראשית שהחוק הישראלי חל גם עליה ונהליה אינם יכולים לעמוד בניגוד לחוק. חדו"ש תעקוב ותוודא שהנהלים החדשים מיושמים. לא נהסס לעתור לבג"ץ אם נגלה שהנהלים השתנו, אבל המציאות לא".

לידיעה ב"הארץ"

לידיעה ב"חרדים 10"

לידיעה בוואלה



איך תוכל לפעול?