בד"צ העדה החרדית נגד בג"ץ: להמשיך להוציא כתבי סירוב ולהחרים מי שמסרב לדין תורה

לקראת חידוש הדיון בבג"ץ בעתירה נגד כתבי הסירוב שמוציאים בתי הדין החרדיים, חברי בד"צ העדה החרדית פרסמו קול קורא הקובע כי אדם שאינו מופיע בבית דין רבני דינו כמסרב לדברי תורה

05/01/2015 18:59

תגיות: כתבי סירוב · בד"צ העדה החרדית · בג"ץ · אלעד · השופט אשר גרוניס · חדו"ש

אולם בבית המשפט העליון. צילום: Stellas mom, flickr

חברי בד"צ העדה החרדית פרסמו קול קורא, שבו הם יוצאים נגד התערבות בג"ץ בענייני הלכה. בבג"ץ עומד להתחדש דיון בעתירה שהגישו חדו"ש ותושבת העיר אלעד נגד כתבי הסירוב שמוציאים בתי הדין הפרטיים הפועלים במגזר החרדי. בעתירה מבקשת חדו"ש לאסור על בד"צים חרדיים להוציא כתבי סירוב נגד מי שמסרב להתדיין בפניהם ופונה לבתי משפט אזרחיים. נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אמר כי בתי דין צריכים לפעול ללא כתבי סירוב.

קול ישראל מדווח כי בקול הקורא, שחברי בד"צ העדה החרדית פרסמו עם הרב שמואל ווזנר, נאמר כי ב"שולחן ערוך" נפסק שכל מי שבית דין מזמין אותו לדין תורה חייב להופיע. מי שאינו מופיע דינו כמסרב לדברי תורה. הם מוסיפים כי יש לנדות אדם כזה ואין בכוחו של מישהו לבטל הלכה זו. הם קוראים לדיינים בבתי הדין "שלא להתיירא מפחד השלטון".

בקול הקורא פונים הדיינים לחברי עשרות הבד"צים בארץ ומבקשים מהם להמשיך להוציא כתבי סירוב, גם אם בג"ץ יאסור זאת – כצפוי. הרב ווזנר עומד בראש אחד הבד"צים החשובים של בני ברק. בד"צ העדה החרדית נחשב לגוף אנטי ציוני ומתנגד להשתתפות בבחירות ולקבלת תקציבים מהמדינה.

עתירת חדו"ש הוגשה במאי 2013 נגד הרב הספרדי של אלעד, מרדכי מלכה, בית דין צדק המרכזי לממונות אלעד, המכונה "הישר והצדק" שהרב מלכה הוא נשיאו, דייני בית הדין, ראש עיריית אלעד יצחק עידן וגורמים נוספים. העותרות מבקשות מבג"ץ לפרסם גם פסיקה עקרונית נגד תופעת כתבי הסירוב, בטענה כי "כתבי הסירוב פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של 'מדינה בתוך מדינה'".

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אמר כי בתי דין צריכים לפעול ללא כתבי סירוב

הפרשה שאליה מתייחסת העתירה החלה בסכסוך שכנים. אברהם בן ציון ומרים פישר קנו דירה הממוקמת מעל לדירת העותרת מאלעד. בערב ראש השנה תשע"ג הם החלו לבנות, ללא רישיון ובניגוד לחוק, מרפסת מעל מרפסתה של העותרת. לאחר שפניות לעיריית אלעד ולמשטרה לא הועילו, העותרת פנתה בהנחיית המשטרה לבית משפט השלום בפתח תקוה והוציאה צו להפסקת העבודות.

במקום לציית לצו פנו השכנים לבית הדין הרבני "הישר והצדק" באלעד. בית הדין הוציא לעותרת "צו מניעה", הדורש ממנה לבטל את התביעה בבית המשפט ולהתדיין בפניו. בית הדין הרבני עשה זאת, אף על פי שאין לו כל סמכות חוקית להוצאת צווים. אחר כך הודבקה מטעם בית הדין על דלתה "אזהרה", שאליה צורף צילום כתבה על אדם שלא שמע להוראות בית דין רבני ונפטר בטרם עת.

בערב יום הכיפורים תשע"ג הוציא בית הדין הרבני כתב סירוב נגד העותרת, שנתלה ופורסם ברחבי אלעד. בכתב הסירוב מורה בית הדין להתייחס אליה כאל "מרימה יד בתורת משה", משום שפנתה לבית משפט אזרחי. בג"ץ הוציא צו על תנאי, שמורה למשיבים לעתירה לנמק מדוע לא יקבעו השופטים שכתב הסירוב, שהוציא בית הדין הרבני באלעד בלתי חוקי והוא בטל. עורכי הדין של העותרות, מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב ועו"ד עדנה מירב, טוענים שכתב הסירוב הוצא בחוסר סמכות ובניגוד לחוק, וכי הוצאתו מהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט וסחיטה באיומים.

לידיעה בקול ישראל