הדרת עיתונאיות

נשות תקשורת חרדיות מפרסמות עצומה נגד השתקתן

שמונה עיתונאיות יוצאות לראשונה במכתב גלוי, במחאה על הדרתן לשוליים ודחיקתן לתחומי סיקור כמו טיפול בילדים או בישול

תנועת נשים הדוגלת בכיסוי הפנים וכן בעטיפת הגוף בכמה שכבות של בגדים מסיבות צניעות הולכת וגדלה בבית שמש. רבים בציבור החרדי מתנגדים לתנועה זו. 01.02.2008. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90.   נשים חרדיות בלבוש המכסה כליל את הגוף והפנים (צילום אילוסטרציה). צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

קבוצה של עיתונאיות חרדיות מפרסמת, לראשונה, מכתב גלוי נגד הדרת נשים בתקשורת החרדית. ״נשים חרדיות רבות עובדות בעיתונות החרדית בתפקידים שונים, אך המדיניות היא להשאיר אותן בנישות 'נשיות' ייעודיות ולהרחיקן ממוקדי השפעה תודעתיים וציבוריים... על ידי עיסוק בכתבות העוסקות בנושאים 'רכים', שאינם כוללים פוליטיקה, מדיניות או אפילו הבעת דעה בנושאים 'גבריים'", כותבות מחברות המכתב. "בעיתונים מסוימים נשות ציבור וראשות מדינה לא מוזכרות בשמן הפרטי. נשים שכן מביעות דעה או מפרשנות פוליטיקה כותבות זאת תחת שמות עט גבריים, או בשם נטול מגדר תחת הצנעת שמן הפרטי... רוב הנשים משתפות פעולה, הגם שחלקן עושה זאת תחת אילוץ פרנסה ובלית ברירה".

לפי אתר Onlife, המפרסם את מכתבן של נשות התקשורת החרדיות, קולן של נשים חרדיות היוצאות נגד הדרת נשים כמעט ואינו נשמע. תחומי הסיקור של עיתונאיות חרדיות מתמצים בבישול (פשטידות), טיפול בילדים (הרטבת לילה) ו"צבע נשי".

"בעולם מתוקן, שמותינו היו חתומים בתחתית מכתב זה, אך החשש מהתגובות, ההכחשות והאשמות שימשיכו להגיע עם פתיחת תיבת הפנדורה הזו גורם לנו להעדיף להישאר בעילום שם. אנו, עיתונאיות חרדיות, נשות תקשורת וסתם נשים שאכפת להן, רוצות להצביע על תופעה עגומה ורחבה, בה נשים מודרות ממוקדי השפעה והבעת דעה בעיתונות החרדית״, הן כותבות. על המכתב חתומות ״נשים חרדיות למען קידום מעמד האשה החרדית״, כינוי שמאחוריו מסתתרות שמונה עיתונאיות חרדיות.

המכתב מתפרסם כעת בעקבות גל של השמצות נגד העיתונאית אסתי רידר אינדורסקי. בשבוע שעבר התראיינה אינדורסקי ב"ידיעות אחרונות" וסיפרה שבמשך עשור כתבה בשבועון ״משפחה״ תחת שם עט גברי. בעקבות הפרסום, טוענות העיתונאיות החרדיות, החל נגדה מסע הכפשות אישי. ״לא ציפיתי לחיבוק גדול, אבל בוודאי שלא צפיתי הכחשה של עובדות״, היא אומרת.

אסתי שושן: עד עכשיו חשבנו שזו גזירה משמים. היחס לעיתונאיות חרדיות הוא ׳תגידי תודה שנותנים לך לכתוב׳

״זו תופעה שמשפילה נשים, מרדדת את מעמדן לעוסקות בעניינים שוליים ונוטלת את האופק מכל בת ואשה באשר היא לגדול ולהתפתח, משום שהיא לא מציבה בפניהן מודל אפשרי. אנו מצפות שעיתונים חרדיים יאפשרו לנשים מוכשרות להביע את קולן ודעתן גם בפרשנות מדינית ובנקיטת עמדה בנושאים פוליטיים, מדיניים וציבוריים תחת שמן המלא״, כותבות העיתונאיות במכתב הגלוי.

גם הפובליציסטית והקולנוענית אסתי שושן מספרת שמאז החלה לעבוד כעיתונאית נאסר עליה לחתום על מאמרים שעסקו בפוליטיקה. מאמרים אלה פורסמו תחת השם א. שושן. "עד עכשיו חשבנו שזו גזירה משמים. היחס לעיתונאיות חרדיות הוא ׳תגידי תודה שנותנים לך לכתוב׳", היא אומרת. לדבריה, "לא הייתי יכולה לכתוב כאשה. תמיד היה שימוש בפעלים סבילים, נטולי מגדר. זה לא קל, את כל הזמן צריכה להפעיל אקרובטיקה לשונית כדי להימנע מזה. רוב הנשים פשוט כותבות כזכר. חשוב לי להדגיש שזה ממש לא משהו שמייחד עיתון מסוים, זאת נורמה שמתרחשת בכל העיתונות החרדית״.

מירי רוזן, עיתונאית וסטודנטית לתקשורת, אומרת כי בשנות עבודתה ככתבת אמרו לה עורכים שהיא לא יכולה לסקר התרחשויות מסוימות בשל היותה אשה. באחת הפעמים התעמתה עם עורך בעניין תחומי הסיקור שלה, וכתבה פרי עטה פורסמה ללא קרדיט. "כשמגבילים אותך את מרגישה זעם וחוסר אונים, אבל נאלצת להוריד את הראש, כי את תלויה במערכת מבחינה כלכלית ומקצועית וזה לא מותיר לך הרבה מקום... ההקצנה להדרת נשים רק מחמירה. אני מרגישה צורך לפעול, מתוך אהבה ודאגה עמוקה לעתיד של נשים במגזר החרדי. עכשיו הזמן לעצור את זה״.

אלי פלאו, מנכ״ל "במשפחה", אומר בתגובה: ״לא היה ולא נברא. הדברים הם חסרי שחר״.

לכתבה באתר Onlife



איך תוכל לפעול?