המסגד הפך לבית כנסת
קבר דוד: ונדליסטים הרסו את כל האריחים המוסלמיים. כפרס הוחלט לא לשקם אותם
בעקבות החלטה של רשות העתיקות לא לשחזר אריחי קרמיקה מההתקופה העותמנית שהושחתו בקבר דוד, נעלמו המאפיינים האיסלאמיים של המבנה כמעט לחלוטין
04/08/2013 13:57
תגיות: קבר דוד · אריחים עותמניים · ונזליזם · רשות העתיקות
אריחים עותמניים בקבר דוד לפני ההשחתה. צילום:
Templar1307, flickrבחורף האחרון השחיתו אלמונים אריחים שהותקנו במבנה קבר דוד בהר ציון בתקופה העותמנית. רשות העתיקות החליטה לא לשקם את האריחים שנהרסו. בעקבות ההחלטה לא נותר כל זכר לעברו המוסלמי של המבנה, המקודש ליהדות, לנצרות ולאיסלאם. בשבוע שעבר הושלמו עבודות השיפוץ המקיפות שנעשו בקבר דוד במשך שש שנים, וכיום פועל בית כנסת במבנה, שהיה בעבר מסגד.
הרס אריחי הקרמיקה שיצרו אומנים עותמנים במאה ה-17 החל בשעות הלילה של 19 בדצמבר 2012. באותו לילה, כותב ניר חסון ב"הארץ", מצאו שני שוטרים שסיירו במקום שני גברים חרדים שניתצו את האריחים שציפו את הקירות הפנימיים של קבר דוד. בחקירתו סיפר אחד החשודים כי הוא רווק שמחפש שידוך. הוא טען כי אחד מחבריו יעץ לו לשבור את אריחי החרסינה, משום שהם "חוסמים את התפילות".
כשבועיים לאחר מעצרם של השניים גילו עובדי רשות העתיקות שבאו לאתר בשעות הבוקר, כי בלילה חזרו ונדליסטים למבנה. הפעם העבודה היתה יסודית יותר. כל האריחים הושמדו בשיטתיות, לא בפטיש, אלא באמצעות כלי מכני כבד. לפי ההערכות, ניפוץ האריחים נמשך כמה שעות, אבל איש לא שמע את הפעילות בתוך המבנה.
זמן קצר לאחר ההרס נערך ברשות העתיקות דיון על קבר דוד. בעבר ביצעה הרשות עבודות לשיקום אריחי הקרמיקה במבנה, ולכן יש בידיה העתקים שלהם. רוב המומחים שהשתתפו בדיון המליצו לשקם ולו חלק מהעיטורים. למרות זאת החליט מנכ"ל הרשות, שוקה דורפמן, שלא לשקם את הקירות ההרוסים.
קבוצה של חוקרי ירושלים, המתמחים בתחומים שונים, פנתה לרשות העתיקות במחאה על ההחלטה שלא לשקם את הקירות. "אי שיקומם של האריחים... הוא קודם כל בבחינת מתן פרס למנתצים, שהשיגו למעשה את מטרתם", כתבו החוקרים.
אי שיקומם של האריחים... הוא קודם כל בבחינת מתן פרס למנתצים
מבנה הקבר שבהר ציון עמד במשך כאלף שנה במרכזם של אין־ספור סכסוכים. היהודים והמוסלמים מאמינים שזהו קברו של דוד המלך. הנוצרים מאמינים שבקומה השנייה של המבנה נמצא "אולם הסעודה האחרונה", שבו שהה ישו עם תלמידיו לפני שהוסגר לרומאים.
עם זאת, "הארץ" מציין כי היהדות היתה האחרונה מבין שלוש הדתות שהכירה בקדושת המקום. רק במאה ה–12, כ–2,200 שנים לאחר מותו של דוד, התפתחה המסורת שלפיה נקברו בו דוד ויורשיו – שלמה וחזקיהו. במשך רוב התקופה העותמנית אסרו השלטונות על יהודים ונוצרים להיכנס למבנה והוא הפך למסגד מפואר.
רוב המעורבים בנעשה בקבר דוד מייחסים את הרס האריחים האיסלאמיים לקבוצות של חרדים, נוער גבעות, חוזרים בתשובה וגרים הפועלים בהר ציון לאחרונה. הם מזכירים, לדוגמה, כי הכנסיות במקום סבלו כמה פעמים מתקיפות "תג מחיר". בשנים האחרונות הואץ מאוד תהליך הייהוד של המבנה: הוקמה מחיצה שמפרידה בין נשים לגברים, ארון ספרים גדול הוקם על מקום המחרב – גומחת התפילה של המסגד – והסתיר אותו, הוצבו ספרי קודש ומדי יום נערכים בקבר דוד שיעורים ותפילות יהודיים.
ד"ר יובל ברוך, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות, אמר בתגובה: "בחודשים שקדמו לוונדליזם השקיעה רשות העתיקות עבודה מאומצת בשימורם של אריחים אלה בדיוק... במקרה הנוכחי נגרם נזק בלתי הפיך לאריחי הקרמיקה, ולכן ההתלבטות היתה בין שחזור מלא של האריחים מהמאה ה–17 לחשיפת קירות הגזית של המבנה המקורי. כיוון ששחזור מלא הוא פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הרשות, בחרה הרשות בדרך של שימור הקירות... לא נעשה שום ניסיון להסתיר שרידים מתקופות שונות".
ממשטרת ירושלים נמסר שחקירת הוונדליזם נמשכת.
לכתבה ב"הארץ"