מדד הדת והמדינה 2026

64% מהציבור מתנגדים לקואליציה שתקבל את דרישות המפלגות החרדיות

ממצאי המדד ממחישים את הפער בין טענת הממשלה כי היא מייצגת את רצון העם לבין עמדותיו של רוב הציבור היהודי. בכל אחת מסוגיות הדת והמדינה שנבדקו עמדת הרוב מנוגדת למדיניות הממשלה הנוכחית

10/09/2026 12:33

תגיות: מדד הדת והמדינה ·  ·  יהדות התורה · 

עמדות הציבור היהודי הבוגר כלפי צירוף המפלגות החרדיות לקואליציה

כשני שלישים (64%) מהציבור היהודי הבוגר בישראל תומכים בכך שלאחר הבחירות הבאות תוקם קואליציה רחבה של מפלגות אזרחיות, ללא המפלגות החרדיות או תוך שילובן בלי קבלת דרישותיהן בנושאי דת ומדינה, ובכלל זה פטור לאברכים מגיוס ומשירות אזרחי, הגדלת המימון למוסדות דת, איסור על תחבורה ציבורית בשבת ומניעת האפשרות לנישואים אזרחיים. לעמדה זו שותפים 86% מהחילונים, 63% מהמסורתיים הלא דתיים, 60% מהמסורתיים הקרובים לדת ו-45% מהציבור הדתי. כך עולה ממדד הדת והמדינה השנתי שמפרסמת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון.

זהו המדד השנתי ה-18 שמפרסמת חדו"ש מאז הקמתה ב-2009, לקראת ראש השנה, והוא מתפרסם השנה לקראת מערכת הבחירות. המדד הוא הסקירה התקופתית השיטתית והמעמיקה היחידה מסוגה של עמדות הציבור היהודי הבוגר בישראל בנושאי הדת והמדינה, והוא מאפשר לעקוב אחר התפתחות העמדות לאורך השנים תוך בחינה של מגוון חיתוכים חברתיים, פוליטיים ודתיים. כל הנתונים המובאים כאן הם בקרב בעלי הדעה.

ממצאי המדד ממחישים את הפער בין הטענה החוזרת של הממשלה כי היא מייצגת את רצון העם לבין עמדותיו של רוב הציבור היהודי הבוגר. בכל אחת מסוגיות הדת והמדינה שנבדקו, מגיוס אברכים והסנקציות נגד סרבני הגיוס ועד מימון החינוך החרדי, עמדת הרוב מנוגדת למדיניות הממשלה הנוכחית ותומכת בחופש דת ובשוויון. גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה נמצא שיעור לא מבוטל המתנגד למדיניות הממשלה.

השינוי בעמדות מצביעי הליכוד

הממצא הפוליטי הבולט ביותר במדד השנה הוא הפער העקבי בין עמדות אלה שהצביעו לליכוד בבחירות האחרונות לעמדות של אלה שמצהירים כיום על כוונה להצביע למפלגה. הדבר מלמד על שינוי הפרופיל של מי שמתכוונים כיום להצביע עבור הליכוד, ומסביר אולי, לפחות באופן חלקי, מדוע היו רבים שבחרו להעביר את תמיכתם למפלגות אחרות, באופן המתבטא בצמצום עקבי בהיקף התמיכה במפלגה בסקרים. בכל אחת מהסוגיות המרכזיות שנבדקו, ציבור המצביעים של הליכוד כיום פחות ליברלי מזה שהצביע למפלגה בעבר.

לדוגמה, 54% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות תומכים בקואליציה ללא קבלת הדרישות החרדיות, לעומת 41% בלבד מאלה שמצהירים כיום שיצביעו לליכוד. בשאלת ביטול החקיקה הדתית של הממשלה הנוכחית הפער חד עוד יותר: 41% מול 25%. תמיכה בהפרדת הדת מהמדינה, 44% מול 29%. בתמיכה בסנקציות נגד סרבני גיוס, 56% מול 40%. בדחיית הטענה החרדית שלימוד התורה הוא שמנצח בקרבות, 62% מול 51%. בביטול השירות המקוצר של תלמידי ישיבות ההסדר, 61% מול 51%. ובביטול הפטור האוטומטי לצעירות דתיות, 55% מול 44%.

54% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות תומכים בקואליציה ללא קבלת הדרישות החרדיות, לעומת 41% בלבד מאלה שמצהירים כיום שיצביעו לליכוד

הפער בולט גם בשאלה עד כמה נושאי הדת והמדינה משפיעים על ההצבעה עצמה. 61% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות השיבו שמחויבות של מפלגה לקדם נושאי חופש דת, גיוס אברכים, תחבורה ציבורית בשבת וכדומה תגדיל את הסיכוי שיצביעו לה, לעומת 39% בלבד בקרב המצהירים על תמיכה בליכוד היום.

התמונה מתהפכת בשאלת ההתבטאויות נגד בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה: בעוד 51% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות אמרו שההתבטאויות מקובלות עליהם, בקרב מצהירי התמיכה בליכוד היום השיעור עולה ל-69%.

מצביעי מפלגות מחנה השינוי והשאלה מה יעשו נציגיהם

בקרב מצביעי המפלגות שמחוץ לקואליציה התמיכה בקידום נושאי חופש דת ושוויון נעה בין 77% ל-100%, בכל אחת מהסוגיות שנבדקו. בין 83% ל-92% מהם השיבו כי מחויבות של מפלגה לקדם את נושאי הדת והמדינה תגדיל את הסיכוי שיצביעו לה. עד כה לא פירסמה אף אחת ממפלגות אלה תוכנית מקיפה בתחום, והתנגדותן למפלגות החרדיות מתמקדת בעיקר בסוגיית הגיוס. בקרב המתלבטים, הקבוצה שתכריע במידה רבה את תוצאות הבחירות, 95% השיבו שמחויבות כזו תגדיל את הסיכוי שיצביעו לה. בקרב הציבור החילוני מדובר ב-83%.

הנושאים שהציבור מבקש שיקודמו

על פי ממצאי המדד, הנושא הבולט ביותר שהציבור מבקש, שהמפלגה שעבורה ישקול להצביע תקדם, הוא גיוס בחורי ישיבה לצבא או לשירות אזרחי, אחריו חופש דת ושוויון בנטל באופן כללי והשלישי – קיצוץ תקציבי הישיבות ומוסדות הדת. בהשוואה לרשימת העדיפויות של הציבור בשנה שעבר נמדדה גם עלייה משמעותית בחשיבות שהבוחרים מייחסים לאכיפת לימודי ליבה בחינוך החרדי.

גיוס אברכים

84% תומכים בגיוס אברכים בצורה זו או אחרת, לעומת 80% בשנה שעברה. 53% סבורים שיש לגייס את כולם לשירות סדיר באורך מלא או לשירות אזרחי חיוני על פי צורכי הצבא ו-31% נוספים סבורים שיש לקבוע מכסה שנתית של פטורים למצטיינים ולגייס את כל השאר. 16% בלבד מקבלים את העמדה החרדית שלפיה יש לפטור אברכים מחובת שירות, ירידה מ-20% משנה שעברה ומ-25% ב-2022.

המעקב רב השנים של המדד מאפשר לראות את השינוי שחל מאז 7 באוקטובר. ב-2021 תמכו 26% בגיוס מלא של כולם ו-51% העדיפו מכסת פטורים למצטיינים. השנה היחס התהפך כמעט לחלוטין. גם בקרב הציבור החרדי עצמו נמצאה תמיכה מסוימת במכסות ואף בגיוס: 4% תומכים בגיוס כולם ו-14% במכסות.

סנקציות על סרבני גיוס

בג"ץ, לבקשת היועצת המשפטית לממשלה, הורה למדינה להרחיב את הסנקציות נגד אברכים המסרבים להתגייס, הן בדרך של הפסקת תמיכות והן בדרך של מעצרים. הממשלה, בדרישת המפלגות החרדיות, פועלת להעביר חקיקה שתחסום את המעצרים ותעביר תקציבים חלופיים. 66% תומכים בצעדי בג"ץ והיועצת המשפטית לקידום חובת השירות והשוויון בנטל, ורק 34% תומכים בעמדת הממשלה ובהתנגדותה להחלטות בג"ץ.

לעמדת הרוב שותפים 91% מהחילונים, 70% מהמסורתיים הלא דתיים, 55% מהמסורתיים הקרובים לדת וגם 37% מהציבור הדתי. השאלה השנה נוסחה באופן שמעמת במפורש בין עמדת הממשלה לבין עמדת בג"ץ והיועצת המשפטית, כלומר התשובות משקללות גם את מידת התמיכה בממשלה עצמה. גם בתנאים אלה שני שלישים מהציבור בוחרים בעמדת בג"ץ.

עמדות הציבור היהודי הבוגר ביחס לגיוס בחורי ישיבות

השפעת התנהלות הממשלה

47% ציינו שהתנהלות הממשלה בנושאי דת ומדינה ומול דרישות המפלגות החרדיות חיזקה את דעתם שיש להבטיח שוויון בנטל הביטחוני, לקיים חופש דת וחופש מדת ולוודא שבג"ץ יוכל להגן על חירויות אלה. תגובתו השלילית הגוברת של הציבור למהלכי הממשלה בולטת כאשר משווים נתון זה לממצאים בעבר: 38% במדד 2025 ו-37% במדד 2024. 16% בלבד ציינו שההתנהלות חיזקה אצלם את הדעה ההפוכה. גם כאן ניכר הפער בין מצביעי הליכוד בעבר ובהווה, 39% מול 18%.

ישיבות הסדר ופטור לצעירות דתיות

בנושא שנדון לא מעט בשנה האחרונה ברורה עמדתו של הציבור בניגוד לפוליטיקאים: 64% סבורים שיש לבטל את האפליה לטובת תלמידי ישיבות ההסדר ולחייבם בשירות לתקופה זהה לזו של שאר חיילי החובה, על רקע העובדה ששירות החובה בצה"ל נמשך 30 חודשים ואילו שירות החובה בפועל של תלמידי ישיבות ההסדר נמשך 17 חודשים בלבד. הפער לפי רמת דתיות חד – 90% מהחילונים, 64% מהמסורתיים הלא דתיים ו-57% מהמסורתיים הקרובים לדת תומכים בביטול. זאת לעומת 19% מהציבור הדתי ו-12% מהחרדים.

כמו כן, 59% סבורים שיש לבטל את הפטור האוטומטי משירות הניתן לצעירות ברגע שהן מצהירות על דתיות ומביא לאלפי הצהרות כוזבות. 31% נוספים בדעה שיש להמשיכו אך תוך מניעת ניצול לרעה ו-10% סוברים שיש להותיר את המצב על כנו. גם בקרב הציבור הדתי 24% תומכים בביטול.

ההתבטאויות נגד בג"ץ והאמון במוסדות

מרכיב מרכזי במאבקי הדת בישראל מתמקד בבג"ץ וביועצת המשפטית לממשלה, ולפיכך שניהם נתונים לתקיפה קשה מצד חברי כנסת ושרים. ממצאי המדד מספקים פרספקטיבה חשובה: בשאלת האמון במוסדות, בית המשפט העליון זוכה לאמון גבוה של 30% מהציבור, פי שלושה מהאמון בכנסת (10%) וכמעט פי שניים מהאמון בממשלה (18%) וברבנות הראשית (15%], ו-43% מהציבור ציינו שאין להם אמון באף אחד מהמוסדות הללו. בקרב הציבור הדתי רק 28% נותנים אמון גבוה ברבנות הראשית, ו-50% ציינו שאין להם אמון באף אחד מהמוסדות, השיעור הגבוה ביותר מכל קבוצות רמת הדתיות. בקרב החילונים 1% בלבד נותנים אמון ברבנות הראשית ו-47% בבית המשפט העליון.

מערכת החינוך

76% סבורים שיש לפגוע במימון מקופת המדינה של בתי ספר חרדיים המסרבים ללמד לימודי ליבה ולהשתתף בבחינות חיצוניות. 55% סבורים שיש לשלול מהם את המימון לחלוטין ו-21% נוספים שיש לקצץ בו 50%. רק 24% סבורים שאין לחייב את מוסדות החינוך החרדים בלימודי ליבה.

77% סבורים שיש לנתק כל קשר בין מוסדות חינוך למפלגות פוליטיות, לעצור את המימון של מוסדות שאינם עומדים בהתחייבותם על פי חוק ולהעמיד לדין את האחראים. השאלה נשאלה לראשונה השנה, על רקע העובדה שרשתות החינוך החרדיות הגדולות, הנשלטות על ידי אגודת ישראל וש"ס, מקבלות 100% מימון ומחויבות ב-100% לימודי ליבה, ואינן

66% תומכים בצעדי בג"ץ והיועצת המשפטית לקידום חובת השירות והשוויון בנטל, ורק 34% תומכים בעמדת הממשלה ובהתנגדותה להחלטות בג"ץ

עומדות בחובה זו בפועל.

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון הגיב על ממצאי הסקר ואמר: "הממשלה טוענת שוב ושוב שהיא מייצגת את רצון העם, והמדד אומר בדיוק את ההפך. בכל אחת מהסוגיות שנבדקו, רוב גדול בציבור היהודי הבוגר עומד בעמדה מנוגדת לזו של הממשלה. במשך שנים מפלגות מימין, משמאל ומהמרכז ידעו היטב מה הציבור חושב בנושאי דת ומדינה, ופשוט לא התעניינו, כי הן ידעו שלא זה הנושא שיקבע למי הציבור נותן את קולו. הפעם זה שונה. אבל צריך לומר את האמת גם על מחנה השינוי. ההתנגדות שלו למפלגות החרדיות טעונה ברוח המאבק על חוק הגיוס הרבה יותר משהיא נובעת מחזון אמיתי לדמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הציבור לא מבקש הישג נקודתי כזה או אחר, הוא מבקש את השינוי כולו, חופש דת ושוויון ברוח מגילת העצמאות. חיוני שמפלגות מחנה השינוי יפנימו זאת".

סקר מדד הדת והמדינה נערך על ידי מכון סמית בין התאריכים 13 עד 16 ביולי 2026 בקרב מדגם מורחב של 800 איש ואישה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה 3.3%.

ממצאים נוספים

חופש דת ומצפון: 85% מסכימים שבמדינת ישראל צריך לקיים חופש דת ומצפון, כלומר חופש בחירה והתנהגות לחילונים ולדתיים לפי השקפת עולמם. לעמדה זו שותפים 92% מהחילונים, 89% מהמסורתיים הקרובים לדת, 71% מהציבור הדתי ו-62% מהחרדים.

הפרדת הדת מהמדינה: 59% תומכים בהפרדת הדת מהמדינה. התמיכה עומדת על 88% בקרב החילונים, 52% בקרב המסורתיים הלא דתיים ו-43% בקרב המסורתיים הקרובים לדת.

הקונפליקטים בחברה: 81% מציינים את המתח בין ימין לשמאל ו-74% את המתח בין חרדים לחילונים כאחד משני הקונפליקטים הקשים ביותר בחברה הישראלית. המתח העדתי עם 16%, והמתח בין עשירים לעניים ירד ל-11% לעומת שיעורים שנעו סביב שליש בתחילת העשור הקודם.

מורשת יהודית בחינוך הממלכתי: 67% תומכים בהכללת תכנים של המורשת היהודית בחינוך הממלכתי בתנאי שיילמדו בדרך פלורליסטית ויציגו את מלוא קשת הגישות, כולל החילונית, האורתודוקסית והלא-אורתודוקסית.

מועצת חינוך ממלכתית-חילונית: 56% תומכים בהקמת מועצת חינוך ממלכתי חילוני שתגן על החינוך הממלכתי מתוכניות לימודים בעלות מגמה דתית, בדומה למועצת החמ"ד.

חופש נישואים: 65% תומכים בכך שישראל תכיר בכל סוגי הנישואים, כולל אזרחיים, רפורמיים או קונסרבטיביים. בהנחה שכל האפשרויות היו קיימות ומוכרות באופן שוויוני, 49% היו בוחרים בנישואים אורתודוקסיים, 16% בנישואים קונסרבטיביים או רפורמיים, 11% בנישואים אזרחיים בחו"ל, 9% בנישואי יוטה ו-15% היו בוחרים בחיים משותפים ללא נישואים רשמיים.

מעמד שווה לזרמים: 58% מסכימים שצריך להיות מעמד שווה בישראל לשלושת הזרמים הגדולים ביהדות, האורתודוקסי, הקונסרבטיבי והרפורמי.

קבורה אזרחית: 44% מודעים לקיומה של האפשרות לקבורה אזרחית ו-39% היו מעדיפים אותה בבוא היום, ובהם 77% מהציבור החילוני.

עמדת הציבור היהודי הבוגר ביחס להכרה במעמד שווה לשלושת הזרמים