אתגר חיוני

חזון ישראל 2048

מוגש על ידי עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון

01/12/2025 10:21

תגיות: חופש דת ומצפון ·  מגילת העצמאות ·  חינוך ·  שבת · 

כרזות מזהירות כי אם יהיה גיוס של תלמידי ישיבות משתמטים תיפתח מלחמת עולם וייערכו הפגנות המונית. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

יובל המאה למדינת ישראל יחייב חזון מחודש לישראל. אין צורך לחפשו במרחקים או להמציאו מחדש. הוא גלום ביישום מלא ומעודכן של ערכי מגילת העצמאות, בראש וראשונה בהבטחה ש"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות אזרחי ומדיני גמור ללא הבדל דת, גזע ומין, חופש דת ומצפון, ותהא מושתתת על יסודות החירות הצדק והשל ום לאור חזונם של נביאי ישראל".

הגיעה העת לבנות מחדש את מערכות החינוך, הרווחה ושירותי הדת באופן שתואם ערכים אלה ואת התפיסות המגוונות של אזרחי ישראל ומתן כבוד והכרה בכולן. נתיב כזה צריך לשקף נאמנה את רצון רוב הציבור ואת ערכי היסוד של המדינה. אסור להשלים עם מציאות של הנהגה פוליטית המבוססת על עסקאות תן וקח, שמחירן הקרבה של עקרונות היסוד ופגיעה בכבוד האדם וחירותו.

הגשמה מלאה של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון ממתינה עדיין לקיום הלכה למעשה. זהו אתגר חיוני הניצב בפני ישראל הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית. יתר על כן – החזון המוצע וההישענות על מגילת העצמאות הם הדרך היחידה ליישב בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה. הקבוצות השואפות למדינת הלכה מתכוונות לוותר על הזהות הדמוקרטית, אולם ערכי הזהות היהודית הגלומים במגילת העצמאות מתיישבים עם ערכי הדמוקרטיה ומשלימים אותם.

מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית, תבטיח חופש דת ומצפון ושוויון ללא הבדל דת, גזע, לאום, מגדר, נטייה מינית, מעמד אישי או חברתי ותקנה לערכים אלה הגנה חוקתית ויישום תקציבי. ישראל תעניק את שירותיה ללא אפליה לכל אזרחיה, ותאפשר התאזרחות בתנאים שייקבעו בחוק תוך גיבוש מדיניות הגירה ההולמת את ערכיה של ישראל, ללא הבדל דת וגזע.

ישראל, כמדינה יהודית, תטפח את מכלול נכסיה של תרבות ישראל לדורותיה, ותקיים שותפות אמת עם יהדות התפוצות על כל גווניה, תוך ביטוי להיותה ביתו הלאומי של העם היהודי ולחוק השבות.

חזון למדינה הוא מלאכת פסיפס מורכבת, אשר צריכה לספק השראה והנחיה בתחומים הרבים המרכיבים את מציאות החיים של החברה והמדינה. החזון המוצע להלן מתמקד בסוגיות הדת והמדינה, כדי להבטיח שיתיישבו עם ערכי מגילת העצמאות ולא ימשיכו לפגוע בצורכי הביטחון, הכלכלה, שלטון החוק, הממשל התקין, החינוך וההשכלה, השוויון והרווחה, המגדר והבריאות. ברוח זו מציע חזון 2048 התחדשות בתחומים הבאים, התואמת את רצונו של רוב הציבור:

חינוך

• לכל ילד.ה בישראל הזכות לחינוך מלא ומקיף, החיוני להשתלבות בחיים המודרניים ולמימוש ההזדמנויות להגשמה עצמית. לימודי ליבה מלאים הם זכות של כל ילד.ה וחובתה של המדינה להבטיח כי כלל התלמידים ילמדו אותם באיכות ראויה, ללא הבדל מגדר, תפיסה דתית, לאום או מקום מגורים.

• בתי הספר המשרתים את האוכלוסייה היהודית ילמדו יהדות ברוח פלורליסטית, אשר תחשוף בפני התלמידים את מגוון הפרשנויות הרווחות בעם היהודי, לרבות הדתיות לגווניהן והחילוניות, ויאפשרו לכל תלמיד.ה לעצב את תפיסת עולמו.ה היהודית מתוך בחירה חופשית.

• מערכת החינוך הממלכתית תמנע הדתה, הן בתוכניות הלימודים והן על ידי סגל ההוראה הקבוע והמזדמן.

• תיאסר זיקה מפלגתית למוסדות חינוך המקבלים מימון מקופת המדינה.

• מערכת החינוך תקבל קדימות תקציבית, כדי לשפר את איכות ההוראה ולאפשר למורים לקבל שכר הוגן ולהקדיש את כל זמנם המקצועי להוראה.

חופש בחירה בנישואים וגירושים

• זוגות המבקשים להינשא יערכו טקס לפי בחירתם – אזרחי או דתי לסוגיו – וירשמו את נישואיהם במרשם האוכלוסין.

• מדינת ישראל לא תגביל את חירות הנישואין מטעמים של זהותם הדתית או המגדרית של בני זוג המבקשים להינשא.

• זוגות המבקשים להתגרש יפנו לצורך סידור הגירושין למסגרת שבה נישאו.

• זכויות הנובעות מפרידה ו/או גירושים יידונו בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן שני בני הזוג מבקשים שבית דין דתי ידון בעניינם.

הפרדת הדת מהפוליטיקה

• ישראל תכיר בחופש הפולחן לכל תושביה, ותכבד את המקומות הקדושים של כל הדתות.

• יבוטלו הרבנות הראשית, רבני הערים והמועצות הדתיות. המדינה לא תאציל סמכות שלטונית לשום ממסד דתי – בין במישור הארצי ובין במישור המקומי. שירותי הדת יסופקו על ידי הרשויות המקומיות, בהתאם לצורכי הציבור ביישוב.

• כל קהילה דתית תהיה בת חורין להעסיק רבנים או אנשי דת אחרים על פי בחירתה.

• לא תותר אפליה מגדרית בזירה הפוליטית. רשימות ומפלגות לא יורשו להתמודד בבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות אם בתקנונן קיימת אפליה מובנית או שבגוף הבוחר את נציגיהן אין ייצוג לנשים או שרשימת המועמדים שהן מציגות אינה כוללת ייצוגיות מגדרית.

• למעט במקרה של התרת נישואין שנערכו במסגרת דתית, תבוטל החובה להתייצב בפני בתי דין דתיים – אלה הרוצים להביא את עניינם בפני בתי דין דתיים יוכלו לעשות זאת באופן פרטי ורק בהסכמה חופשית של כל הצדדים. המדינה לא תאציל סמכות שלטונית לבתי דין דתיים ואלה יהיו כפופים לדין.

שבת – יום המנוחה השבועי

• יום מנוחה שבועי קבוע ומשותף הוא ערך חברתי שיש לשמרו. יום השבת הוא יום המנוחה הקבוע והמשותף בישראל.

• לכל אדם הזכות לבלות את יום המנוחה בהתאם להעדפותיו, תוך כיבוד זכות הזולת לשקט ושלווה ביום המנוחה. מוסדות תרבות ופנאי יוכלו לפעול באופן מלא.

• בשבת ובמועד המדינה תבטיח שירותים בסיסיים, בהם שירותי תחבורה ציבורית ביישובים שבהם זו נדרשת וביניהם, כך שיתאפשר לציבור חופש תנועה לטיול ולבילוי בשבת בהתאם לתפיסת עולמו.

• שירותי מסחר יפעלו באופן חלקי, בהתאם לצרכים המקומיים, תוך מתן אפשרות לחנויות לממכר מזון לפעול בתוך הערים ולמסחר כללי במתחמים המרוחקים מבתי מגורים.

כשרות

• במוסדות ציבור יובטח קיומו של מזון כשר.

• אישורי הכשרות יינתנו על-ידי גופים דתיים שונים, ללא כפיפות למונופול מדינתי או לתפיסה קיצונית המטילה מגבלות הפוגעות באפשרות להוזיל את מחירי המזון.

• יבוא המזון לישראל לא יהיה כפוף למגבלות כשרות.

גיוס לצבא

• בצד שוויון ההזדמנויות והזכויות לכל אזרחיה, ישראל תעמוד על כך שכל אזרחיה ימלאו את חובותיהם האזרחיות וישתתפו באופן הוגן, תוך מתן עדיפות לצורכי הביטחון, בנטל הביטחוני/שירות אזרחי, ללא אפליה מטעמי דת, גזע ומין.

• מתוך הכרה בחשיבות תלמוד תורה במסורת ישראל, וכפי שמדי שנה משוחררים אמנים, ספורטאים וסטודנטים מצטיינים, תיקבע מכסה מוגבלת של אישורי דחיית שירות או פטור אשר יינתנו לתלמידי ישיבה מצטיינים, שייקבעו בבחינות חיצוניות.

קבורה

• לכל אדם הזכות להיקבר בישראל בהתאם להשקפתו.

• ייושם חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית ויוקמו בתי עלמין אזרחיים בכל אזור, שינוהלו על ידי עמותות או רשויות מקומיות המחויבות לכבד את הבחירה בקבורה חילונית או דתית לא-אורתודוקסית.

• גם בקבורה צבאית, צה"ל יאפשר בחירה בטקס על פי בחירת משפחות הנופלים.

מסמך נלווה – מענה לשאלות ונקודות ההתייחסות

1. א. חדו"ש – לחופש דת ושוויון היא עמותה שהוקמה בשנת 2009 כשותפות ישראל-תפוצות לקידום הבטחת מגילת העצמאות ש"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות אזרחי ומדיני גמור ללא הבדל דת, גזע ומין, חופש דת ומצפון, ותהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". חדו"ש מתמקדת בנושאי חופש דת ושוויון, מתוך הכרה שבמכלול האתגרים הניצבים בפני ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שניים יורדים לשורש זהותה ומהווים אתגרים קיומיים [בהתייחסות לאתגרים הפנימיים ולא לאתגרי הביטחון]: 1. יחסי דת ומדינה. 2. יחסי יהודים ערבים/פלסטינים. בחירתנו להתמקד ביחסי דת ומדינה מבוססת על כך שהגם שיש חפיפה חלקית בין שני האתגרים, הרי שבמידה רבה הסיבות לקיומם, הנפשות הפועלות והמענים הדרושים להתמודדות עמם שונים, כפי שיובהר עוד להלן.

ב. בהמשך לאמור לעיל, הערכים המובילים את הארגון הם הערכים שצוטטו מתוך מגילת העצמאות וההגנה על חופש הדת והחופש מדת, ובנוסף לכך ערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק ופלורליזם.

ג. חדו"ש פועלת במספר ערוצים, ובעיקר בתחום המשפטי והפרויקט השנתי הייחודי של מדד הדת והמדינה. בתחומים אלה [וכן בחשיפה תקשורתית ובשיתוף פעולה עם מנהיגות קהילתית בצפון אמריקה] יש לחדו"ש הישגים משמעותיים ופורצי דרך. להלן מספר דוגמאות: 1. מאבק משפטי בבתי משפט מינהליים ובבית המשפט העליון [2023] שבו זכינו בהליכים שנועדו לחייב את המדינה להכיר ב"נישואי יוטה", היינו – נישואים המתקיימים בהתוועדות מרחוק ומאפשרת לבני זוג להינשא בנישואין אזרחיים בלא לעזוב את הארץ, בעלות נמוכה ובהליך פשוט ומהיר. בכך קירבנו את ישראל לחופש נישואין יותר מאי פעם מאז הקמת המדינה, ועל בסיס התקדימים המשפטיים שלנו נישאים אלפי זוגות ישראלים בדרך זו מדי שנה. 2. מאבק משפטי תלוי ועומד בבג"ץ נגד רשתות החינוך החרדיות אשר עצר את כוונת הממשלה להעביר בניגוד לחוק כמיליארד שקל נוספים מדי שנה לרשתות החינוך החרדיות-המפלגתיות – כביכול לתוכניות "אופק חדש" ו"גפן". בעקבות העתירה אימצו הפרקליטות והייעוץ המשפטי את עמדתנו והורו כי לא ניתן להוסיף תקציבים כל עוד אין הרשתות עומדות באופן מלא בדרישה להורות 100% לימודי ליבה ולהעסיק כוח הוראה המוכשר ומורשה ללמד מקצועות אלה. עתירתנו החלוצית ופעולות המשך שלנו חסמו פרקטיקה של עשרות שנים, מצד כל המפלגות, לעצום עיניהן לנוכח ההתעלמות מחובת לימודי הליבה. עד היום הגישה המדינה כעשרים בקשות דחייה למתן

יבוטלו הרבנות הראשית, רבני הערים והמועצות הדתיות. המדינה לא תאציל סמכות שלטונית לשום ממסד דתי

מענה לעתירה העיקרית, והדבר מדבר בעד עצמו. 3. מאבק משפטי שבמסגרתו עצרנו שימוש לרעה על ידי משרד הפנים בראשות הרב אריה דרעי ומחליפו להעביר כמיליארד שקל בעיקר למשפחות אברכי ישיבות במסווה של "ביטחון תזונתי". מאבקנו עצר יוזמה זו, חייב את הרשויות לגבש תבחיני סיוע המבוססים על עקרונות מקצועיים וענייניים בתחום הביטחון התזונתי והביא להגדלת הסכומים העומדים לרשות פרויקט הביטחון התזונתי המתנהל מטעם המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.

ד. הייחוד של פעולת חדו"ש וגישתה לאתגרים המונחים בפניה הוא בהתמקדותה בחופש דת ושוויון בלבד. יעד זה זוכה לתמיכת רוב הציבור היהודי הבוגר בישראל והתמיכה חוצה מחנות והשקפות עולם פוליטיות. יש מספר ארגונים בולטים נוספים הפעילים בתחום חופש הדת, אך סדר היום שלהם רחב יותר וצובע אותם בצבע פוליטי המקשה על בעלי השקפת עולם פוליטית הפוכה להזדהות אתם. בוועד של חדו"ש בישראל ובארצות הברית יש חברים המזוהים עם הצד השמאלי והימני ורק העובדה כי חדו"ש מתמקדת אך ורק בנושאי חופש דת ושוויון מאפשרת שיתוף פעולה זה.

2. א. כאמור, מעבר לאתגרים הרבים עמם מתמודדת מדינת ישראל, וכמובן אתגרי הביטחון, יש לדעתנו שני אתגרים קיומיים היורדים לשורש זהותה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בעוד שארגונים רבים פועלים בתחום יחסי יהודים-ערבים/פלסטינים, רק ארגונים מעטים פועלים לקידום חופש דת ושוויון, והתמחותו של מייסד העמותה בנושאי דת ומדינה הביאה לבחירה טבעית להתמקד בתחום זה.

ב. כפי שציינו בקיצור רב במסמך החזון, הברית הבלתי קדושה בין דת לפוליטיקה מאיימת על עתידה של מדינת ישראל וחותרת תחת צורכי היסוד שלה. בימים אלה ברורה הפגיעה בביטחון שגורמת ההשתמטות ההמונית של למעלה ממאה אלף אברכי הישיבות משירות צבאי ואזרחי, שלא לדבר על הפגיעה האנושה בסולידריות הלאומית והלכידות החברתית. המחקרים המובילים של פרופ' דן בן דוד וכלכלנים רבים אחרים ממחישים את האיום על כלכלת ישראל והפגיעה ברווחת האוכלוסייה הנובע במישרין מיחסי הדת והפוליטיקה. הגם שרבים לא ראו זאת בשלבים המוקדמים, ברור לנו שהמהפכה המשפטית לא היתה מתרחשת אלמלא התמיכה של המפלגות החרדיות אשר ראו בה ערוץ לנטרול בג"ץ שמהווה את הזרוע השלטונית היחידה העומדת בדרכן למימוש דרישותיהן. הברית בין דת לפוליטיקה פוגעת פגיעה קשה בשלטון החוק, ביחסי ישראל-תפוצות, בחינוך הממלכתי, בשוויון המגדרי, בעלות המזון בישראל, בחופש הדת ובחופש מדת, בחופש התנועה בשבת ומועד ועוד ועוד. לכל אלה כמובן יש להוסיף את "תרומתה" של ברית הדת והפוליטיקה להשחתת השלטון.

ג. לנוכח האמור לעיל, ברור שנטרול הברית בין הדת לפוליטיקה והבטחה חוקתית של חופש הדת והמצפון כמו גם של שוויון הזכויות ללא הבדל דת, גזע ומין יביאו לריפוי החוליים שתוארו לעיל ויאפשרו לישראל לממש את זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית כך ששני מרכיבי זהות אלה לא ישללו האחד את משנהו אלא ישלימו זה את זה ויעשירו את המדינה.

ד. בהנחות שביסוד מסמך החזון, כמו גם בדרך שבה פועלת חדו"ש, אנו מסתמכים על המעקב השנתי המעמיק והמקיף אחרי עמדות הציבור היהודי הבוגר שאנחנו מקיימים מאז הקמת העמותה ב-2009 במסגרת סקרי מדד הדת והמדינה [https://hiddush.org.il/pubssub.aspx?aid=1466]. במשך השנים בדקנו את כל הנושאים בתחום הדת והמדינה הנזכרים במסמך החזון וברור בעליל כי העמדות שאנו מציעים נהנות מרוב גדול של הציבור היהודי הבוגר, ורובן ככולן נהנות מתמיכה חוצת מחנות פוליטיים, כולל תמיכת מרכיב ליברלי באוכלוסייה הדתית-הציונית. מאידך גיסא ברור שרוב זה מתנגד לעמדותיהן של ממשלות ישראל לדורותיהן בכל הנוגע להסדרי הדת והמדינה ולכניעה לתכתיבי המפלגות הדתיות והחרדיות כתנאי להעמדת קולותיהן לרשות המפלגות האזרחיות לצורך הקמת קואליציה, בין אם מדובר בממשלת שמאל, מרכז או ימין. נשמח לפרט את הממצאים הרלוונטיים ככל שתהיו מעוניינים בכך.

3. א. ברור שהשינוי שיחייב מימוש החזון שאנו מציעים הוא רב תחומי. הוא חייב להתבטא בשינוי השיח הציבורי והפוליטי, ואנחנו מאמינים שהשקעה ביעד זה תחולל אותו, שכן כאמור בעיקרו של דבר לא מדובר בשינוי עמדות של רוב הציבור אלא בהעלאת רמת השיח בנושאים אלה ובמיקוד אסטרטגי שלו במקום השיח הקיים המתמקד בשערורייה השבועית או באירועים/חקיקה/יוזמות ממשלתיות פרטניים המחמיצים את התמונה הכוללת. ברור גם שיתחייבו שינויי חקיקה ושינויי תקציב, אך גם אלה יזכו לתמיכת רוב בציבור אם תוקם קואליציה אשר תהיה מחויבת לשינוי דפוסי העבר שלפיהם לא ניתן כביכול להקים ממשלה ללא החרדים, והקמת ממשלה על בסיס תמיכתם מחייבת כניעה לתכתיביהם. באופן עקבי מראים סקרי המדד זה שנים שזו העדפתו של רוב הציבור היהודי הבוגר לקואליציה ממשלתית ראויה למדינת ישראל.

ב. אם בשנים הקרובות יקודם החזון המוצע על ידינו, יתאפשר ביובל המאה למדינת ישראל מהפך אשר יחזק וירפא את הליבה הדמוקרטית בישראל וגם את היהדות, וכאמור יביא בהדרגה לריפוי החוליים להם גרמה הברית הבלתי קדושה בין דת לפוליטיקה, אשר את מקצתם פירטנו לעיל. נדגיש את נושא חיזוק היהדות באמצעות חיזוק ערך חופש הדת. המודל הנוכחי של יהדות ממוסדת, הנשלטת על ידי גופים פוליטיים וגורמים רבניים קיצוניים ממאיסה את היהדות על חלק גדול בציבור ומרחיקה אותו מערכיה ההומניים והמתקדמים, כפי שבחרה מגילת העצמאות להדגיש בצד ציון זהותה היהודית של המדינה. מימוש החזון יאפשר פריחתה של חילוניות יהודית משמעותית, בצד פלורליזם דתי.

4. א. במשך השנים ובהווה חדו"ש שיתפה פעולה עם ארגוני חברה אזרחית רבים ובעיקר ארגוני פלורליזם, ארגונים חילוניים, ארגוני נשים ואישים ממגוון השקפות פוליטיות ודתיות. לפני מספר שנים יזמנו ביחד עם רב אורתודוקסי מוביל בארצות הברית מסמך חזון למדינה יהודית ודמוקרטית. חלק מן הנקודות המפורטות במסמך החזון הנוכחי מבוססות על ניסוח משותף זה. כפי שתוכלו לראות [https://hiddush.org/article-23390-0- Vision_Statement_Israel_as_a_Jewish_democratic_state.aspx] הוא זכה לתמיכה של דמויות בולטות ממגוון קבוצות חברתיות ומפלגות והמחיש עבורנו כי אין צורך להתחיל בהכרח עם לוח חלק ומעגלי דיון וקבוצות דיאלוג אלא ניתן לגבש מסמך חזון חד ומתקדם ולגייס סביבו תמיכה, בלא לבטל את האפשרות להתאים ולשנות אותו בהמשך. האתגר בקבוצות דיאלוג, דוגמת הקבוצה שגיבשה לפני שנים את אמנת כינרת והחלה מאפס, הוא שהאמנה נראית על פניה כמסמך מרשים ועקרוני, אך בפועל ניסוחיו הכלליים והמעורפלים אפשרו לכל אחד מן המשתתפים [פעילי ש"ס ואגודת ישראל מצד אחד וחילונים ולא-אורתודוקסים מצד שני] לפרש את הכתוב כרצונו ובכך לעקר מתוכו כל משמעות מעשית ולפיכך אין פליאה שהוא לא קודם מעבר לנקודת הסיום של קבוצת הדיאלוג שניסחה אותו ביגע רב והשקעת זמן.

ב. ברור שלארגונים אלה יש סדר יום משלהם, סדרי עדיפויות שונים ולא מעט הבדלי השקפות. לפיכך, ועל פי ניסיון העבר, אנחנו משוכנעים שככל שניתן יהיה לגייס מענק משמעותי לקידומו של החזון הזה, ניתן יהיה לזכות בשיתוף פעולה פעיל ופורה יותר מאשר אם יש צורך להתחיל בנקודת אפס. כמובן, גם אם יהיו דמויות פוליטיות משמעותיות אשר יאמצו מסמך חזון זה ויסכימו עמו, הדבר יתרום משמעותית לגיוס קבוצות אזרחיות השותפות לערכים העקרוניים שמסמך החזון מבטא. פרק הזמן עד לשנת 2048 מאפשר כמובן לראות את מסמך החזון כטיוטה ובסיס לדיון, ובלבד שדיון וגיבוש מחודש של המסמך ייעשה על ידי שותפים לכיוון הכללי ולא כזירת עימות בין תומכים בערכי מגילת העצמאות לבין שולליה. אין סיכוי שמסמך חזון כלשהו יזכה לתמיכה מקיר לקיר של כל מרכיבי האוכלוסייה, ולפיכך מלמד ניסיון העבר [למשל גיבוש טיוטת החוקה שנעשה לפני שנים במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואשר שאף לקבל תמיכה חרדית לניסוח ולפיכך היה מבוסס על זריקת עקרון חופש הדת בסוג יות המרכזיות לפח האשפה] ומלמדים סקרי מדד הדת והמדינה וסקרים רבים אחרים [למשל אלה הנעשים בשנים האחרונות במכון הישראלי לדמוקרטיה] על תמיכת רוב בערכים ובהסדרים המוצעים במסמך החזון, ולפיכך חיוני להתבסס על רוב זה ולא לתת למיעוט השולל את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ואת ערכי חופש הדת והמצפון לחסום את האפשרות לקדם חזון חיוני זה. הדבר משיק למונח המוכר באנגלית Heckler's Veto.

5. א. ברור שלהצלחה ייחשב אימוץ חזון זה על ידי מפלגות מובילות ו/או ארגונים ואישים מובילים בחברה הישראלית, באופן שיקדם ויאפשר שיח ציבורי נרחב בנושאים שהוא מעלה וגיוס תמיכה ליוזמות והשינויים המפורטים בו. במקביל לכך תיחשב להצלחה חקיקת מרכיבי החזון הדורשים שינוי חקיקה ואימוץ המרכיבים שאינם דורשים חקיקה על ידי רשויות המדינה הרלוונטיות כבסיס לשינוי מדיניות. בדרך להצלחות אלה עצם קיומו של דיון ציבורי ברשתות חברתיות ובתקשורת, והצגתו של חזון זה כאנטי-תזה ליוזמות ממשלתיות שאינן מתיישבות אתו, יהיו שלבים חשובים בדרך להצלחה הקונקרטית לעיל.

ב. מאז הקמתה, מסיבות חברתיות, היסטוריות, ביטחוניות ובעיקר פוליטיות – נעה ישראל במסלולים הפוכים לאלה המוצגים במסמך החזון. הפקרת תחומי היהדות המרכזיים בידי ממסד רבני אורתודוקסי הנשלט על ידי המפלגות הדתיות הבטיחה כי הערכים הגלומים במסמך החזון לא יקודמו ויתר על כן – שיסודות הדמוקרטיה ועתיד המדינה יתכרסמו בשל אי מימוש ערכי מגילת העצמאות. לפיכך החזון שאנחנו מציעים משמעותו מהפך, מפנה דרמטי במציאות החיים במדינת ישראל במישור הפרטי, הקולקטיבי והמדיני, והתקרבותה של ישראל למציאות בדמוקרטיות המערביות המתקדמות, כמדינה דמוקרטית, חופשית וליברלית, בלא לוותר על זהותה היהודית הייחודית.