מדד הדת והמדינה השנתי

70% מהציבור היהודי: הקונפליקט הפנימי הקשה ביותר הוא בין חרדים לחילונים

78% מהציבור סבורים כי הקונפליקט הקשה ביותר הוא בין ימין לשמאל, 64% רוצים ממשלה ללא המפלגות החרדיות, האמון בבית המשפט העליון גבוה פי שלושה מהאמון בכנסת ובממשלה וכחצי מהציבור היה בוחר להתחתן בנישואין שאינם אורתודוקסיים. כך עולה מנתוני מדד הדת והמדינה השנתי של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון

03/10/2023 15:21

תגיות: מדד הדת והמדינה ·  נישואין אזרחיים ·  בית המשפט העליון ·  חרדים · 

חרדים קיצונים ממאה שערים מפגינים נגד מסעדות ובתי קפה בירושלים הפתוחים בשבת ומוכרים חמץ בפסח צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

70% מהציבור היהודי סבורים כי הקונפליקט הפנימי הקשה ביותר היום בחברה הישראלית הוא המתח בין חרדים לחילונים. מדובר בעלייה של 10% בהשוואה לממצאים של השנה שעברה. המתח בין חרדים לחילונים ובין ימין לשמאל הוא המשמעותי ביותר בעיני הציבור היהודי הבוגר בישראל, הרבה יותר ממתחים פנימיים אחרים שקרעו את החברה בעבר. בשנים האחרונות גבר מאוד המתח בין ימין לשמאל, והוא גבוה במקצת מזה שבין חילונים לחרדים. באופן עקבי, כולל השנה, המתח בין מזרחים לאשכנזים נמוך באופן משמעותי ועקבי, בניגוד למסרים בתקשורת וברשתות החברתיות, מפיהם של בעלי עניין פוליטי ללבות את המתח העדתי. כך עולה ממדד הדת והמדינה השנתי שמפרסמת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון.

זהו המדד השנתי ה-15 שמפרסמת חדו"ש מאז הקמתה ב-2009, בערב ראש השנה. המדד הוא הסקירה התקופתית השיטתית והמעמיקה היחידה מסוגה של עמדות הציבור היהודי הבוגר בישראל בנושאי הדת והמדינה. ממצאיו מציגים תמונה מקיפה של מכלול נושאי המחלוקת בתחומים אלה והם מאפשרים לעקוב אחרי התפתחות עמדות אלה תוך בחינה של מגוון חיתוכים חברתיים, פוליטיים ודתיים.

ממצאיו של המדד שבים וממחישים עד כמה העמדות של רוב הציבור היהודי בנושאי דת ומדינה רחוקות מהגורמים הפוליטיים הטוענים שהם נציגיו האותנטיים של רוב הציבור היהודי, ובאיזו מידה מדיניותן של ממשלות ישראל לדורותיהן, ובמיוחד הממשלה הנוכחית, בנושאי גיוס אברכים, תחבורה ציבורית בשבת, תקציבי הישיבות, חופש נישואין, לימודי ליבה ועוד סותרות את רצונו של רוב הציבור, כולל [כמו הליכוד בממשלה הנוכחית] של מצביעיהן.

להלן עיקרי הממצאים:

התנגדות למפלגות החרדיות בקואליציה – 64% מהציבור רוצים קואליציה רחבה של מפלגות אזרחיות, ללא מפלגות חרדיות או תוך שילובן, ללא קבלת דרישותיהן בנושאי דת ומדינה.

רמז חשוב למפלגות שיתמודדו בבחירות הבאות נמצא בממצא הבא: 56% השיבו כי עמדה של מפלגה [התואמת את השקפתם הפוליטית בסוגיות ביטחון וכלכלה] נגד קבלת הדרישות של המפלגות החרדיות ותמיכתה בנושאים כמו תחבורה ציבורית בשבת, נישואין וגירושין אזרחיים, גיוס אברכים, מניעת הדרת נשים וכדומה יחזקו את הסיכוי שיצביעו בעד מפלגה זו. בקרב הציבור החילוני 75% השיבו כי הדבר יחזק את הסיכוי שיצביעו בעדה.

רק 10% מהציבור נותנים אמון גבוה בכנסת ו-13% בממשלה, ולעומתם 36% נותנים אמון גבוה בבית המשפט העליון

בסתירה גמורה לטענות של יוזמי ה"רפורמה המשפטית", כאילו היא נועדה לשקם את האמון בבית המשפט העליון, הרי במענה לשאלה: במי אתם נותנים אמון גבוה? רק 10% מהציבור נותנים אמון גבוה בכנסת ו-13% בממשלה, ולעומתם 36% נותנים אמון גבוה בבית המשפט העליון. 40% השיבו שאינם נותנים אמון באף אחד ממוסדות השלטון האלה. בקרב מצביעי הליכוד 29% נותנים אמון גבוה בממשלה, 17% בכנסת ו-13% בבית המשפט העליון.

גיוס אברכים – רוב של 78% מהציבור תומך בגיוס אברכים לצה"ל, בין אם באופן שוויוני מלא ובין אם בקביעת מכסה שנתית של פטורים למצטיינים.

הקצבות לישיבות – בתקופה שבה הממשלה מגדילה את תקציבי הישיבות במיליארדי שקלים, סקר המדד מראה כי 69% תומכים בביטולם המלא או בקיצוץ משמעותי בתקציב.

העדפה תקציבית של החינוך החרדי – בעוד נתוני משרד החינוך מצביעים על העדפת החינוך החרדי בתקציבים והגדלתם במיליארדי שקלים בתקציב האחרון – הביעו 77% התנגדות להעדפה זו.

תחבורה ציבורית בשבת – 71% תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת. אלה כוללים לא רק רוב עצום של הציבור החילוני [96%] אלא גם את רוב הציבור המסורתי וגם כ-30% מהציבור הדתי. בין התומכים גם 64% ממצביעי הליכוד ו-83% מאלה שטרם החליטו איך יצביעו בבחירות הבאות.

בחירה חופשית בנישואין – כמחצית מן הציבור היהודי הבוגר היו בוחרים שלא להינשא ברבנות, אם מדינת ישראל היתה מכירה בחופש בחירה בנישואין.

לאחר שבית המשפט העליון הורה למדינה לרשום נישואין בהתוועדות מרחוק [זום] הנערכים במדינת יוטה שבארה"ב כפי שנרשמים נישואין אזרחיים אחרים של ישראלים בחו"ל, הביעו 13% העדפה לאפשרות זו לנישואיהם בהשוואה ל-9% בלבד שמעדיפים נישואין אזרחיים בחו"ל. נישואי יוטה מתייחדים בכך שניתן לערוך אותם בלי לעזוב את הארץ ובעלות נמוכה. ההעדפה לחיים משותפים ללא נישואין [ידועים בציבור] עלתה מ-9% בקיץ 2022 ל-17% עכשיו. 53% היו מעדיפים להינשא בנישואין אורתודוקסיים. בקרב הציבור החילוני מביעים העדפה לנישואי יוטה 24%, לנישואין אזרחיים אחרים בחו"ל – 10%, לנישואין רפורמיים או קונסרבטיביים – 18% וכך גם לנישואין אורתודוקסיים. חיים משותפים ללא נישואין מעדיפים 30% מהחילונים.

מה קורה עם מצביעי הליכוד – בעוד ש-35% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות הגדירו עצמם כחילונים, רק 28% מאלה המתכוונים להצביע בעד הליכוד היום מגדירים את עצמם כך. 13% מאלה שהצביעו עבור הליכוד בבחירות האחרונות

מתחים וקונפליקטים בחברה היהודית

מתכוונים כיום להצביע למחנה הממלכתי ו-15% נוספים מתלבטים באשר להצבעתם הבאה.

השינוי בעמדות מצביעי הליכוד בין הבחירות האחרונות לבין אלה המתכוונים להצביע עבורו כיום, משקף תובנה חד משמעית לגבי זהותם והשקפותיהם של מצביעי הליכוד שהחליטו לזנוח אותו על בסיס המתרחש כיום. מדובר ללא ספק גם ביחסה של המפלגה לנושאי דת ומדינה בקואליציה הנוכחית, כלומר בזניחה של מצביעים אשר אינם רואים סתירה בין ימין פוליטי לליברליות, ועתה צופים בביקורת בליכוד המתרחק משורשיו וערכיו בנושא זה, כפי שהם מוצהרים בשמו: "הליכוד – מפלגה לאומית ליברלית".

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש, הגיב לממצאים: "מדד הדת והמדינה של חדו"ש מוכיח זה שנים שרוב הציבור תומך במימוש מלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון. לממצאי המדד יש חשיבות מיוחדת השנה, הן משום שהם ממחישים את העמקת המתח בנושאי דת ומדינה בקרב הציבור הקושר בצדק בין ההפיכה המשטרית לבין התיאבון והלחץ הגובר של המפלגות הדתיות ומואס בכך. המדד מוכיח שנושאי חופש הדת והשוויון חשובים לציבור, ואין לנו ספק שעובדה זו תקבל ביטוי כבר בבחירות המקומיות שייערכו באוקטובר, וגם בבחירות הבאות לכנסת. אנחנו משוכנעים שבזירה הפוליטית יהיו מפלגות אשר מבינות את רצונו של הציבור ושאיפתו לראות ממשלה שאינה נכנעת לתכתיבי המפלגות החרדיות, והמדד מצביע על כך שמפלגות אלה יזכו לעדיפות בעיני הציבור החילוני והמסורתי-לא-דתי. המציאות בישראל כיום כואבת ומטרידה, אך ממצאי המדד מעודדים אותנו להאמין שבעין הסערה טמונה תקווה לעתיד טוב יותר בעתיד הלא רחוק".

סקר מדד הדת והמדינה נערך טלפונית על ידי מכון סמית בשבוע הראשון של חודש אוגוסט 2023, על בסיס מדגם מורחב של 800 איש/ה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה: 3.5% ±

ממצאים נוספים:

לימודי ליבה בחינוך החרדי – 75% תומכים באכיפת לימודי ליבה בחינוך החרדי. בשאלה משלימה הביעו 70% את עמדתם כי יש לחייב את כל בתי הספר החרדיים המקבלים מימון מן המדינה להשתתף במבחני מיצ"ב ומבחנים השוואתיים אובייקטיביים אחרים כתנאי לקבלת מימון ציבורי. בפועל מסרבים בתי הספר ברשת החינוך העצמאי [יהדות התורה] להשתתף במבחנים, ובתי 

בתקופה שבה הממשלה מגדילה את תקציבי הישיבות במיליארדי שקלים, 69% תומכים בביטולם או בקיצוץ משמעותי בתקציב

הספר ברשת בני יוסף – מעיין החינוך התורני [ש"ס] משתתפים בהם באופן חלקי ביותר. הסיבה לכך ברורה בעליל, שכן בבתי הספר האלה אין באמת לימודי ליבה לבנים, למרות חובתם החוקית ללמד מקצועות אלה באופן מלא.

שוויון מגדרי – 71% מהציבור תומכים בשילוב חיילות בכל יחידה צה"לית קרבית על פי אמות מידה ענייניות של התאמה לצורכי השירות הקרבי בלבד, ושולל כניעה ללחצים של חוגים, בעיקר דתיים, המתנגדים לשילוב זה.

קבורה אזרחית – 59% מהציבור אינם מודעים כלל לזכות שמקנה להם החוק לקבורה אזרחית. הדבר נובע ככל הנראה מכך שהמשרד לשירותי דת, המופקד על ביצוע חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, אינו טורח לפרסם שירות זה. רוב הרישיונות שנתן המשרד להפעלת קבורה אזרחית ניתנו לחברות קדישא ומועצות דתיות אורתודוקסיות. הצורך בהנגשת אפשרויות הקבורה האזרחית ופרסומן ברור, לנוכח העובדה כי 59% מהציבור היהודי הבוגר השיבו כי לא היו מודעים כלל לקיומה של אפשרות זו. בקרב הציבור החילוני הביעו 78% העדפה לקבורה חילונית.

מיהו יהודי – בתגובה לשאלה "בהסכמים הקואליציוניים התקבלה דרישת החרדים לשנות את החוק ולקבוע שרק גיורים הנעשים בישראל על פי ההלכה האורתודוקסית באישור הרבנות הראשית יוכרו על ידי המדינה. מה דעתך?" השיבו 56% כי הם מתנגדים לדרישת החרדים ותומכים בהמשך המדיניות שעליה הורה בג"ץ, שיש להכיר גם בגיורים אורתודוקסיים מחוץ לרבנות ובגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. 44% בדעה כי יש להכיר בהם כיהודים רק אם יתגיירו בגיור אורתודוקסי באישור הרבנות הראשית.

סמכויות בתי הדין הרבניים – אחד המהלכים שמובילה הממשלה בדרישת המפלגות הדתיות הוא הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לתחומים של סכסוכים אזרחיים וכלכליים וכן באשר לסמכותם לדון במזונות ילדים עד התבגרותם. רק 26% מהציבור היהודי הבוגר תומכים בכך. מתנגדים להרחבה זו 34% ו-40% נוספים גורסים שיש לצמצם את סמכויות בתי הדין הרבניים אף מעבר לכך, באופן שתנאי לכך שידונו בכל נושא צריך להיות שכל הצדדים יקבל את סמכותם באופן חופשי ומרצון.

מעורבות יהדות התפוצות – קיימות דעות שונות וחלוקות ביחס למעורבות של יהדות התפוצות בנושאים המפלגים את החברה בישראל. אך בעוד שההתנגדות בקרב ישראלים יהודים נמדדת בעיקר בנושאי ביטחון, גבולות וכדומה, הרי בשאלות הדת והמדינה הממצאים הפוכים. 62% תומכים בפעילותם של ארגונים ביהדות התפוצות הפועלים לחיזוק חופש הדת והפלורליזם בישראל.

מידת האמון במוסדות המדינה