הפער שבין הפוליטיקאים לציבור

מדד הדת והמדינה: רק 33% מהציבור תומכים בצירוף המפלגות החרדיות לקואליציה

רוב גדול בציבור היהודי רוצה חופש דת, נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, גיוס אברכים וקיצוץ תקציבי הישיבות, אכיפת לימודי ליבה ועוד

21/09/2022 12:38

תגיות: מדד הדת והמדינה ·  חדו"ש ·  אריה דרעי ·  יהדות התורה ·  בחירות

השפעת עמדות המפלגה שבה תומכים בנושאים כמו חופש דת ומצפון על סיכויי התמיכה בה

רק 33% מהציבור תומכים בצירופן של המפלגות החרדיות לקואליציה ובקבלת דרישותיהן בנושאי דת. זהו אחד הממצאים הבולטים של מדד הדת והמדינה השנתי שמפרסמת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון. חדו"ש מפרסמת את מדד הדת והמדינה מדי שנה בערב השנה החדשה, מאז הקמתה ב-2009. השנה מתפרסם מדד הדת והמדינה ה-14. המדד הוא הסקירה התקופתית השיטתית והמעמיקה היחידה מסוגה של עמדות הציבור היהודי הבוגר בישראל בנושאי הדת והמדינה. ממצאיו מציגים תמונה מקיפה של מכלול נושאי המחלוקת בתחומים אלה. עורכי המדד השנה שמו דגש מיוחד על עמדות הציבור בנושאים שעל סדר היום לקראת הבחירות הקרבות.

למדד הדת והמדינה

המדד מנתח ומפלח את העמדות על פי השקפות דתיות ופוליטיות, השוואתן לאורך זמן, מרכיבי רקע רלוונטיים נוספים, דגש על כוונות ההצבעה ועמדותיהם של אלה שטרם החליטו בעד מי יצביעו. המסקנה העיקרית היא שבמכלול נושאי הדת והמדינה קיים פער אדיר בין המפלגות המבקשות להנהיג את הממשלה הבאה לבין הציבור שלטענתן הן מייצגות. במדד נבדקו בין השאר נושאי הדת והמדינה העיקריים שעל סדר היום הפוליטי, אשר המפלגות החרדיות יבקשו להכתיב כתנאי לתמיכתן בקואליציה שתוקם לאחר הבחירות. באופן עקבי מגלה המדד כי רוב גדול בציבור אינו תומך בנכונותן של המפלגות השואפות להנהיג את הממשלה הבאה לשעבד את היהדות במדינה לתכתיבי המפלגות החרדיות.

צירוף המפלגות החרדיות לקואליציה – רק 33% תומכים בצירוף של המפלגות החרדיות לקואליציה, תוך קבלת דרישותיהן בנושאי דת. 39% תומכים בצירופן, בתנאי שיוותרו על דרישותיהן. 28% מתנגדים לצירוף המפלגות החרדיות לקואליציה. מקרב מצביעי יש עתיד וכחול-לבן – תקווה חדשה (כיום "המחנה הממלכתי"), רק 3% תומכים בצירוף המפלגות החרדיות ובקבלת דרישותיהן. גם מצביעי הליכוד חצויים בנושא, ורק 52% מהם תומכים בכך.

תחבורה ציבורית בשבת – 75% מהציבור תומכים במתן היתר להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, בין אם באמצעות הרשויות המקומיות שיוכלו להסדיר זאת, כל אחת לטובת תושביה (38%), ובין אם על ידי הממשלה, אשר תחליט על הנתיבים, התכיפות והיקף השירות (37%).

גיוס אברכים – לאחר הבחירות חוק הגיוס יעלה שוב לדיון בכנסת ובבג"ץ, שכן ייכנס לתוקפו ביטול החוק הנוכחי על ידי בג"ץ. נמצא שרק 25% מהציבור תומכים במתן פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות. 44% בדעה כי יש לקבוע מכסה שנתית מוגבלת של פטורים למצטיינים, ומקרב השאר – המתאימים לשירות בצה"ל יגויסו והאחרים יחויבו בשירות לאומי אזרחי. 31% מהציבור בדעה שיש לגייס את כל תלמידי הישיבות לשירות סדיר באורך מלא.

תקציבים לשירותי דת ולמוסדות דת – ביקשנו לברר מה עמדת הציבור בנוגע להכרזתו של מנהיג ש"ס, הרב אריה דרעי, "כשנחזור – נדרוש את הכספים במספרים של מיליארדים, ובתוך ספר התקציב". 73% מהציבור מתנגדים לכך שהקואליציה הבאה תסכים לדרישות כאלה, ובהם אף 59% ממצביעי הליכוד.

הקצבות לישיבות – 69% בדעה כי יש לבטל (36%) או לקצץ באופן משמעותי (33%) את התמיכה בישיבות, העומדת כיום על כמיליארד ורבע שקל. 13% בדעה כי יש להשאירה בגודלה הנוכחי ו-18% תומכים בהגדלתה. גם בקרב מצביעי הליכוד 65% תומכים בביטול התמיכה או בקיצוצה. בקרב הציבור החילוני תומכים 93% בביטולה או בקיצוצה וגם 85% מן הציבור המסורתי-הלא-דתי מחזיקים בעמדה דומה.

75% מהציבור תומכים במתן היתר להפעלת תחבורה ציבורית בשבת

לימודי ליבה – 77% מהמצביעים בדעה שיש לחייב את בתי הספר החרדיים לבנים ללמד מקצועות ליבה, כולל מתמטיקה, אנגלית ומדעים (63% בדעה כי יש לשלול מהם מימון מקופת המדינה אם יסרבו ללמד מקצועות אלה, כפי שנדרשים לעשות בתי הספר בחינוך הממלכתי. 14% נוספים בדעה כי יש להסתפק בקיצוץ של 50% מתקציבי המדינה הניתנים להם, אם יסרבו). זו גם עמדתם של 73% ממצביעי הליכוד ו-61% ממצביעי הציונות הדתית.

משקלם של נושאי דת ומדינה בשיקולי ההצבעה – אחוז המשיבים שעמדתה של מפלגה בעד חופש דת ושוויון, כגון תחבורה ציבורית בשבת, נישואים וגירושים אזרחיים, גיוס אברכים, מניעת הדרת נשים וכו' תחזק את הסיכוי שיצביעו עבורה (50%), גבוה ב-31% מאחוז המשיבים שעמדה כזו תחליש את הסיכוי שיצביעו עבורה (19%). 31% השיבו שעמדת המפלגה בנושאים אלה לא תשפיע על הצבעתם. בקרב הציבור החילוני, 67% השיבו שהדבר יחזק את הסיכוי שיצביעו עבור מפלגה כזאת, בהשוואה ל-8% בלבד שהשיבו כי הדבר יקטין את הסיכוי ו-14% שהשיבו כי לכך אין השפעה על הצבעתם. לנתון זה יש חשיבות מיוחדת, לנוכח העובדה שרוב מצביעי יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ הם חילונים וכי מפלגות אלה מתחרות על קולותיהם. יתר על כן, כמחצית (46%) מן המתלבטים באשר להצבעתם הם חילונים.

עניין מיוחד יש בבחינת עמדותיהם של המצביעים שטרם החליטו למי לתת את קולם. 84% בעד חופש נישואים. 92% בעד תחבורה ציבורית בשבת. רק 15% תומכים בפטור משירות צבאי לאברכים. 76% בעד ביטול או קיצוץ משמעותי של תקציבי הישיבות. 88% תומכים בשינוי המצב הקיים, שאינו מאפשר ביטול פטורים מגיוס לבנות שהושגו על סמך תצהיר דתיות כוזב. 94% מתנגדים לכך שהקואליציה הבאה תסכים לדרישותיו של דרעי לקבל מיליארדים למוסדות דת ושירותי דת. 89% תומכים ביוזמת שר האוצר לקצץ רבע מתקציב רשתות החינוך החרדי לבנים, אם לא יעמדו בבחינות חיצוניות במקצועות הליבה. 76% תומכים במימון תוכניות התחדשות יהודית פלורליסטית. 87% מתנגדים לצירוף המפלגות החרדיות תוך קבלת דרישותיהן בנושאי דת (52% תומכים בצירופן, בתנאי שיוותרו על דרישותיהן ו-35% מתנגדים לחלוטין לצירופן). 79% מהם מתנגדים לקבל את הדרישה הצפויה של סיעת יהדות התורה למנות את נציגיה לראשות ועדת הכספים ו/או ועדת חוקה, חוק ומשפט. 79% תומכים ביוזמות בקרב ארגונים ביהדות התפוצות הפועלים לחיזוק חופש הדת והפלורליזם בישראל.

מהם נושאי דת/מדינה שחשובים לבוחרים – הנושאים החשובים ביותר למצביעים, שהמפלגה שבעדה הם שוקלים להצביע תקדם, הם: העיקרון הכולל של חופש דת ושוויון בנטל, התרת תחבורה ציבורית בשבת והכרה בנישואים וגירושים אזרחיים. אחריהם דורגו ביטול מונופול הכשרות של הרבנות הראשית, קיצוץ תקציבי הישיבות ומוסדות הדת, גיוס בחורי ישיבה לצבא או לשירות אזרחי, אכיפת לימודי ליבה בחינוך החרדי, איסור הדרת נשים במרחב הציבורי והתרת פתיחה מוגבלת של מרכולים ועסקים בשבת.

אמון במוסדות הציבור – בית המשפט העליון זוכה לרמת האמון הגבוהה ביותר בפער גדול מן הכנסת, הממשלה והרבנות הראשית. מול 34% שהשיבו כי יש להם אמון גבוה בבית המשפט העליון, רק ל-8% יש אמון גבוה בכנסת, ל-10% – בממשלה, ל-16% – ברבנות הראשית. למרבה הדאגה – 46% השיבו כי אין להם אמון באף אחד ממוסדות אלה. שלא במפתיע, רק ל-1% מן הציבור החרדי יש אמון בבית המשפט העליון, בהשוואה ל-51% מהציבור החילוני. מאידך גיסא, ל-48% מהציבור החרדי

תמיכה בחיוב לימודי ליבה במוסדות לימוד חרדיים

ו-46% מהציבור הדתי יש אמון ברבנות הראשית, בהשוואה ל-1% מהציבור החילוני שיש לו אמון ברבנות הראשית.

היקף המודעות והתמיכה הציבורית בשירותי דת אלטרנטיביים בתחומים מרכזיים דוגמת נישואים ("נישואי יוטה") וקבורה אזרחית. באשר לנישואי יוטה (אפשרות נישואים בהתוועדות מרחוק באמצעות הזום}, מתברר כי רק 24% מן הציבור היהודי הבוגר שמעו על אפשרות זו, אשר בינתיים נישאו כבר באמצעותה כ-600 זוגות ישראליים. 44% השיבו כי לא שמעו על אפשרות זו, אך משהוצגה בפניהם – הביעו תמיכה בה, וזאת בנוסף ל-14% אשר השיבו כי שמעו עליה והם תומכים בה. בקרב הציבור החילוני השיבו 66% כי לא שמעו על כך והביעו תמיכה בערוץ נישואים אלטרנטיבי זה, בנוסף ל-19% ששמעו על נישואי יוטה ותומכים בהם.

כבר בשנת 1996 חוקקה הכנסת את חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, אך עד היום אין לרוב תושבי המדינה נגישות לקבורה אזרחית, והמידע על קיומה של חלופה זו אינם מתפרסמים בדרך כלל. על פי ממצאי המדד, רוב הציבור (60%) כלל אינם מודעים לקיומה של חלופה זו. עוד התברר כי בשלב זה, שבו הקבורה האזרחית אינה מוכרת לרוב הציבור ואינה מקודמת על ידי המדינה, 57% מעדיפים קבורה אורתודוקסית, אך 43% הביעו העדפה לקבורה אזרחית. הנתונים המשמעותיים במיוחד הם כי 38% מן הציבור החילוני השיבו כי לא היו מודעים לקיומה של הזכות לקבורה אזרחית, ומשהוצגה בפניהם בסקר – הם הביעו תמיכה בה. בנוסף להם, 37% השיבו כי הם מודעים לנושא ותומכים בו. 25% מהציבור החילוני מתנגדים לקבורה אזרחית, ורובם (21%) שמעו עליה לראשונה במסגרת הסקר.

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש – לחופש דת ושוויון, אמר בתגובה על הממצאים: "הממצאים שבים ומלמדים כי מפלגה אשר תניף את דגל חופש הדת והשוויון במערכת הבחירות ובפעולתה הפוליטית תזכה לפירות פוליטיים. אך מעבר לפירות שתקטוף, היא תגלה בכך נאמנות לערכי היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולציבור האזרחים, לרבות מצביעיהן. נתוני המדד עקביים במהלך השנים, ומלמדים עד כמה סחר הסוסים הפוליטי בנושאי דת ומדינה המאיס את הפוליטיקה על הציבור, הגביר את הציניות ביחס לשלטון וגרם לחתירה תחת אושיות הדמוקרטיה הישראלית. ממצאי מדד הדת והמדינה שבים ומצביעים על הפער הגובר בין הפוליטיקה לבין הציבור ועל היקף התמיכה העצום בעקרונות שנחרטו במגילת העצמאות, אך ממתינים עדיין למימושם המלא: חופש דת ומצפון ושוויון זכויות ... ללא הבדל דת".

סקר מדד הדת והמדינה נערך טלפונית על ידי מכון סמית בין 9 ל-11 באוגוסט 2022, על בסיס מדגם מורחב של 800 איש/ה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה 3.5% ±

ממצאים נוספים:

המתח הדתי/החילוני – שני המתחים הפנימיים בחברה היהודית אשר הציבור מזהה כקשים ביותר הם בין ימין לשמאל (79%) ובין חרדים לחילונים (60%). עם זאת, סקרי המדד מצביעים על עליית המתח בין ימין לשמאל בשנים האחרונות ועל ירידה יחסית במתח בין חרדים לחילונים.

חופש דת ומצפון והפרדת דת ומדינה – זה שנים מודד המדד באופן עקבי תמיכה עצומה בכך שבישראל צריך להתקיים חופש דת ומצפון (השנה – 81%). התמיכה בהפרדת הדת מהמדינה נמוכה יותר (59%).

חופש נישואים – 62% מהציבור היהודי הבוגר תומכים בכך שהמדינה תכיר בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים אזרחיים,

77% מהמצביעים בדעה שיש לחייב את בתי הספר החרדיים לבנים ללמד מקצועות ליבה

רפורמיים וקונסרבטיביים. בקרב הציבור החילוני שיעור התמיכה הוא 87%. גם כמחצית ממצביעי הליכוד תומכים בכך (49%). 51% ציינו כי יעדיפו לעצמם או לילדיהם נישואים אורתודוקסיים גם אם כל החלופות היו מוכרות בשווה, 31% היו מעדיפים נישואים אזרחיים, 9% נישואים רפורמיים או קונסרבטיביים ו-9% – חיים משותפים ללא נישואים.

שילוב נשים ביחידות קרביות – 64% השיבו כי יש לאפשר שילוב חיילות בכל יחידה צה"לית קרבית על פי אמות מידה ענייניות של התאמה לצורכי השירות הקרבי בלבד. 20% בדעה כי יש להתחשב בדרישה של גורמים דתיים ולמנוע את שילובן של חיילות ביחידות שבהן מובעת התנגדות של חיילים דתיים לשרת לצדן ועוד 16% השיבו שלדעתם יש לאסור על שירות קרבי של חיילות.

פלורליזם יהודי – 59% תומכים במתן מעמד שווה בישראל לשלושת הזרמים הגדולים ביהדות – אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי. רוב הציבור היהודי הבוגר אינו משייך את עצמו לזרם דתי כלשהו (58%). 11% משייכים את עצמם לזרם החרדי, 2% – חרד"לי, 20% – דתי-לאומי, 9% – רפורמי או קונסרבטיבי.

עמדת יהדות התפוצות – לשאלה: "ארגונים שונים ביהדות התפוצות פועלים לחיזוק חופש הדת והפלורליזם בישראל, למשל בחירה חופשית בנישואים, ביטול המונופול של הרבנות בנושאי גיור וכו'. מה עמדתך?" הביעו 63% תמיכה בכך, למול 37% שהתנגדו. 97% ממצביעי יש עתיד, 93% ממצביעי העבודה/מרצ ו-90% ממצביעי כחול-לבן – תקווה חדשה תומכים בכך, ואילו מצביעי הליכוד חלוקים בשאלה (49% תומכים ו-51% מתנגדים).

תמיכת המדינה בהתחדשות יהודית – 57% הביעו תמיכה בהקצאת תקציבים ממשלתיים על בסיס שוויוני ופלורליסטי לקידום יהדות מכל הגוונים, מן האורתודוקסי ועד החילוני, כולל רפורמי וקונסרבטיבי. 29% בדעה כי יש להקצות תקציבי מדינה רק לתוכניות חינוכיות אורתודוקסיות. 14% בדעה כי יש לקצץ או לבטל לחלוטין שימוש בכספי מדינה למימון תוכניות זהות יהודית.

יהדותם של עולי בריה"מ לשעבר – עולים רבים מבריה"מ לשעבר עלו ארצה מכוח חוק השבות כבני משפחות יהודיות, הגם שהם עצמם אינם יהודים על פי ההלכה כפי שהרבנות מפרשת אותה. 33% מהציבור בדעה כי יש להכיר ביהדותם של העולים רק אם יתגיירו בגיור אורתודוקסי. 35% בדעה כי יש להכיר בהם כיהודים אם הם מזדהים כיהודים, גם ללא גיור דתי, ו-32% נוספים בדעה כי ישראל צריכה להכיר בהם כיהודים אם יתגיירו בגיור דתי המקובל בעם היהודי, בין אם זה גיור אורתודוקסי, קונסרבטיבי או רפורמי.

בחינות מיצ"ב – תמיכה ביוזמתו של שר האוצר ליברמן – 73% הביעו תמיכה ביוזמתו של שר האוצר לקצץ בתקצוב רשתות החינוך החרדיות לבנים, אשר אותו יוכלו לקבל בחזרה אם תלמידיהן יעברו בהצלחה מבחנים חיצוניים במקצועות הליבה: עברית, אנגלית ומתמטיקה. תומכים בכך 65% ממצביעי הליכוד ובין 86% ל-96% ממצביעי מפלגות הקואליציה האזרחיות.

הצהרות כוזבות לצורך פטור משירות לבנות – רק 13% בדעה כי יש להמשיך את המצב הקיים, שבו בנות החותמות על הצהרת דתיות מקבלות פטור אוטומטי מגיוס לצבא בלי אפשרות מעשית לבטלו, גם אם התברר שההצהרה שקרית. 44% בדעה כי יש לצמצם את הפטורים ולהעניקם רק במקרים חריגים, כאשר הצבא משתכנע שבגלל אמונתה הדתית ואורח חייה אין כל אפשרות שהיא תשרת שירות משמעותי, ו-33% נוספים בדעה כי בצד הפטור הניתן לכל צעירה החותמת על תצהיר דתיות – יש לאפשר לצבא לבטל את הפטור אם מתברר שההצהרה כוזבת.