הציבור מאס בסטטוס קוו

המתח בין חרדים לחילונים – אחד המתחים הפנימיים הקשים ביותר בישראל

לפי מדד הדת והמדינה של חדו"ש לשנת 2021, רוב גדול תומך ביוזמות הממשלה החדשה (או חלקים בה) לתחבורה ציבורית בשבת, ביטול מונופול הכשרות והגיור של הרבנות הראשית, אכיפת לימודי ליבה וקיצוץ בתמיכות במגזר החרדי

05/09/2021 14:52

תגיות: מדד הדת והמדינה ·  חדו"ש ·  הרבנות הראשית ·  ש"ס ·  יהדות התורה

עמדת הציבור בנוגע לתקציב הישיבות

עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון מפרסמת היום את מדד הדת והמדינה השנתי שלה. זהו המדד ה-13 שמפרסמת חדו"ש מאז הקמתה ב-2009, בערב השנה החדשה. המדד הוא הסקירה התקופתית השיטתית והמעמיקה היחידה מסוגה של עמדות הציבור היהודי הבוגר בישראל בנושאי הדת והמדינה. ממצאיו מציגים תמונה מקיפה של מכלול נושאי המחלוקת בתחומים אלה, והשנה – תוך שימת דגש מיוחד על עמדות הציבור בנושאים שעל סדר יומה של הממשלה החדשה, ועמדות מצביעי המפלגות המרכיבות אותה.

המדד מפרט את ניתוח העמדות ופילוחן על פי השקפות דתיות ופוליטית, השוואתן לאורך זמן, מרכיבי רקע רלוונטיים נוספים, דגש על ההצבעה בבחירות האחרונות וכוונות ההצבעה של מי שטרם החליטו בעד מי יצביעו בבחירות הבאות.

השנה האחרונה הביאה אתה שינוי במנהיגות המדינה. הממשלה החדשה הוקמה תוך עימותים חריפים עם המפלגות החרדיות בנושאי דת ומדינה. המדד מצביע על כך שלא זו בלבד שרוב הציבור תומך ביוזמות של הממשלה החדשה, שיחוללו מהפך בתחומים שונים, אלא שגם רוב מצביעי הליכוד תומכים בהן. אין מדובר במהפך בעמדות הציבור, אלא ההפך. המדד מלמד על יציבות נמשכת זה שנים בתמיכה בחופש דת ובשוויון, בתנודות מוגבלות, אשר הממשלה החדשה מייצגת באופן נאמן יותר לרצון הציבור. בין היוזמות השונות של מרכיבי הממשלה החדשה בתחום הדת והמדינה, שלושת הנושאים החשובים ביותר לקידום בעיני הציבור הם: תחבורה ציבורית בשבת, עידוד לימודי ליבה בחינוך החרדי על ידי שימוש בתמריצים תקציביים חיוביים ושליליים, רישום ברית זוגיות לזוגות שאינם יכולים להינשא בישראל (ביחס לברית הזוגיות, רובו הגדול של הציבור רוצה בחופש בחירה בנישואים לכל, ולא רק בברית זוגיות).

64% מבעלי הדעה בסקר שעליו מבוסס המדד תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת על פי שיקול דעתן של הרשויות המקומיות בכל הנוגע למסלולים ולתכיפות השירות. לעמדה זו שותפים גם רוב גדול מקרב מצביעי כל מפלגות הקואליציה – כולל יש עתיד [96%] וימינה [69%], וגם 54% ממצביעי הליכוד.

בעוד הרבנות הראשית והמפלגות החרדיות נאבקות על שימור המונופול על הגיור הן נגד הכרה בגיורים של האורתודוקסיה המודרנית והן נגד גיורים של הזרמים הלא-אורתודוקסיים, רוב הציבור, ובתוכו גם רוב מצביעי מפלגות הקואליציה, אינו

63% תומכים בכך שישראל תכיר בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים קונסרבטיביים, רפורמיים או אזרחיים

רואה צורך בגיור אורתודוקסי כלשהו כתנאי להכרת המדינה ביהדותם של העולים. רק 35% היו מתנים את ההכרה בגיור אורתודוקסי, וכנגדם 35% תומכים בהכרת המדינה ביהדותם של צאצאים להורה יהודי, בין אם זה האב או האם, המזדהה כיהודי ו-30% נוספים מסתפקים בגיור דתי המקובל בעם היהודי, בין אם הוא אורתודוקסי, קונסרבטיבי או רפורמי.

באשר לעימות הגובר ביחס להמשך המונופול של הרבנות הראשית על אישורי הכשרות, נתוני המדד הנוכחי שבים ומראים כי רוב הציבור אינו תומך בהמשך המונופול ואינו מעוניין בו. 22% בלבד השיבו כי יאכלו רק בבתי אוכל המחזיקים בתעודת כשרות של הרבנות הראשית, 25% יסתפקו בכשרות אלטרנטיבית (בין אם של רבני צהר, למשל, או של הבד"צים) ול-53% תעודת כשרות אינה מהווה שיקול כלל. גם בקרב ה-41% מהציבור שהשיבו כי הם מקפידים על שמירת כשרות על פי ההלכה, רק פחות ממחצית [47%] רואים זאת כשיקול המחייב אותם לצרוך רק מזון שבהשגחת הרבנות הראשית. רוב מצביעי כל מפלגות הקואליציה אינם מגבילים עצמם לצריכת מזון בהכשר של הרבנות הראשית בלבד (גם בקרב מצביעי ימינה רק 18% עושים זאת).

אף על פי שהמפלגות החרדיות אינן חלק מן הקואליציה הממשלתית הנוכחית, הובע רצון של ימינה ויש עתיד לצרף את המפלגות החרדיות לקואליציה. גישה זו מנוגדת לעמדת רוב הציבור [59%] אשר מתנגד לכך. אחד המהלכים שנוקטים ראשי ימינה ויש עתיד כדי לקדם את השותפות החרדית הוא שמירה על תקצוב הישיבות, העומד כעת על כמיליארד ורבע שקל. הציבור היהודי הבוגר, מאידך גיסא, גורס ברובו הגדול [73%] כי יש לבטל מימון זה מקופת המדינה לחלוטין או באופן ניכר. בכך תומך רוב עצום של מצביעי כל מפלגות הקואליציה, כולל ימינה [82%]. רובו של הציבור תומך גם ביוזמתו של שר האוצר, אביגדור ליברמן, להתנות את סבסוד מעונות היום במיצוי כושר ההשתכרות של ההורים [62%]. תומכים בכך גם 70% מן הציבור הלא חרדי, רוב מצביעי כל מפלגות הקואליציה ואף 52% ממצביעי הליכוד.

גם נושא הקבורה האזרחית נבדק במדד, מכיוון שאף על פי שכבר חלפו כ-25 שנה מאז חוקקה הכנסת את חוק הזכות לקבורה

העדפת הקבורה על פי רמת הדתיות

אזרחית חלופית, שנועד לאפשר לציבור לבחור בקבורה חילונית או פלורליסטית בסמוך לאזור מגוריו, עד היום טרם יושם החוק במלואו ולרוב האוכלוסייה היהודית בישראל לא זמינים בתי קברות ושירותי קבורה אזרחית. ממצאי המדד מלמדים כי 61% מהציבור היהודי הבוגר אינם מודעים כלל לזכות זו שהוקנתה להם בחוק, אך בין אם ידעו על כך ובין אם שמעו זאת לראשונה במסגרת שאלון המדד – 44% הביעו העדפה לקבורה אזרחית חלופית אם תהיה זמינה בבוא יומם, מתוכן. בקרב הציבור החילוני ביטאו העדפה זו 73%.

מנכ"ל חדו"ש – לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, הגיב על הממצאים ואמר: "המדד והשוואת נתוניו בעשר השנים האחרונות מוכיחים שבניגוד לרטוריקה הפוליטית השחוקה – הציבור מאס בסטטוס קוו בנושאי דת, והוא מפריך את הטענות של פוליטיקאים רבים בדבר 'הרוב הדתי והמסורתי' התומך בשימורו ובהמשך הכפייה הדתית בנושאי שבת, נישואים, כשרות, מיהו יהודי ועוד. הציבור כמה לקואליציה אזרחית רחבה שאינה נכנעת לתכתיבי המפלגות החרדיות, כפי שהוכיחו סקרים רבים שערכנו בשנים האחרונות ובמערכות הבחירות החוזרות. רוב הציבור מזדהה עם הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון, ומקווה ליישומה המלא מתוך שותפות עם יהדות התפוצות וקידומה של אחדות אמיתית ולא אחידות מלאכותית".

סקר מדד הדת והמדינה נערך על ידי מכון סמית ביולי 2021 על בסיס מדגם מורחב של 800 איש/ה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה 3.5% ±

ממצאים לדוגמה:

איזה יהודים אנחנו? – 65% מזהים עצמם כחילונים [48%] או "מסורתי-לא-דתי" [17%], 11% – חרדים, 11% – דתי/חרד"לי, 13% – מסורתי-דתי. באשר להזדהות עם הזרמים הדתיים, הרי בעוד רוב הציבור היהודי אינו משייך את עצמו לאף אחד מן הזרמים [57%], הרי 19% משייכים עצמם לזרם הדתי-לאומי, 11% – חרדי, 11% – רפורמי/קונסרבטיבי ו-2% – חרד"לי.

הקונפליקטים העיקריים בחברה הישראלית – בחברה היהודית בישראל מתחים וקונפליקטים פנימיים רבים. במדידה השנתית שב ומתברר כי בראש סולם המתחים נמצאות ההתנגדות בין ימין ושמאל ובין חרדים לחילונים. נושאים אלו הם בראש דרוג החומרה של המתחים ובמרחק רב מעל אלה המוכרים מן העבר, דוגמת מזרחים ואשכנזים, עשירים ועניים ועולים וותיקים.

יחסי הדת והמדינה – 81% מהציבור תומכים בעמדה כי במדינת ישראל צריכים לקיים חופש דת ומצפון וחופש בחירה

22% בלבד השיבו כי יאכלו רק בבתי אוכל המחזיקים בתעודת כשרות של הרבנות הראשית, 25% יסתפקו בכשרות אלטרנטיבית

והתנהגות לחילונים ודתיים לפי השקפת עולמם. 59% תומכים בהפרדת הדת מהמדינה ו-41% מתנגדים לכך.

תנו להתחתן בארץ הזאת – 63% תומכים בכך שישראל תכיר בכל סוגי הנישואים, כולל נישואים קונסרבטיביים, רפורמיים או אזרחיים. כחצי מהאוכלוסייה [49%] היו בוחרים להינשא בנישואים לא אורתודוקסיים אם החוק היה מאפשר זאת.

שמירת השבת – רוב הציבור היהודי בישראל אינו שומר שבת כהלכתה [73%]. מתוכם 21% מעידים על עצמם כשומרים על חלק ממצוות השבת (למשל הדלקת נרות או קידוש), 30% לא שומרים שבת אך רואים בה יום מנוחה בעל אווירה מיוחדת ו-22% רואים בשבת יום חופש רגיל.

שוויון בנטל – בג"ץ קבע כי הפטור ההמוני לאברכים משירות בצה"ל אינו חוקתי ופוגע פגיעה קשה בשוויון ולפיכך יפקע החוק בעוד כחצי שנה. על פי ממצאי המדד, 51% מהציבור תומכים בעמדה כי יש לקבוע מכסה שנתית של פטורים לאברכים מצטיינים, ואת השאר יש לחייב לגייס לצה"ל או לשירות לאומי-אזרחי. 26% סוברים כי יש לגייס את כולם לשירות סדיר באורך מלא ו-23% נוספים אומרים כי הפטור לתלמידי ישיבות מקובל עליהם, מאחר שאלו אנשים ש"תורתם אומנותם".

ליבה לכולם – 75% סוברים כי יש לחייב את מוסדות החינוך החרדיים, הפועלים במימון המדינה, בלימודי ליבה ואם יסרבו ייפגע תקציבם. לצד זה סוברים גם 71% כי צריך לחייב את כל בתי הספר החרדיים, המקבלים מימון מהמדינה, להשתתף במבחני המיצ"ב כדי לבחון את מידת עמידתם בחובות הוראת הליבה. רק 25% מהציבור סוברים כי אין לחייב לימודי ליבה וכי יש לאפשר להורים לבחור חינוך ללא ליבה בלי לפגוע במימון שהם מקבלים מקופת המדינה.

מעמד שווה לכל הזרמים ביהדות – 61% תומכים בכך שצריך להיות מעמד שווה בישראל לשלושת הזרמים הגדולים ביהדות – אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי. זאת לצד 69% התומכים בהכרזתו של שר התפוצות החדש, נחמן שי, שאמר כי "האוהל היהודי גדול, והוא יכול וצריך להכיל את כל הזרמים והקהילות בעם היהודי. כשר התפוצות אני מחויב לכך שמדינת ישראל תהיה פתוחה באופן שוויוני בפני כל הזרמים ביהדות".

לידיעה ב"מעריב"