חופש דת – רווח בקלפי

סקר חדו"ש: מחויבות המפלגות למאבק על חופש הדת והשוויון תגדיל את אחוז ההצבעה

הנוסחה להצלחה בבחירות – הכרזה על מחויבות להיאבק על חופש דת ושוויון. 54% מהציבור השיבו כי הכרזה כזאת תעלה את הסיכוי שיצביעו למפלגות שיתחייבו לכך. חדו"ש: "ממצאי הסקר מלמדים על רצון הציבור בקואליציה אזרחית רחבה, שתשנה מציאות ארוכת שנים של כפייה דתית"

18/02/2020 17:09

תגיות: חופש דת ושוויון ·  בחירות ·  חדו"ש ·  גיוס אברכים ·  תחבורה ציבורית בשבת ·  מכון סמית

תמיכה בקואליציה שתקדם חופש דת ושוויון בנטל על פי כוונות הצבעה בבחירות 2020

במציאות שבה לפי הסקרים יחסי הכוחות בכנסת לאחר הבחירות הצפויות בעוד שבועיים יהיו דומים למצב בכנסת הנוכחית בדקה עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון אם סוגיית יחסי דת ומדינה עשויה לשנות את תמונת הקרב הפוליטי.

סקר שערך מכון סמית בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בהזמנתה של חדו"ש, העלה ממצאים חד משמעיים באשר לרצונו של הציבור לשמוע מן המתחרים על קולו מחויבות ברורה וחזקה לקדם חופש דת ושוויון בישראל, ולהקים ממשלת אחדות אזרחית לאחר הבחירות.

השאלה הבולטת בסקר היתה: "אם המפלגה שאת/ה שוקל/ת להצביע עבורה תדגיש את מחויבותה להיאבק לקידום חופש דת ושוויון בנטל, כגון תחבורה ציבורית בשבת, נישואים וגירושים אזרחיים, גיוס אברכים לצה"ל או שירות אזרחי וכד', האם זה יעלה או יקטין את הסיכוי שתצביע/י עבורה?" 54% מקרב בעלי הדעה בנושא [84%] השיבו כי מחויבות לקידום חופש הדת והשוויון תעלה את הסיכוי שיצביעו בעד מפלגה כזאת, בהשוואה ל-14% בלבד שהשיבו כי הדבר יקטין את הסיכוי שיתמכו בה. בקרב הציבור החילוני – 72% השיבו כי הדבר יעלה את הסיכוי, בהשוואה ל-1% בלבד שהשיבו כי הדבר יקטין את הסיכוי שיצביעו בעד מפלגה. בקרב הציבור המסורתי-לא-דתי היחס הוא 55%;10%.

גם בקרב המתכוונים להצביע בעד הליכוד יש גרעין חזק של מצביעים שמתוסכלים מעמדת מפלגתם בנושאי דת ומדינה – 37% מתומכי הליכוד השיבו שמחויבות לקידום חופש דת ושוויון היתה מחזקת את כוונתם להצביע בעדה. אחוז דומה של תמיכה יש גם בקרב הציבור המזהה את עצמו כימין פוליטי [38%]. מגמה זו בולטת עוד יותר בקרב הציבור המגדיר את עצמו מרכז נוטה לימין [55%;12%]. רלוונטית במיוחד העובדה שבקרב אלה שלא החליטו עדיין היחס הוא 48%;18%.

ממצאים אלה עולים בקנה אחד גם עם התשובות לשאלה נוספת שחדו"ש שבה ומציגה בסקריה: "איזו קואליציה ממשלתית היית רוצה לראות קמה בעקבות הבחירות לכנסת?" גם בשאלה זו הציבור היהודי הבוגר מחזיק בעמדה עקבית: בקרב בעלי הדעה

לפי ממצאים חוזרים ונשנים בסקרים, 63% מהציבור רוצים בממשלה אזרחית שתקדם חופש דת ושוויון ו-37% בלבד רוצים בממשלה המבוססת על המפלגות החרדיות והדתיות

63% רוצים בממשלה אזרחית שתקדם חופש דת ושוויון ו-37% בלבד רוצים בממשלה המבוססת על המפלגות החרדיות והדתיות ועל ה"סטטוס-קוו" בנושאי דת ומדינה. בקרב הציבור החילוני התשובה היא ביחס של 92%;8%, ובקרב הציבור המסורתי-לא-דתי: 71%;29%. רוב עצום תומך בכך בקרב בעלי השקפה פוליטית של מרכז נוטה לימין, מרכז, ושמאלה מהמרכז [75% עד 98%]. גם בקרב מצביעי הליכוד כמחצית [49%] מעדיפים ממשלת אחדות אזרחית רחבה, וכמובן בקרב מצביעי כחול לבן [97%], העבודה-גשר-מרצ [100%] וישראל ביתנו [91%]. חשיבות רבה יש לייחס לעובדה כי 77% מהמצביעים שטרם החליטו למי לתת את קולם רוצים בכך.

ניתוח הממצאים מלמד כי הדגשת המחויבות לקדם סדר יום פוליטי של חופש דת ושוויון בנטל תישא עמה פירות מוחשיים וגדולים, ורווח נטו למפלגות שיבטאו זאת בקמפיין הבחירות, ובמיוחד למפלגות שרוב מכריע של בוחריהן תומך נמרצות בעמדה זו. מיהם, למשל, מצביעיה של כחול לבן? לפי סקרי חדו"ש ומדד הקול הישראלי של המכון לדמוקרטיה שהתפרסם החודש, 92% עד 95% ממצביעי המפלגה מגדירים את עצמם חילונים או "מסורתיים-לא-דתיים". בצד זאת, כ-70% מן המתלבטים עדיין משתייכים לשתי קבוצות אלה, המהוות כ-65% מן הציבור היהודי הבוגר. במציאות שבה תנודה של אחוזים ספורים מצד לצד או הבאתם להצביע עשויה להכריע את תוצאות הבחירות, וסקרי הבחירות הרבים מוכיחים שסוגיות הביטחון, הכלכלה והאישומים נגד ראש הממשלה לא הביאו לשינוי האיזון שבין המחנות, נראה שסוגיות הדת והמדינה עשויות לשחק תפקיד משמעותי יותר מכפי שראשי כחול לבן והעבודה-גשר-מרצ מייחסים להן.

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש – לחופש דת ושוויון, אמר בתגובה על הסקר: "הממצאים מלמדים על רצון הציבור בקואליציה אזרחית רחבה, אשר תשנה מציאות ארוכת שנים של כפייה דתית, והבוחרים יגמלו למפלגות שיאזינו לציפיותיהם. אין אלא לתמוה עד מתי יעדיפו המפלגות הרלוונטיות להתעלם מרצון הציבור, מהציפיות של בוחריהן ומן הנושא המרכזי שבאמת מבדיל בין הכוחות העיקריים המתמודדים על תמיכת הציבור בבחירות, ואשר הפוטנציאל שלו להשפיע על תוצאות הבחירות ועל הרכב הממשלה הבאה רחוק ממיצוי".

הסקר הטלפוני נערך ב-12 וב-13 בפברואר 2020 בקרב 600 איש/ה כמדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טעות דגימה אפשרית: ±4%