מחיר הסחטנות

מאיפה אפשר וצריך לקצץ

המדינה מעדיפה לאזן את הגירעון באמצעות קיצוץ בתקציב והעלאות מסים, במקום פגיעה בהטבות לחרדים, כותב שלומי צדקי ב-ynet

19/08/2012 08:56

תגיות: אברכים ·  הבטחת הכנסה ·  הטבות ·  תורתו אומנותו ·  שלומי צדקי

כולל חרדי במודיעין עילית (למצולמים אין קשר למאמר). צילום: נתי שוחט, פלאש 90

שווי ההכנסות וההטבות שמקבל אברך נע בין 4,960 ל-5,960 שקל בחודש, כותב שלומי צדקי במאמר ב-ynet. אפשר להניח, שאברך שיחליט לעזוב את הלימודים בישיבה ולצאת לעבודה יקבל בשלב ההתחלתי שכר מינימום – כ-4,100 שקל. הוא יאבד את מלגת הכולל, הבטחת ההכנסה, התרומות וההנחה בארנונה וישלם דמי ביטוח לאומי, 287 שקל. הכנסתו החודשית תסתכם בכ-5,400 שקלים בחודש.

כלומר, יציאה לעבודה לא רק שאינה משפרת את מצבו הכלכלי של הגבר החרדי, אלא אף פוגעת בהכנסותיו. המדינה היא שמעודדת את הגברים החרדים לבחור במסלול חיים של אברכים ולא לצאת לעבודה. לפי חישוב של גלעד מלאך מהאוניברסיטה העברית, העלות של אי-יציאת הגברים החרדים לעבודה מוערכת ב-8 מיליארד שקל בשנה. אם מוסיפים לכך את עלויות הקצבאות וההנחות, מגיעים למסקנה שהמשק מפסיד קרוב ל-10 מיליארד שקל בשנה בגלל האי-השתתפות של החרדים בכוח העבודה.

אחד הכשלים המרכזיים הגורמים להימנעות של גברים חרדים מיציאה לעבודה הוא קשירת התעסוקה לפטור משירות צבאי. צה"ל מעניק דחיית שירות צבאי לכל חרדי המצהיר כי "תורתו אומנותו". מעמד זה אוסר עליו לצאת לעבוד, שכן אם ייצא לעבודה הוא מוותר על הלימודים בישיבה ומאפשר לצה"ל לגייס אותו. כך הגברים החרדים נמנעים אפילו מלנסות להצטרף לשוק העבודה, עד שהם מקבלים את הפטור הקבוע מהצבא בסוף שנות ה-20 לחייהם. בגיל זה, ללא השכלה או ניסיון תעסוקתי ובלי שהורגלו

ההנהגה החרדית הבינה שהרבה יותר פשוט להבטיח לבוחריה סגנון חיים פרזיטי, גם אם זה אומר לשלוח עשרות אלפי ילדים עמוק מתחת לקו העוני

בשגרת עבודה, מעטים מהם מצליחים באמת להשתלב בעבודה.

צדקי, מנכ"ל עמותת יש סיכוי לשינוי שיטת הממשל, טוען כי האשמה במצב זה אינה מוטלת על האוכלוסייה החרדית, אלא על הרבנים ועל העסקנים הפוליטיים החרדים. "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה למגזר החרדי נוכחות דומיננטית הן בפרלמנט והן בממשלה", כותב צדקי. "עם זאת, ולמרות ההשפעה ההולכת וגוברת של החרדים במוסדות השלטון, החרדים בישראל חיים ברווחה הירודה ביותר. שיעורי העוני וחוסר ההשכלה גבוהים בהרבה בהשוואה לכל קהילה חרדית אחרת בעולם. ההנהגה החרדית פשוט הבינה שהרבה יותר פשוט להבטיח לבוחריה סגנון חיים פרזיטי, גם אם זה אומר לשלוח עשרות אלפי ילדים עמוק מתחת לקו העוני".

הממשלה מנסה לאזן את הגירעון באמצעות העלאות מסים וקיצוצים במשרדיה, איש אינו מעז להציע קיצוץ בהטבות לאוכלוסייה החרדית, שכן ראש הממשלה לא יכול להרשות לעצמו להרגיז את המפלגות החרדיות. "את מחיר הסחטנות הפוליטית נמשיך לשלם כולנו, מעמד הביניים שיוצא לעבודה, משלם מסים ומשרת במילואים, עד שנצליח לטפל בבעיה האמיתית – שינוי שיטת הבחירות והממשל בישראל באופן שיאפשר הפרדת דת ממדינה וסדר עדיפות הוגן וצודק לכלל הציבור, חילונים וחרדים".

למאמר ב-ynet