חומרה על חומרה
כשר לפסח. חמץ אסור גם לבעלי חיים
בעלי רפתות ולולים נותנים לפרות ולתרנגולות מזון כשר לפסח, כדי למנוע חשש שחמץ שהן צורכות יחלחל לחלב ולביצים
08/04/2012 15:53
תגיות: כשרות לפסח · רפתות · לולים · שחר אילן · חדו"ש
רפת בקיבוץ קטורה (צילום אילוסטרציה). צילום:
Yoav Lerman, flickrבשנים האחרונות הרבנות ביישובים שונים מחייבת חקלאים להאכיל את בעלי החיים שהם מגדלים באוכל כשר לפסח. הנימוק לדרישה הוא החשש שמא האוכל הלא כשר שצורכות פרות ותרנגולות יחלחל גם לחלב ולביצים. "אני לא כועס, כבר התרגלתי. אני מרגיש כמו אישה מוכה: אנחנו לא יכולים איתם ולא יכולים בלעדיהם", אמר ל-nrg אדם המספק מזון לרפתות בצפון הארץ.
שחר אילן, סמנכ"ל חדו"ש, מביא דוגמה נוספת להקפדה יתרה על הלכות הכשרות בפסח. עוד ב-1995 גילה כי חברת מקורות נענתה לבקשתו של מאיר פרוש, אז סגן ראש העיר ירושלים, לנתק את הבירה מהמוביל הארצי בימי הפסח. "פרוש השיג ממקורות הסכמה שהעיר תנותק לגמרי ממי המוביל הארצי בפסח ויוזרמו אליה רק מי מעיינות. למה? בירושלים היתה קבוצה של קנאים שנהגה בחומרה יתרה ובפסח שמה בד על הברזים מחשש שאל מי הכנרת הושלכו דברי חמץ, שעלולים לחדור לצנרת הביתית שלה. לא באמת יש חשש הלכתי כזה, זאת רק חומרה על חומרה", מסביר אילן. "כמעט כל החרדים שתו אז את המים האלה בלי בעיה, אבל כיוון שירושלים השיגה 'מים למהדרין', לאט-לאט ובהדרגה הלכו כל הערים בעקבותיה".
עד לפני 20 שנה לא היתה הקפדה יתרה על המזון לבקר, אבל לפני שני עשורים החברות הגדולות המייצרות מוצרי חלב נענו לדרישות של בד"צים למיניהם, שלפיהן הבקר שתנובתו נמכרת לחברות יחויב לאכול אוכל כשר בשבוע שקודם לפסח.
שחר אילן: ממציאים פה דת קנאית חדשה. מה שנראה כמו בדיחה עצובה לפני 20 שנה הפך לנורמה
הדרישה גורמת לפגיעה כלכלית בחקלאים, שכן האוכל הכשר לפסח יקר יותר, אבל מזין פחות מהמזון הרגיל. בשנים הראשונות שבהן הונהג המעבר למזון כשר לפסח בעלי החיים גם סבלו מבעיות קשות במערכת העיכול, אבל בשנים האחרונות המזון שופר וכעת חלק מהפרות מגיבות לאוכל הכשר בשלשולים בלבד.
גם הלולנים חויבו בשנים האחרונות להאכיל את התרנגולות המטילות בתערובת כשרה לפסח. "אני לא יכולה להגיד אם זה יקר יותר או פוגע בבריאות התרנגולות, אבל אני אישה דתייה ומעולם זה לא היה קיים", אומרת לאה יוגב, לולנית ממושב שומרה. "פתאום הכפייה הדתית הפכה למשהו שאפשר לעשות ממנו כסף. אני יודעת שביציאת מצרים האיסור לאכול חמץ נגע רק לבני אדם".
שחר אילן אומר: "זה חלק מתהליך של יצירת דת חדשה בישראל, שאפשר לקרוא לה דת המהדרין. ביהדות אין בעיה לשתות את מי הכנרת וביהדות אוכלים כשר, אבל ממציאים פה דת קנאית חדשה. מה שנראה כמו בדיחה עצובה לפני 20 שנה (כמו איסור לשתות את מי הכנרת בפסח) הפך לנורמה. היתרון העצום של החומרות האלה הוא שהן מייצרות כמות אדירה של משרות. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שלא יודעת לעבוד בתחומים אחרים בחלקה הגדול, ולכן היא מייצרת כלכלת דת".
לידיעה ב-nrg