צעד לשוויון בקבורה

חדו"ש לבג"ץ: לאפשר לכל חלל צה"ל קבורה צבאית גם בטקס אזרחי

עמותת חדו"ש עתרה לבג"ץ לאחר שצה"ל לא נענה לדרישתה לאפשר קבורה חילונית או דתית לא-אורתודוקסית, בלי לאבד את הזכות לטקס צבאי

25/04/2017 14:28

תגיות: הלוויה צבאית ·  קבורה אזרחית ·  בג"ץ ·  חדו"ש ·  הרבנות הצבאית

בית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים (צילום אילוסטרציה). צילום: Deror avi, wikipedia

עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הגישה היום עתירה לבג"ץ, הדורשת לחייב את צה"ל לתקן פקודות באופן שיאפשר קבורה לא-אורתודוקסית לחללים שמשפחותיהם רוצות בכך, בלי לאבד את הזכות להלוויה צבאית בבית עלמין צבאי.

על פי פקודות הצבא הקיימות, אפשר לקבור בבתי קברות צבאיים בטקס דתי בלבד (יהודי-אורתודוקסי או על פי דתו של החייל ההרוג). משפחות המבקשות לקבור את יקירן בקבורה אזרחית חייבות לעשות זאת בבית קברות אזרחי, על חשבונן ושלא בהלוויה צבאית.

חדו"ש פועלת זה כמה שנים להשגת שוויון בקבורה בין כלל חללי צה"ל, באופן שלא תהיה הדרה והפליה של חיילים בני דתות אחרות, חיילים שאינם יהודים על פי ההלכה ("זרע ישראל") או חיילים שבני משפחתם מבקשים לקבור אותם בטקס אזרחי ולא בטקס דתי-אורתודוקסי כפי שקובעות פקודות הצבא כיום. בסוף 2015 הודיע היועץ המשפטי למערכת הביטחון לחדו"ש כי הנחה את אגף כוח אדם במטכ"ל (אכ"א) לשלב בפקודות הצבא הוראות מפורשות המאפשרות למשפחות לערוך ליקיריהן טקס קבורה צבאי ללא סממנים דתיים, בלי לאבד את הזכות להלוויה צבאית (הכוללת מרכיבים כמו נשיאת הארון, הנחת זרים טקסית, משמר כבוד והספד רשמי). אבל יותר משנה אחרי קבלת המכתב, עדיין לא שונו פקודות צה"ל בנושא.

לפניות של חדו"ש ענה צה"ל כי הנושא בטיפול, ללא קביעת מועד לסיום התהליך. בינתיים, לטענת הצבא, מטפלים בכל מקרה לגופו. בעתירה טוענת חדו"ש כי הפתרון של "כל מקרה לגופו", גם בהנחה שהוא אכן מתקיים, אינו מספק. על פי פקודות הצבא, ההחלטה כיצד ייקבר חייל צריכה להתקבל בתוך 12 שעות מהרגע שקרוביו מקבלים את ההודעה על מותו. המצב שבו בני המשפחה צריכים ברגע הנורא ביותר להתחיל במשא ומתן מול שלטונות צה"ל והרבנות הצבאית כדי למצוא פתרון נקודתי הוא בלתי נסבל. הזכות לקבורה צבאית על פי אמונתם ואורחות חייהם של החייל ומשפחתו צריכה להיות ברורה, ידועה ומוסדרת ללא צורך במשא ומתן עם רשויות הצבא ובלא להותיר את הדבר לשיקול דעת מקומי, ואינו יכול להיות מותנה באישור הרבנות הצבאית.

חדו"ש הציעה בפניותיה להקצות חלקה לקבורה אזרחית בכל בית קברות צבאי או לחלופין לתקן פקודות בצה"ל שלפיהן אפשר יהיה לקבור חללי צה"ל בטקס צבאי מלא, גם אם החלל נקבר בבית עלמין אזרחי או בבית עלמין צבאי בקבורה שאינה בהתאם לכללי הרבנות הצבאית.

מאחר שלמרות דרישות חוזרות ונשנות לא התקבל עדיין מענה ענייני מצה"ל, עתרה חדו"ש לבג"ץ בבקשה להורות לצה"ל לתקן את הפקודות באופן שיבטיח קבורה אזרחית שוויונית לחללים. בשל הזמן הרב שדרוש להתקנת פקודה חדשה במכלול נושאי הקבורה הצבאית, דורשת חדו"ש לפרסם לתקופת ביניים נהלים ברורים בנושא הקונקרטי של הזכות לקבורה חילונית או דתית לא-אורתודוקסית.

חדו"ש: "צה"ל עושה משפט שלמה למשפחות שכולות, שצריכות לוותר על הזכות לקבורה אזרחית או לוותר על הזכות להיקבר בהלוויה צבאית ובבית עלמין צבאי"

עם הגשת העתירה אומר הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון: "מאבקה של חדו"ש נוגע בכבודם של חללי צה"ל ומשפחותיהם ובצורך להבטיח כי עקרונות חופש הדת והמצפון לא ייעצרו בשערי מחנות הצבא ובתי העלמין הצבאיים. הגיע הזמן שגם חיילים יהודים שבחייהם לא רצו בתכתיבי הרבנות, לא ייאלצו להגיע למנוחת עולמים בהלוויה צבאית רק אם יצייתו לתכתיבים אלה".

עו"ד שגיא אגמון, היועץ המשפטי וסמנכ"ל עמותת חדו"ש: "מותו של חייל הוא טרגדיה איומה למשפחה, והמעט שאפשר לעשות הוא לכבד את דרכה של כל משפחה ולאפשר לה לקבור את יקירה על פי דרכה ואמונותיה. צר לנו שאנחנו נאלצים לפנות לבג"ץ כדי שצה"ל יממש את הזכות הכל כך בסיסית הזאת".

רקע

פקודות צה"ל מאפשרות ליהודים עריכת טקס קבורה צבאי דתי-אורתודוקסי בלבד. כאשר מתבקשת קבורה בדרך אחרת, כלומר יהודית לא-אורתודוקסית או אזרחית (חילונית), הדבר מתאפשר כיום רק במחיר של ויתור על הטקס הצבאי. החייל או החיילת הנקברים לא ייקברו בחלקה צבאית אלא בבית עלמין אחר, שבו מתאפשרת קבורה אזרחית. צה"ל אינו משתתף במלוא עלות הקבורה, והנקבר לא יזכה בדרכו האחרונה לשום אזכור רשמי לכך שנהרג בעת מילוי תפקידו למען מדינת ישראל.

זה קרוב לשנתיים מנהלת חדו"ש התכתבות עם שלטונות צה"ל, בדרישה לעדכן את פקודות הצבא בנושא, על מנת להבטיח שלכל חייל שנהרג – יהודי, ספק יהודי או לא יהודי – תינתן האפשרות להיקבר על פי דרכו ואמונותיו, תוך הכרה בהיותו חייל צה"ל וניהול טקס הולם ושוויוני (כמובן, במידה שמשפחת החייל חפצה בכך).

בסוף 2015 קיבלה חדו"ש מכתב מהיועץ המשפטי למערכת הביטחון, שלפיו בעקבות פניית חדו"ש ישולבו בפקודות הצבא הוראות מפורשות המאפשרות להורים לערוך לבנם טקס קבורה צבאי ללא סממנים דתיים – כלומר, טקס אזרחי חילוני או יהודי לא-אורתודוקסי – בלי לאבד את הזכות לקבורה צבאית הכוללת סממנים צבאיים בטקס הקבורה. אבל כאמור, יותר משנה אחרי קבלת המכתב צה"ל עדיין לא תיקן את הפקודות בנושא.

מלבד סוגיית הקבורה האזרחית קיימת הבעיה של קבורת חללים לא יהודים. בפנייה של חדו"ש ב-2015 נכללה גם הבקשה לקבור חיילים הנחשבים חסרי דת, למשל עולים מברית המועצות לשעבר, עם החיילים היהודים ולא ליד הגדר ובנפרד משאר החיילים. משרד הביטחון נענה לפניות של חדו"ש ושל גורמים נוספים, ופרסם נוהל חדש ומחייב שעל פיו חיילים לא יהודים ייקברו בצד החיילים היהודים, אך במרחק ארבע אמות [של שני מטרים] בהתאם לדרישות ההלכתיות. הוראה חדשה זו באה לידי ביטוי בקבורתו של החייל ויאצ'סלב גרגאי, שנהרג לאחרונה ונקבר במרחק מה מקברים של חיילים אחרים ולא ליד הגדר או באופן נפרד או מפלה, כפי שהיה במקרים קודמים.

לידיעה בערוץ 7