לחשב מסלול מחדש
לימודים בישיבות: דרוש שינוי יסודי
קובי הר צבי מציע באתר "בחדרי חרדים" לשנות לחלוטין את סדר הלימוד בישיבות, כדי להתאים אותו לצורכיהם של נערים בני ימינו ולהפחית את הנשירה
05/03/2017 16:18
תגיות: ישיבות · סדר לימוד · קובי הר צבי · יציאה לשאלה · נשירה
ישיבת פוניבז' בבני ברק לאחר החזרה מחופשת בין הזמנים בקיץ (צילום אילוסטרציה). צילום: נתי שוחט, פלאש 90
"תשעה חדשים שאני כבר לא חרדי, הייתי מגדיר את זה כלא דתי אפילו... עד גיל 15 המחנכים שלי ב'תלמוד תורה' וכן בישיבה אחזו בדעה שאני עוד אהיה 'גדול הדור הבא'. היו לי את כל התנאים להיות כזה: בית חרדי למהדרין, ישיבה קטנה עם 'יחס חם ואוהב' וחברה מגוננת שלא הרשתה לשום השפעה מבחוץ לבוא חלילה ולטמא את נפש הנוער..." כתב לאחרונה צעיר בפוסט שבו תיאר את תהליך היציאה לשאלה.
לדבריו, מכיוון שמגיל צעיר ניבאו לו גדולות, כשהחל ללמוד בישיבה הציבו לו דרישות מחמירות. הוא נדרש ללמוד למעלה מ-11 שעות ביממה וראש הישיבה עמד בקשר מתמיד עם אביו ועדכן אותו על כל חריגה שלו מהתלם. בהמשך, כשלמד בישיבה גדולה (המקבילה לבית ספר תיכון), הצוות גילה שיש לו סמארטפון והוא נאלץ לעזוב את הישיבה. בהמשך נדד מישיבה לישיבה – אך אף אחת מהן לא התאימה לו.
קובי הר צבי כותב באתר "בחדרי חרדים", כי הפוסט מעלה שאלות רבות הנוגעות ליחס הנדרש מהורים לילדים נושרים ובנוגע לנעשה בעולם הישיבות. "איזה דרישות אנחנו מפילים על מאות אלפי הבחורים היושבים בהיכלי הישיבות יומם ולילה?" שואל הר צבי. הוא מזכיר כי ברוב תקופת הגלות, עד השואה, רוב בני הנוער כלל לא למדו בישיבות. רק עילויים וכאלה שבחרו להקדיש את כל חייהם
אנחנו מטילים על כל ילד קטן שנהיה בר מצווה ונכנס לישיבה, סדר יום של לפחות עשר שעות לימוד כמעט ברצף! דבר הזוי לחלוטין
לתורה נכנסו לישיבות.
רוב הנערים החרדים למדו עד גיל 15 ואחר כך הלכו לעבוד לצורכי פרנסה. "היום אנחנו מטילים על כל ילד קטן שנהיה בר מצווה ונכנס לישיבה, סדר יום של לפחות עשר שעות לימוד כמעט ברצף! דבר הזוי לחלוטין", כותב הר צבי.
הוא מוסיף כי הורים ומחנכים דורשים מנערים צעירים לעמוד בסדר יום נוקשה, שהם עצמם מתקשים לקיים. "כמה מאתנו יכולים להעיד על עצמם שהם מסוגלים לשבת וללמוד ארבע-חמש שעות ביום?"
מכיוון שסדרי הלימוד והדרישות הנהוגים בישיבות אינם מתאימים לרוב הנערים כיום, הר צבי טוען שיש לשנות מהיסוד את כל עולם הישיבות. השינוי, לדבריו, צריך לכלול הנהגה של כמה מסלולי לימוד שונים בכל ישיבה. בין השאר הוא מציע מסלול לימוד בקיאות רגיל; מסלול לימוד תנ"ך עם מפרשים והיסטוריה יהודית; ומסלולים ללימוד מקצועות דתיים, כמו שחיטה או כתיבת סת"ם.
בכל ישיבה יהיה גם איש אחד שיכונה יועץ לנפש, אדם המבין לבעיותיו של הדור הצעיר "ויודע לכוון כל נפש לפי תכונותיה, מזגה וכישרונותיה". בישיבות גם יעודדו ביטוי אישי ויצירה אישית, למשל, בנגינה, שירה והלחנה, משחק או כתיבה ספרותית. כך, לדבריו, הנערים "ילמדו להיות יהודים יראים ושלמים, מלאים אהבת התורה וידיעת התורה, חוכמת חיים ושמחת חיים ומלאים בחמימות יהודית. יידישקייט".
למאמר המלא