חותמת כשרות – גם לתרומת איברים

הרבנות הראשית מתעלמת מההסדר שהושג בחקיקת חוק מוות מוחי-נשימתי ומפרסמת מכרז למשגיחי כשרות על קביעת זמן המוות

16/01/2012 08:28

תגיות: מוות מוחי-נשימתי · הרבנות הראשית · "בלבבי" · השתלת איברים · פרופ' יעקב לביא

כרטיס של עמותת ''בלבבי''. חוסר אמון במערכת הרפואית

הרבנות הראשית פרסמה החודש מכרז להקמה ולתפעול של מערכות הלכתיות לאשרור קביעת המוות ולעידוד תרומות להשתלת איברים. המכרז, כותב פרופ' יעקב לביא ב"הארץ", מותאם למידותיהם של עמותת "בלבבי" והגוף הרבני-הרפואי שלצדה, "ערבים". שני הגופים הוקמו באחרונה כיוזמה פרטית של רבנים, המצהירים כי ברצונם למנות משגיחי כשרות מטעמם להליך הרפואי של קביעת המוות.

הצורך במשגיחים כאלה, כפי שנכתב באתר של עמותת "בלבבי", נובע מ"חוסר אמון שהרופאים אכן קבעו את המוות המוחי-נשימתי כראוי". לדברי פרופ' לביא, מנהל היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ויו"ר ועדת השתלות הלב והריאות בוועדת ההיגוי של המרכז הלאומי להשתלות, התנהלות זאת היא הגורם הישיר העיקרי לכך שמדי שנה מתים עשרות ישראלים, שחייהם יכלו להינצל אילו היה מושתל בגופם איבר שנזקקו לו.

"זה יכול היה לקרות לו פעלו כל אותם משגיחי כשרות כדי לעודד את הציבור לתרום איברים לאחר המוות, במקום לטפח בו את הספקנות והרתיעה מפני פעולה אצילה זו", הוא כותב.

זה שנים שבין הרבנות והקהילה הרפואית ניטש מאבק באשר לנוהל מוסכם לקביעת מוות מוחי. הרבנים דרשו לצרף משגיח מטעמם לצוות הרפואי שיקבע את רגע מותו של אדם, ולהוסיף בדיקה באמצעות מכשירים לבדיקות המקובלות לקביעת המוות. הרופאים טענו כי קביעת המוות היא הליך רפואי לכל דבר ולכן רק רופא מוסמך יכול לבצעו.

ב-2008 הצליח ח"כ עתניאל שנלר מקדימה להביא לפשרה, שבעקבותיה גובש חוק מוות מוחי-נשימתי שאושר בכנסת. לביא מציין כי בבסיס הפשרה היתה הסכמה של הרבנים להסתפק בפיקוח על ההליך הרפואי של קביעת המוות המוחי באמצעות ועדת פיקוח רפואית מרכזית, שבנוסף לרופאים יהיו בה נציגי הרבנות הראשית.

המסר של הרבנות הראשית מקבע את הגישה השלילית של חלקים נרחבים בציבור לתרומת איברים ומציב את ישראל בתחתית רשימת מדינות המערב בתחום

הרופאים הסכימו לקבל על עצמם בחוק את הדרישה לבצע בדיקת מכשירים לקביעת מוות מוחי, לאחר שהובטח להם כי בעקבות קבלת החוק יחול מהפך בעמדת הרבנות הראשית בעניין זה והיא תצא בקריאה ברורה לציבור לראות בתרומת איברים לאחר המוות ערך עליון ביהדות.

אבל העוסקים בתחום ההשתלות בישראל נחלו מפח נפש. הרופאים יישמו את החוק החדש, אבל בעמדת הרבנות הראשית לא חל שינוי. לא רק שהרבנות לא קראה לתרום איברים, אלא שכעת אין היא מסתפקת בפשרה שהושגה ודורשת פיקוח מצדה על הליך קביעת המוות המוחי.

המסר של הרבנות הראשית, שממנו עולה חוסר אמון מוחלט במערכת הרפואית, "מקבע את הגישה השלילית של חלקים נרחבים בציבור לתרומת איברים ומציב את ישראל בתחתית רשימת מדינות המערב בתחום", כותב פרופ' לביא. "כמו בתחום הדרת הנשים, גם בתחום קביעת המוות טוב היה לו נמנעו ראשי הרבנות מלהקצין את עמדותיהם ולהתאימן לאלו של הקיצוניים שברבנים החרדים, המתנגדים לחלוטין לקבלת המוות המוחי כאחת משתי צורות מותו של אדם. מוטב היה לו היו מתאימים את עמדתם לזו של רבנים רבים, התומכים בהשתלות איברים בישראל ומעבירים לציבור מסר של אמון ברופאים ובחשיבות של תרומת איברים להצלת חיי אדם", מסכם פרופ' לביא.

מנכ"ל הרבנות הראשית, עודד וינר, מסר בתגובה: "מתוך ראיית חשיבותו הרבה של הנושא, פועלת הרבנות הראשית לקידום עניין תרומות לצורך השתלת איברים". לדבריו, המכרז "נועד לקדם את הנושא בדרך הטובה ביותר. ברור כי קביעת המוות נעשית רק על ידי רופאים, ואילו הליווי ההלכתי למשפחות המעוניינות לתרום הינו בהתאם להנחיות הרבנות".

למאמר המלא ב"הארץ"