ייצוג הולם תמורת עמונה
אושר חוק ייצוג הולם לחרדים, אבל האם יש אפליה?
חדו"ש: האם מדובר בהגברת שילוב החרדים בשוק העבודה או שמשה גפני, לאחר שמשכן את אוצר המדינה לטובת מצביעיו, מעוניין עכשיו למשכן גם את שירות המדינה?
12/12/2016 14:17
תגיות: ייצוג הולם · חרדים · ועדת חוקה · משה גפני · ניסן סלומינסקי · שירות המדינה · חדו"ש
צוות המשא ומתן הקואליציוני של יהדות התורה, חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן ומאיר פרוש, בפגישה עם צוות המשא ומתן של הליכוד בכנסת. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
ועדת החוקה בכנסת אישרה בשבוע שעבר הצעת חוק לייצוג הולם של חרדים ועולים בשירות הציבורי. לפי "כלכליסט", אף על פי שמדובר לכאורה בהצעה חיובית, בפועל אין אפליה של חרדים ועולים בשירות הציבורי. מאחורי אישור ההצעה בוועדה יש עסקה פוליטית.
ניתוח של נציגי משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה שהשתתפו בדיון בוועדה מבהיר כי בפועל אין אפליה של חרדים בשירות הציבורי. לדבריהם, אם שני מועמדים בעלי כישורים זהים מתחרים על משרה, לחרדים או לעולים יש סיכוי שווה לחילונים או לילידי ישראל. חרדים או עולים מתקשים למצוא משרות בשירות המדינה בגלל חסמים שמקשים עליהם להיות בעלי כישורים שווים לאלה של שאר המועמדים – בעיקר בגלל פערי השכלה ושפה.
איל זנדברג ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמר: "תת ייצוג של חרדים הוא נתון עובדתי, אבל הממשלה פועלת לגבי האוכלוסייה החרדית במסגרת נציבות שירות המדינה ואנחנו חושבים שבמסגרת הצעת החוק, הפער הוא בהעדפה במכרז מסוים בין אדם למשנהו".
רון צור, ראש המטה ליישום הרפורמה בשירות המדינה, אמר בדיון בוועדת החוקה שהחלטת ממשלה מלפני ארבע שנים נתנה לאוכלוסייה החרדית כלים רבים לשילוב בשירות המדינה: מכרזים ייעודיים, משרות סטודנטים ייעודיות, יצירת מאגר מועמדים,
דלת שירות המדינה פתוחה לחרדים, אבל החברה החרדית והסמכויות התורניות בה עוצרות מועמדים פוטנציאליים
הכשרת צוערים ועוד. לדבריו, דלת שירות המדינה פתוחה לפני אוכלוסייה זו, אבל החברה החרדית והסמכויות התורניות בה עוצרות מועמדים פוטנציאליים.
הצעת החוק לייצוג הולם אושרה הודות לדיל פוליטי. יו"ר ועדת חוקה, ניסן סלומינסקי, ושרת המשפטים איילת שקד, שניהם מהבית היהודי, גייסו את תמיכתו של יו"ר ועדת הכספים, משה גפני מיהדות התורה, בחוק ההסדרה. גפני דרש תמיכה בחוק ייצוג הולם לחרדים כבר בעת ניסוח ההסכמים הקואליציוניים, ועכשיו דרש את תמיכת הקואליציה בחוק בתמורה לתמיכה חרדית בחוק ייצוג הולם.
עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון תומכת באופן חד משמעי בתעסוקת חרדים, אבל יוזמות חקיקה שעולות בטרם נעשתה בדיקה עובדתית אמינה מדיפות ריח רע. האם באמת מדובר בתיקון אפליה או ביצירת אפליה לטובת חרדים? האם מדובר בהגברת שילוב החרדים בשוק העבודה או שגפני, לאחר שמשכן את אוצר המדינה לטובת מצביעיו, מעוניין עכשיו למשכן את שירות המדינה גם כן?
העובדה כי הסיעות החרדיות נמנעות מלקרוא לציבור החרדי להגביר את ההשכלה הכללית ואת לימודי הליבה ודוחפות להשוואת ההכרה בהשכלה תורנית לבוגרי לימודים אקדמיים מעוררת חשד ומעלה חשש לעתידו של השירות הציבורי ואיכותו.
לידיעה ב"כלכליסט"