קרובים לחילונים ולמסורתיים
מדד הדת והמדינה: חובשי הכיפות הסרוגות תומכים בשוויון בנטל ושילוב חרדים, פחות בחופש דת
האם בישראל צריך לקיים חופש דת ומצפון? 95% מהדתיים המתונים תומכים, 62% מהזרם המרכזי בציבור הדתי-הלאומי תומכים ורק 53% מהחרד"לים. מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב: "המדד משקף התעלמות מוחלטת ואטומה של המנהיגות הפוליטית מרצון הציבור, אך סימני תקווה בציבור הדתי הליברלי"
05/10/2016 18:31
תגיות: מדד הדת והמדינה · הציבור הדתי-הלאומי · לימודי ליבה · נישואין אזרחיים · חדו"ש · הרב אורי רגב
תמיכה בחיוב מוסדות חינוך חרדיים בלימודי ליבה בציבור הדתי הלאומי
מדד הדת והמדינה 2016, המדד השנתי השביעי שמפרסמת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון (בביצוע מכון הסקרים סמית), חושף תמיכה ציבורית גדלה, של רוב מכריע באוכלוסייה היהודית, בשינוי מדיניות בכיוון של חופש דת וחופש מדת וביקורת רחבה על מדיניות הממשלה. הסקר הנוכחי מגלה גם פערים משמעותיים בעמדות של קבוצות שונות בציבור הדתי-הלאומי, וניצנים לתמיכה ביתר חופש דת ופלורליזם בקרב הציבור הדתי המתון.
לדו"ח המלא
מדד הדת והמדינה מתפרסם מדי ערב ראש השנה בשיתוף Ynet. המחקר מתבסס על סקר דעת קהל טלפוני שבוצע בין 25 ל-27 ביולי השנה בקרב מדגם גדול במיוחד של 700 איש מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת. במדד 2016 יועד לראשונה מדגם מוגדל לציבור הדתי-הלאומי, כדי לאפשר בדיקה אמינה ומעמיקה יותר של עמדות הציבור הזה וגם פילוח שלו לשלוש הקבוצות העיקריות: דתיים מתונים-ליברליים, הזרם המרכזי של הציבור הדתי-הלאומי וחרד"לים.
רוב הציבור הדתי-הלאומי בעד חיוב לימודי ליבה
ממצאי המדד הצביעו על כך שרוב הציבור הדתי-הלאומי, כולל הדתיים המתונים והזרם המרכזי, קרובים בנושאי שילוב החרדים (למשל: אכיפת תוכנית ליבה וקיצוץ התקציבים לישיבות) למגזר החילוני ולמגזר המסורתי. אפשר להסביר זאת אולי בכך שאלה נושאים שנחשבים קשורים להבטחת עתידן של מדינת ישראל והציונות. החרד"לים קרובים יותר גם בנושאים אלה לעמדות הציבור החרדי.
לעומת זאת, בתחומי חופש הדת העמדות של רוב הציבור הדתי שמרניות יותר. עניין מיוחד יש, עם זאת, בעמדותיו של הזרם הדתי-הליברלי-המתון, המהווה כ-13% מקרב הציבור הדתי-הלאומי, ואשר מצביע על קרן תקווה לשיתוף פעולה ותמיכה בשינוי מדיניות בנושאי דת ומדינה. 95% מהם תמכו בקביעה העקרונית שיש לקיים בישראל חופש דת ומצפון (בהשוואה ל-53% מקרב החרד"לים). 44% מהם תומכים בהפרדת דת ומדינה (בהשוואה ל-13% בקרב החרד"לים ו-12% בקרב הזרם המרכזי). 44% תמכו בהכרה בנישואין אזרחיים ובנישואין לא אורתודוקסיים (בהשוואה ל-14% ו-6% בזרם המרכזי והחרד"לי בהתאמה). 42% מהם מסכימים שיש לתת מעמד שווה בישראל לשלושת הזרמים ביהדות (בהשוואה ל-10% בזרם המרכזי ו-0% בחרד"לי). החרד"לים נקטו בדרך כלל עמדות דומות לאלו של החרדים. בנושאים אלה אנשי הזרם המרכזי הדתי-הלאומי היו בדרך כלל קרובים יותר לחרד"לים מאשר למתונים. השנה התייחדה בעיסוק נרחב במאבקי דת הקשורים לזרם הרפורמי ולזרם הקונסרבטיבי וגם שאלות לא מעטות במדד עסקו בהם. נראה שהיחס השלילי כלפי הכרה בזרמים אלה השפיע אף הוא. ייתכן ששאלות העוסקות בנושאים הקשורים לחילונים היו זוכות ליחס אוהד יותר.
כאמור, בתחומי השוויון בנטל וההקצבות לישיבות, הזרם המרכזי בציבור הדתי קרוב לזרם המתון ומתרחק מאוד מהחרד"לים. 79% מהדתיים המתונים סבורים שיש להנהיג שירות חובה לרוב או לכל תלמידי הישיבות החרדים ו-75% מהזרם המרכזי של הדתיים-הלאומיים סבורים כך. אבל 63% מהחרד"לים תומכים במצב הנוכחי, שבו רוב תלמיד הישיבות החרדים אינם משרתים כיוון שתורתם אומנותם. בציבור היהודי הכללי 83% תומכים בשירות צבאי או אזרחי חובה לכל או לרוב תלמידי הישיבות.
60% מהדתיים המתונים ו-50% מאנשי הזרם הדתי המרכזי תומכים בביטול תקציב הישיבות או בקיצוץ משמעותי שלו לרמה של רבע עד חצי מהרמה הנוכחית. אבל 88% מאנשי הזרם התורני (חרד"לים) סבורים שיש להשאיר את תקציב הישיבות בגודלו הנוכחי או להגדיל אותו ככל האפשר. בציבור היהודי הכללי 79% סבורים שיש לבטל את תקציב הישיבות.
חלוקה דומה של הציבור הדתי נמצאה גם בנושא שילוב תוכנית הליבה במוסדות חרדיים: 81% מהדתיים המתונים ו-70% מאנשי הזרם המרכזי תומכים בחובת לימודי ליבה במוסדות החרדיים, אבל 69% מאנשי הזרם התורני (החרד"לי) מתנגדים. 53% מהדתיים המתונים ומאנשי המיינסטרים תומכים בהטלת סנקציות על מוסדות חרדיים שאינם מלמדים ליבה, אבל 93% מהחרד"לים מתנגדים. בציבור היהודי הכללי 82% בעד לחייב לימודי ליבה.
חופש דת ומצפון בישראל
שאלת התמיכה בכך שבישראל צריך לקיים חופש דת ומצפון היא מהשאלות הקבועות במדד ואולי החגיגית שבהן. התשובות לשאלה זו בדרך כלל אינן מגוונות. בסופו של דבר, 84% מהציבור תומכים בקיום חופש דת ומצפון בישראל, כך שלא נשאר הרבה מקום לגיוון. אלא שבקרב הציבור הדתי התגלו בנושא זה פערים משמעותיים. 95% מהדתיים המתונים תומכים, 62% מהזרם המרכזי ורק 53% מהחרד"לים. בעניין זה החרד"לים קרובים מאוד בעמדותיהם לחרדים (תמיכה של 52% בלבד בחופש דת ומצפון).
העובדה שלפחות בנושאי חופש דת המיינסטרים הדתי-הלאומי קרוב יותר לחרד"לים מאשר לציבור הדתי הליברלי/מתון מודגמת היטב בשאלה באיזו רחבת כותל יעדיפו המשיבים להשתמש אם תוקם רחבת הכותל המעורבת. כמעט אף אחד מהחרד"לים או מאנשי הזרם המרכזי אינו מתכוון להשתמש ברחבה המעורבת החדשה שתיבנה לטובת הזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי.
79% מהדתיים המתונים סבורים שיש להנהיג שירות חובה לרוב או לכל תלמידי הישיבות החרדים
לעומת זאת, 42% מאנשי הזרם הדתי-הלאומי המתון מתכוונים להשתמש ברחבה המעורבת. מתוכם, 11% ישתמשו רק בה ו-31% בשתי הרחבות.
בכלל, המיינסטרים הדתי-הלאומי קרוב לזרם החרד"לי ביחסו לרפורמים ולקונסרבטיבים. 42% מאנשי הזרם הדתי הליברלי תומכים בהענקת מעמד שווה בישראל לשלושת הזרמים ביהדות. אבל 90% מהזרם הדתי-הלאומי המרכזי ומאה אחוז מאנשי הזרם החרד"לי מתנגדים.
תמיכה בתחבורה ציבורית בשבת ובחתונה אלטרנטיבית
רוב מכריע מהציבור היהודי הכללי תומך ביוזמות בתחומי חופש הדת שהקואליציה סיכלה. התמיכה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת ממשיכה לעלות בעקביות. 73% מהציבור תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בהיקף מלא (23%) או חלקי (50%). זאת, לעומת 58% בלבד ב-2010. התמיכה בכך שישראל תכיר בכל סוגי הנישואין, כולל נישואין רפורמיים, קונסרבטיביים ואזרחיים, עלתה מ-64% בשנה שעברה ל-66% השנה. ההתפלגות הפנימית של הדעות בקרב הציבור הדתי-הלאומי משמעותית ביותר. בנושא השבת, למשל, בעוד ש-63% מן הדתיים המתונים תומכים ביוזמות הפשרה לגבי פעילות מותרת ואסורה בשבת הנדונות כיום, רק 36% מקרב הזרם המרכזי ו-15% מקרב החרד"לים תומכים בהן.
התוצאה המהפכנית ביותר במדד היא עלייה דרמטית באחוז המשיבים שאינם מעוניינים בחתונה אורתודוקסית לעצמם או לילדיהם, מ-37% במדד 2015 ל-47% השנה. בין החילונים – 78%, כלומר 4 מכל 5 – אינם מעוניינים בנישואים אורתודוקסיים. אחת ההנחות הרווחות במשך השנים היתה שהמאבק למען חופש נישואין הוא מאבק עקרוני על חופש דת, אבל בפועל רוב הציבור מעוניין לעצמו בנישואין אורתודוקסיים. המדד הנוכחי משנה לגמרי את תפיסת המציאות בנושא זה. קרוב לחצי מהציבור היהודי מעוניינים באלטרנטיבות לרבנות.
זה לא הנושא היחיד שבו מביע הציבור אי אמון ברבנות הראשית. 81% מהציבור היהודי בעד פתיחת שוק הכשרות לתחרות וביטול מונופול הרבנות. מתוכם: 51% בעד פתיחת השוק לארגוני כשרות מכל הזרמים ביהדות ו-29% בעד פתיחת השוק רק לארגונים אורתודוקסיים (68% מן הדתיים המתונים, 57% מן הזרם המרכזי ו-35% מקרב החרד"לים תומכים בפתיחת שוק הכשרות לגופים אורתודוקסיים מחוץ לרבנות הראשית, ולהותיר למדינה תפקיד של מפקחת בלבד).
על רקע זה לא מפתיע לגלות ש-81% מהציבור היהודי אינם מרוצים מפעילות הממשלה בנושאי דת ומדינה. ש"ס היא המפלגה היחידה שרוב מצביעיה (52%) מרוצים (בציבור הדתי-הלאומי 81% מקרב המתונים, 49% מן הזרם המרכזי ו-45% מקרב החרד"לים אינם מרוצים). 54% מהחילונים ו-38% מכלל הציבור אמרו שקיים סיכוי גבוה מאוד או די גבוה שיצביעו למפלגה חדשה שתפעל למען חופש דת ושוויון בנטל, אם תוקם. גם התמיכה בהפרדת הדת מהמדינה ממשיכה לעלות. 63% השנה, לעומת 61% בשנתיים הקודמות וכ-55% ברוב הסקרים הקודמים. רוב ענק, 84%, תומכים במימוש הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון. רוב זה יציב בשנים שבהן מתקיים המחקר.
הרב רגב: תמרור אזהרה למפלגות החילוניות
מדד הדת והמדינה השנתי של חדו"ש הוא מחקר דעת הקהל השנתי המקיף ביותר שמתפרסם בנושאי דת ומדינה. הוא מיועד לאפשר מעקב קבוע אחרי שינויי דעת הקהל בנושאים אלה. בראש הפרויקט עמד השנה בפעם האחרונה סמנכ"ל המחקר וההסברה של חדו"ש, שחר אילן, שעבר בראשית ספטמבר לתפקידו החדש ככתב ופרשן בעיתון "כלכליסט".
מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה: "המדד משקף התעלמות מוחלטת ואטומה מרצון הציבור בחופש דת ושוויון בנטל ומהתמיכה הרחבה בשילוב הציבור החרדי בעבודה ובלימודי ליבה. הפער בין רצון הציבור לבין מדיניות הקואליציה ומעשיה הולך וגדל. יש אפילו פער תהומי בין מהלכי הממשלה לעמדות מצביעי הליכוד, כולנו וישראל ביתנו. עם זאת, המדד גם חושף קרני אור בדמותו של הציבור הדתי המתון, אשר מגלה פתיחות לשינוי כיוון ביחסי דת ומדינה, ומבין שאף גורלו נחרץ לשבט אם הקיצונים החרדים ימשיכו לשלוט בזירת חיי הדת. אין ספק שבעתיד יגדל שיתוף הפעולה בין גורמי החברה האזרחית לבין ציבור זה, ותתחזק ההבנה שהמאבק למען חופש דת ושוויון אינו מאבק בין דתיים לחילונים, ואף לא מאבק בין אורתודוקסים ללא-אורתודוקסים, אלא מאבק בין אלה החפצים במדינה יהודית ודמוקרטית לאלו הרוצים להשליט בישראל מדינת הלכה".
לדברי רגב, "כדאי לכל המפלגות החילוניות ללמוד היטב את תוצאות השאלה העוסקת בהקמת מפלגה חדשה שתיאבק למען חופש דת ושוויון בנטל. אין ספק שהתמיכה הרחבה במפלגה כזו מעידה על תחושה של הציבור הרחב שנושאי הדת והמדינה חשובים לו וכיום הם מופקרים. הקואליציה מוכרת את האינטרסים של הציבור בנזיד המשך שלטון ומפלגות האופוזיציה נושאות את עיניהן לשותפות עתידית עם המפלגות החרדיות. לכן הן ממעטות להיאבק בנושאי דת ומדינה. זהו תמרור אזהרה למפלגות החילוניות".
לידיעה ב-ynet