הם מזלזלים

בעלי הטור החרדים לועגים ל"ברוני עיר האוהלים"

רוב המאמרים בעיתונות החרדית מתייחסים בבוז למחאת האוהלים, מציין שחר אילן בבלוג "משגיח כשרות"

מאהל המחאה בתל אביב. צילום: Yoav Lerman, flickrמאהל המחאה בתל אביב. צילום: Yoav Lerman, flickr

אפשר היה לצפות שהתקשורת החרדית תפרגן למאבק של אנשי המאהלים, כותב סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, בבלוג "משגיח כשרות". במקום זה, העיתונות החרדית, ובייחוד בעלי הטורים שלה, עשו בסוף השבוע כמעט כל מה שאפשר כדי ללעוג ולבוז למאהלים.

את היחס המזלזל ביותר הפגינו אנשי רשת המקומונים "קו עיתונות דתית". לדוגמה, בעל הטור אבי בלום כתב על "הזעקה של בכייני האוהלים המחפשים פתרונות קסם" ועל "המחסור בפתרונות דיור ליאפים התל אביבים, יושבי האוהלים".

בעל טור אחר, ינון פלח, הכתיר את רשימתו השבועית בכותרת "אוהלים על העצבים". "משום מה מחאת האוהלים לא מצליחה לרגש אותי... בכל הארץ זרועים אוהלים ובהם אנשים מייללים על כך שנאלצו לעזוב בית-כלב-סושי לטובת חום-אוהל אג'נדה", מצטט אילן. הוא גם מביא כמה מדעותיו של פלח בנוגע למחאת האוהלים: "הם יודעים שהם חייבים להשיג דירה עם חצר,

בעל הטור ינון פלח: הם יודעים שהם חייבים להשיג דירה עם חצר, לובי, שלושה מפלסים וגנן שינקה את כל המתחם

לובי, שלושה מפלסים וגנן שינקה את כל המתחם"; "לא בהכרח אין להם בית משלהם. הם מחפשים בעיקר בית פוליטי" ועוד.

אלעזר גרינצוויג מהעיתון החרדי "משפחה" כותב על "החבורה התימהונית שהתגדלה והתקדשה לכדי נחשול עצום" ועל "המימד הקיקיוני של ההפגנה". אליהו פלס מ"המודיע" מתייחס אל המפגינים כאל כתב על "ברוני עיר האוהלים".

את הסיבה לרצון לגמד את המאבק החילוני מוצא אילן בטור של דוד דמן בעיתון "משפחה": "הפגנות הרחוב האלה הן לא בשורה טובה למיעוט החרדי. היום זה 'דיור יקר' ומחר זה 'הכפייה הדתית וההשתלטות שלהם על המדינה ועל הקופה הציבורית'... הגולם (או האוהל) הזה, עוד עלול לקום על יוצרו".

לפוסט המלא



איך תוכל לפעול?