למי אכפת מליבה והדרה?
דת ומדינה? חכו אחרי הבחירות
מעקב חדו"ש: כמעט כל המפלגות והמועמדים התעלמו מסוגיות כמו נישואים אזרחיים, הדרת נשים, קצבאות לישיבות, תוכנית ליבה, תחבורה ציבורית בשבת ועוד
12/03/2015 20:20
תגיות: בחירות · דת ומדינה · חדו"ש · שוויון בנטל · הדרת נשים · נישואים אזרחיים · גיור
נסיעת מחאה של פעילים נגד הדרת נשים בקו הפרדה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
נושאי הדת והמדינה כמעט ונעלמו ממערכת הבחירות לכנסת ה-20. למעשה, שני הנושאים היחידים המצויים במחלוקת בין חרדים לחילונים, שזכו לתשומת לב ציבורית מסוימת, היו חוק הגיוס ונישואים של בני אותו מין. גם נושאים אלה לא ממש עוררו דיון ציבורי, אבל היו התבטאויות אקראיות שהתייחסו אליהם ותגובות עליהן.
כך מעלה מעקב חדו"ש, שבדק אזכורים של נושאי דת ומדינה ברשת מאז פיזור הכנסת ועד אמש (11.3). פריחה מפתיעה וחיובית נרשמה בדיון הציבורי על ייצוג מגזרים חרדיים מקופחים: נשים וחרדים עובדים.
לדו"ח המלא
בין הנושאים שכמעט ולא התקיים סביבם דיון ציבורי: נישואים וגירושים אזרחיים (להבדיל מנישואים של בני אותו מין), הדרת נשים, פתיחת חנויות בתל אביב בשבת, קצבאות לישיבות ואכיפת תוכנית הליבה בחינוך החרדי.
במאמר ב-ynet עם פרסום הדו"ח כותב סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, כי רדידות הדיון בנושאי דת ומדינה בלטה במיוחד לאור ההערכה שהמפלגות החרדיות יהיו חברות בכל קואליציה אפשרית. לשותפות של מפלגות חרדיות בקואליציה יש שורת משמעויות מובנות מאליהן: הגדלת ההקצבות לישיבות ולמוסדות חינוך שאינם מלמדים תוכנית ליבה, הגדלת קצבאות הילדים, שינוי חוק הגיוס, ביטול הרפורמה בגיור ועוד. למרות זאת, לא התקיים כמעט דיון בנושא.
סביר להניח שלעיסוק המועט בנושאי דת ומדינה חברו מספר סיבות: למפלגות החרדיות לא היה עניין לעסוק בהם מחשש שיחזקו את "יש עתיד"; ש"ס העדיפה סדר יום חברתי והלכה על קמפיין "השקופים", ואילו מפלגות השמאל יודעות שלא יוכלו להקים
רדידות הדיון בנושאי דת ומדינה בלטה במיוחד לאור ההערכה שהמפלגות החרדיות יהיו חברות בכל קואליציה אפשרית
ממשלה בלי המפלגות החרדיות, והן נזהרות שלא להרגיז אותן.
בנוסף, ניסיון ממשלת שרון-שינוי מלמד שאחרי ממשלה בלי המפלגות החרדיות, מגיעה תקופה של ירידה בעיסוק בנושאי דת ומדינה. מעין עייפות מהעיסוק בנושאים אלה. ויש שיאמרו שלא מדובר בעייפות, אלא בייאוש של הציבור שמגלה שאפילו ממשלה חילונית לא מצליחה ליצור מהפכה אזרחית אמיתית.
השימוש בתקשורת למדידת העיסוק הציבורי אינו מטיל את האחריות להיעלמות הנושאים האלה על התקשורת. מי שקובע את סדר היום הציבורי, במיוחד בתקופות בחירות, הם הפוליטיקאים ויועצי התקשורת שלהם. כך למשל, התקשורת, בתפקידה כמסקרת, אינה אחראית לכך שנושא השוויון בנטל ירד מסדר היום – אלא המפלגות שעסקו בו בהרחבה בבחירות 2013 והתעלמו ממנו במידה רבה במערכת הבחירות הנוכחית.
מעקב חדו"ש, שאותו ביצעה הרכזת הארגונית של העמותה, יעל שילדהאוז, התבסס על איסוף ידיעות ומאמרים בנושאי דת ומדינה שכללו קשר ישיר לבחירות. המעקב מתאר מגמות, אבל אין יומרה למספרים מדויקים של אזכורים ברשת. אחד המאפיינים של מיעוט העיסוק בנושאי דת ומדינה היה שרוב החומר שנאסף כלל ידיעות חדשותיות, ובמיוחד ציטוטים של התבטאויות. היו הרבה פחות מאמרי דעה ופרשנויות שמעידים על דיון ציבורי. נושאי דת ומדינה כמעט שלא הוזכרו גם בעימות בערוץ 2.
למאמר ב-ynet