קיפוח ממלכתי

נתוני משרד החינוך: תלמיד ברשתות החרדיות מקבל יותר מתלמיד ממלכתי

התקצוב לתלמידי רשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה גבוה, אף על פי שאין בהן לימודי ליבה מלאים ובתי הספר שלהן אינם מפוקחים

08/12/2014 22:08

תגיות: משרד החינוך ·  תקציבים ·  מעיין החינוך התורני ·  החינוך העצמאי ·  ש"ס ·  יהדות התורה ·  שחר אילן ·  יאיר לפיד ·  שי פירון

ילדים בתלמוד תורה בביתר עילית (צילום אילוסטרציה). צילום: נתי שוחט, פלאש 90

תלמידי החינוך היסודי ברשתות החינוך הפרטיות של ש"ס (מעיין החינוך התורני) ויהדות התורה (החינוך העצמאי), מקבלים תקציבים גבוהים יותר מתלמידים בזרם החינוך הממלכתי. לפי כתבה ב-"TheMarker", תלמידי הרשתות של המפלגות החרדיות מקבלים תקציבים גבוהים יותר, אף על פי שברשתות אלה לא מלמדים את לימודי הליבה באופן מלא וממיינים תלמידים. בתי הספר של שתי הרשתות אינם מפוקחים כראוי ואינם עומדים בכמה תנאים בסיסיים של משרד החינוך.

לפי נתונים בכתבה, תלמיד חרדי מקבל כ-800 שקל יותר מתלמיד חילוני, ותלמיד דתי מקבל כ-2,100 שקל יותר מתלמיד חילוני בממוצע. עלותו הממוצעת למדינה של תלמיד יסודי חרדי ברשת של ש"ס או יהדות התורה היא כ-14 אלף שקל לשנה. עלות של תלמיד יסודי בזרם החינוך הממלכתי דתי היא כ-15.3 אלף שקל בשנה. תלמיד יהודי בזרם החינוך הממלכתי, שבו לומדים בעיקר חילונים, קיבל כ-13.1 אלף שקל ממשרד החינוך.

כל בתי הספר הפרטיים בישראל מקבלים ממשרד החינוך תקציב חלקי של 55% עד 75% לתלמיד. בתי הספר הפרטיים של ש"ס ויהדות התורה מקבלים תקצוב מלא.

ב-2013 נכנס יאיר לפיד למשרד האוצר ושי פירון מונה לשר החינוך. שני השרים, אנשי יש עתיד, הבטיחו לפני הבחירות לחייב חרדים בלימודי ליבה ולקצץ בתקציב הרשתות החרדיות. במשרד האוצר ניסו לנצל את ההזדמנות – ממשלה ללא הסיעות החרדיות – כדי לממש את הבטחתם של פירון ולפיד.

באותה שנה גילה משרד האוצר, לא בפעם הראשונה, ליקויים חמורים, מחדלים ניהוליים ושימוש לרעה בכספי ציבור ברשת

שחר אילן: קשה לחשוב על השקעה גרועה יותר של מדינת ישראל מסכומי העתק שמוזרמים לרשתות החרדיות

של ש"ס. האוצר טען שמכיוון ששתי הרשתות החרדיות הן פרטיות, אינן מלמדות לימודי ליבה באופן מלא, אינן מפוקחות כראוי ואינן עומדות בתנאי משרד החינוך בנוגע לתוכניות לימודים והכשרת מורים, אין סיבה לתקצב אותן באופן מלא. באוצר הציעו לקצץ 25% מתקציבן בחוק ההסדרים, צעד שהיה חוסך למדינה כ-500 מיליון שקל. אבל לפיד חזר בו, לאחר שגילה שלצורך כך יש לבטל את התקנה הרלוונטית בחוק יסודות התקציב מ-1992.

תקציב הרשתות החרדיות לא נפגע. במקום זאת, במשרד החינוך ניהלו מו"מ עם ש"ס להסדרת הפעילות של מעיין החינוך התורני כרשת חינוך רשמית לתלמידים חרדים ממוצא ספרדי במדינה, בתקצוב ובפיקוח מלאים. עתידו של המו"מ אינו בהיר עם פיזורה של הכנסת, מה גם שלא התקיימו מגעים עם יהדות התורה, שהרשת שלה אינה מפוקחת.

סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, אמר בתגובה: "קשה לחשוב על מצב הזוי מזה שחושפים הנתונים, שלפיהם משתלם יותר להיות בית ספר חרדי פורש מאשר בית ספר ממלכתי. קשה לחשוב על השקעה גרועה יותר של מדינת ישראל מסכומי העתק שמוזרמים לרשתות החרדיות. אלה מכוונים תלמידים למסלולים שאינם כוללים צבא, בלי עבודה ובלי השכלה כללית.

"קשה שלא לראות במדיניות הכלכלית הזאת סוג של צעד אובדני. הגיע הזמן לבטל את הסעיף בחוק יסודות התקציב המקנה לרשתות החינוך החרדיות תקצוב שווה כביכול וגבוה יותר בפועל מאשר לחינוך הממלכתי. חבל מאוד שיש עתיד נבהלה ולא עשתה זאת".

לכתבה ב-"TheMarker"