צעד ראשון למניעת השתמטות

שש שנים לאחר חקיקת החוק, החל אישור תקנות למניעת השתמטות של בנות מגיוס תוך הצהרת דת כוזבת

אלפי בנות מקבלות מדי שנה פטור מגיוס חובה, על בסיס הגשת תצהיר כוזב שלפיו אורח חייהן הדתי מונע מהן לשרת בצבא, אף על פי שהן מנהלות אורח חיים חילוני. בעקבות עתירה לבג"ץ של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון הוגשה טיוטת תקנות אשר אם תאושר יתאפשר סוף סוף להפעיל את החוק שחוקק לפני כשש שנים. התקנות צפויות לעלות לדיון בוועדה משותפת של הכנסת כבר ב-2 בינואר

19/12/2017 11:51

תגיות: הצהרת דת כוזבת ·  פטור מגיוס ·  שירות נשים ·  בג"ץ ·  הרבנות הראשית ·  חדו"ש ·  הרב אורי רגב

חיילות צה''ל. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

כמעט שש שנים עברו מאז הצביעה הכנסת על תיקון חוק שירות הביטחון, כדי לאפשר לצה"ל לפעול נגד נשים שהצהירו הצהרות דת כוזבות. זאת על ידי הקמת ועדה שתוכל לשלול את הפטור כאשר הוכח שהמלש"בית אינה עומדת בקריטריונים. על פי המצב המשפטי כיום אפשר לשלול את הפטור רק כאשר המלש"בית מועמדת לדין פלילי ומורשעת בפסק דין סופי. הכנסת התנתה את כניסת החוק לתוקף בהתקנת תקנות שיסדירו את פעולתה של אותה ועדה. אבל כתנאי להפעלת החוק, שעבר במרס 2012, נדרש אישור תקנות ליישומו, אשר החוק הורה שיש להתקינן בתוך 30 יום מקבלתו. למרות חלוף הזמן והתרחבות ההשתמטות על בסיס הצהרות כוזבות, לא נוסחו ולא אושרו התקנות הדרושות, עד להתערבותה של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון ופנייתה לבג"ץ בתחילת 2017 בדרישה לחייב את הכנסת ואת שר הביטחון לפעול בנושא.

בימים האחרונים, תחת איום הדיון הצפוי בבג"ץ שנקבע לאתמול (יום שני), הגיש משרד הביטחון לכנסת טיוטת תקנות. כן מונתה בשבוע שעבר ועדה משותפת של ועדת חוץ וביטחון וועדת חוקה, שאישורה לתקנות נדרש על פי החוק, והיא תכונס לדיון בתקנות המוצעות ב-2 בינואר 2018. בוועדה המשותפת חברים חברי הכנסת אבי דיכטר, אמיר אוחנה, יואב בן צור, עפר שלח, עמר בר-לב, ניסן סלומינסקי, אורי מקלב, עודד פורר, מרב מיכאלי ומיכל רוזין.

בדיון שהתקיים אתמול ביקשה המדינה למחוק את העתירה על בסיס העובדה שהחל תהליך קביעתן של התקנות, אך חדו"ש התנגדה בתוקף לעמדה זו והצביעה על כך שעצם הגשת הטיוטה, מינוי הוועדה וקביעת מועד לישיבתה הראשונה אין בהן כדי להבטיח כי התקנות אכן יאושרו בעתיד הנראה לעין. בג"ץ קבע לפיכך כי על הכנסת והמדינה לעדכן את בית המשפט תוך 60 יום באשר להשלמת התהליך, ועל בסיס הודעת העדכון יקבע בית המשפט כיצד לנהוג בעתירה ויחליט אף בשאלת פסיקת הוצאות לטובת העותרת.

הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש, מסר כי "אין זה סוד שמתקיים מאבק פוליטי ודתי על שאלת גיוס בנות לצה"ל. אין לנו ספק שוויכוח עקרוני זה, אשר בו המפלגות החרדיות והרבנות הראשית גורסות שיש איסור לגייס נשים לצבא, הוא שעומד ביסוד המחדל המתמשך של אי העברת התקנות שנדרשו להפעלת התיקון לחוק. חשיבות העתירה בולטת במיוחד לנוכח ההיקף הגדול של ההשתמטות ולנוכח הפגיעה בשלטון החוק וביזיון היהדות ואורח החיים הדתי".

הרב רגב הוסיף כי "עתה נותר רק לראות אם די יהיה בהגשת טיוטת התקנות וקביעת מועד הישיבה כדי לאשר אותן, או שמא יתערבו המפלגות החרדיות והרבנות הראשית כדי לדרוש את סירוסן של התקנות או עיכוב אישורן באופן שינציח את ההשתמטות וימנע יכולת להתמודד ביעילות עם הפרת החוק הנמשכת".

רקע

על פי נתוני צה"ל, אלפי בנות מקבלות פטור מדי שנה מגיוס חובה באמצעות הצהרת דת כוזבת, אף על פי שהן מקיימות אורח חיים חילוני. כל שנדרש מהן הוא להצהיר שהן דתיות בפני דיין בבית הדין הרבני, והפטור ניתן להן אוטומטית. בניגוד לפטורים אחרים – צה"ל אינו יכול לבטל פטור שניתן על בסיס הצהרת דת גם אם יש ראיות ברורות שהוא הושג במרמה, אלא נדרשת הרשעה פלילית בבית משפט כתנאי לביטול הפטור.

הקלות שבה ניתן להשיג פטור בהצהרת דת, לצד הקושי של צה"ל בבואו לפעול נגד נשים שהצהירו הצהרות כוזבות, הביא לכך

מנכ"ל חדו"ש: נותר רק לראות אם די יהיה בהגשת טיוטת התקנות וקביעת מועד הישיבה כדי לאשר אותן, או שמא יתערבו המפלגות החרדיות והרבנות הראשית כדי לדרוש את סירוסן

 שאלפי נשים, כ-10% ממחזור הגיוס של נשים לפי אכ"א, משתמטות משירות באמצעות הצהרה כוזבת מדי שנה. כדי לנסות ולפתור את המחדל הזה אישרה הכנסת במרס 2012 את תיקון 18 לחוק שירות ביטחון. התיקון אמור היה להקל על צה"ל לפעול נגד נשים שהצהירו הצרות דת שקריות על ידי הקמת ועדה שתוכל לשלול את הפטור כאשר הוכח שהמלש"בית אינה עומדת בקריטריונים.

הכנסת התנתה את כניסת החוק לתוקף בהתקנת תקנות שיסדירו את פעולתה של אותה ועדה. נקבע שתקנות אלו ינוסחו בידי שר הביטחון ויובאו בתוך 30 יום לאישור ועדה משותפת של ועדת חוץ וביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט. אולם עד היום, קרוב לשש שנים ושלוש כנסות ממועד אישור החוק, לא אושרו תקנות. הוועדה בכנסת ערכה דיון אחד בלבד בשנת 2014 ומאז לא היתה כל התקדמות לאישור התקנות. ללא תקנות, שר הביטחון אינו יכול להקים את הוועדה ומלש"ביות שהצהירו הצהרות שווא זוכות להגנה כמעט מוחלטת מגיוס לצה"ל.

עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, פנתה אל יושבי ראש הוועדות בדרישה לדון בתקנות החוק, אך אלו טענו כי משרד הביטחון אינו מעביר להם נוסח של התקנות. ואילו משרד הביטחון טען כי העביר נוסח תקנות כבר לפני שנים ארוכות, והעיכוב הוא של הוועדות. בעוד כל אחד מן הצדדים זורק את האחריות לפתחו של האחר, החוק נותר ריק מתוכן וההשתמטות ההמונית משירות באמצעות תצהירים כוזבים נמשכת.

בעקבות הדברים עתרה חדו"ש לבג"ץ בינואר 2017, באמצעות עורכי הדין הרב אורי רגב ושגיא אגמון, כדי לחייב את ראשי הוועדות והשרים לפעול ולהתקין באופן מיידי את התקנות בהתאם לדרישת החוק. חוק שירות ביטחון מעניק פטור משירות ביטחון מטעמי הכרה דתית למלש"בית המצהירה בפני שופט או דיין בבית הדין הרבני על אורח חייה הדתיים (שומרת על כשרות ואינה נוסעת בשבת). על פי החוק, הדרך היחידה לביטול הפטור היא הרשעה בפסק דין סופי של מי שהצהירה תצהיר שקרי או שלא הודיעה על כך שהתנאים חדלו להתקיים לגביה.

הקלות שבה ניתן להשיג את הפטור מטעמים שבהכרה דתית, לצד הקושי המובנה המוטל בפני צה"ל להוכיח שתצהיר שהוגש היה כוזב, המצריך הגשת כתבי אישום והרשעה פלילית, יוצרים פיתוי גדול לנשים המעוניינות לקבל פטור משירות. מנגד, יכולתו של צה"ל לפעול נגד נשים אשר הצהירו הצהרות שווא נמוכה ביותר.

על פי הנתונים שפרסם צה"ל, משנתון לידה 1998 (אשר עיקר גיוסו בשנת 2016) גויסו רק 58.1% מן הנשים וכ-42% מן הנשים קיבלו פטור משירות צבאי. הרוב המכריע מבין מקבלות הפטור (34.7% מכלל השנתון) הופטרו משירות על בסיס הצהרה על אורח חיים והכרה דתי. לשם השוואה, כלל הפטורים האחרים – מטעמים רפואיים, נישואים, חו"ל, נתוני גיוס נמוכים וכו' – מהווים 7.2% מהשנתון. במלים אחרות, 83% מבין מקבלות הפטור מצה"ל עושות זאת על בסיס הצהרת דת.

אף על פי שהיקף מקבלות הפטור ממשיך לעלות משנה לשנה, מנתונים שקיבלה חדו"ש מצה"ל עולה כי בשנים האחרונות מספר החקירות שנערכו נגד נשים בעילה זו עומד על עשרות בודדות, וכי כמעט לא ננקטים צעדי אכיפה נגדן. על פי הערכות גורמי צה"ל המובאות בעתירה, 10% עד 25% ממקבלות הפטור (כלומר, כ-2,000 עד 4,000 נשים בשנה) אינן מגויסות בניגוד לחוק, כלומר מצהירות הצהרת שקר מלכתחילה או שהן מפסיקות להיות דתיות אך אינן מדווחות על כך לצה"ל (אף שהחוק מחייב זאת) וממשיכות ליהנות מהפטור.