הפער הבלתי נסבל בין מה שהציבור רוצה למה שהממשלה עושה

דו"ח מדד הדת והמדינה 2015: 79% מהציבור היהודי מתנגדים לכוונת הממשלה להגדיל את תקציב הישיבות וההטבות לאברכים

ממצאים נוספים מהמדד, שעורך מכון סמית בהזמנת עמותת חדו"ש: עלייה דרמטית, ל-64%, בתמיכה בהכרה בזוגיות של בני אותו מין. 81% מתנגדים להתייעצויות של בכירים עם מקובלים. 80% אינם מרוצים מפעולות הממשלה בתחומי הדת והמדינה

09/09/2015 10:22

תגיות: מדד הדת והמדינה ·  תקציב הישיבות ·  ממשלה ·  הרבנות הראשית ·  חופש נישואין ·  ·  מכון סמית

כולל חרדי בקראוון במודיעין עילית (צילום אילוסטרציה). צילום: נתי שוחט, פלאש 90

79% מהציבור היהודי מתנגדים לכוונת הקואליציה להגדיל את תקציב הישיבות וההטבות לאברכים. ההתנגדות כוללת גם את מצביעי מפלגות הקואליציה הלא חרדיות. בין מצביעי הליכוד – 81% מתנגדים, בין מצביעי כולנו – 87% ובין מצביעי הבית היהודי – 69% מתנגדים.

כך עולה ממחקר דעת הקהל מדד הדת והמדינה 2015, שערך מכון רפי סמית בהזמנת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, המתפרסם בשיתוף ynet. 64% מהיהודים בישראל בעד הכרה בנישואין אזרחיים או ברית זוגיות של בני אותו מין, עלייה של 8% לעומת מדד 2014. 81% מהציבור היהודי מתנגדים להתייעצויות של בכירים בפוליטיקה, בכלכלה ובמערכת החוק עם מקובלים, דוגמת הרב יאשיהו פינטו והרנטגן.

לדו"ח המלא – מדד הדת והמדינה 2015

שש שנים מלאו לפרויקט היוקרתי של מדד הדת והמדינה, המתפרסם מדי ערב ראש השנה. הוא נערך זו הפעם השביעית והפעם החמישית בשיתוף ynet. המחקר מתבסס על סקר דעת קהל טלפוני, שבוצע בין 27 ל-29 ביולי השנה בקרב מדגם גדול במיוחד של 800 איש מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת. המדד הוא מחקר דעת הקהל השנתי המקיף ביותר שמתפרסם בנושאי דת ומדינה. הוא מיועד לאפשר מעקב קבוע אחרי הלכי דעת הקהל בנושאים אלה. עומד בראש הפרויקט סמנכ"ל המחקר וההסברה של חדו"ש, שחר אילן, לשעבר הפרשן לעניינים דתיים של "הארץ".

הרב רגב: פער בלתי נסבל בין עמדות הציבור להסכמים הקואליציוניים

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה: "המדד חושף פער בלתי נסבל בין עמדות הציבור לעמדות הקואליציה שערכה מכירת חיסול של חופש הדת והשוויון בנטל למפלגות החרדיות. המדד מראה שהציבור רוצה תוכנית ליבה חובה, נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, שירות חובה לכל, קיצוץ בהטבות לאברכים וביטול המונופול של הרבנות. במקום זה הוא מקבל עסקות וקומבינות עם ש"ס ויהדות התורה".

רגב ציין, ש"ההסכמות ההרסניות של הקואליציה עם ש"ס ויהדות התורה, שמקבלות ציונים גרועים כל כך במדד, צפויות לעבור

מנכ"ל חדו"ש הרב רגב: המדד מוכיח: הציבור מתנגד בחריפות להסכמות ההרסניות עם המפלגות החרדיות שצפויות לעבור בתקציב הקרוב

בתקציב הקרוב. מדובר בירייה ברגל של כלכלת ישראל ובחבלה ישירה בעתיד המדינה והציונות. אפשר וצריך להיאבק בתקציב הרע הזה ולמנוע את העברתו. ככל שיהיה ברור שהציבור מתנגד, יגדלו הסיכויים שיימצאו חברי הכנסת שיאזרו אומץ למנוע את סטירת הלחי הזאת מהממשלה לציבור".

שני שלישים מהציבור: נגד מסירת ועדת הכספים ליהדות התורה

80% מהציבור, ארבעה מכל חמישה אזרחים, אינם מרוצים מפעילות הממשלה בנושאי דת ומדינה. חשוב עם זאת לציין שהן החילונים (95%) והן החרדים (81%) שותפים לחוסר שביעות הרצון. שיעור המרוצים מפעילות הממשלה בנושאי דת ומדינה גדל עם הנטייה הפוליטית ימינה. בקרב אנשי השמאל רק 1% מרוצים, בקרב אנשי המרכז 12% ובקרב אנשי הימין 36%.

בקדנציה הנוכחית חזרו המפלגות החרדיות לעמדה של שותף מחוזר לקואליציה על ידי הימין, המרכז והשמאל גם יחד. הדבר עומד בניגוד לעמדת רוב הציבור. 65% מהציבור היהודי ו-71% מהלא חרדים מעדיפים ממשלה בלי המפלגות החרדיות. הנוהג במערכת הפוליטית הוא שכאשר יהדות התורה חברה בקואליציה, נציגה מקבל את תפקיד יו"ר ועדת הכספים. 65% מהציבור ו-72% מהלא חרדים מתנגדים לכך שנציג יהדות התורה יקבל את ראשות הוועדה שנחשבת לחזקה בכנסת.

בעקבות פרשת פינטו ופרשות נוספות, המדד בדק את יחס הציבור להתייעצות של בכירים בפוליטיקה, בכלכלה ובמערכת החוק עם מקובלים, דוגמת הרב פינטו והרנטגן. 81% מהציבור היהודי מתנגדים להתייעצויות כאלו וגם 55% מהחרדים מתנגדים.

שני שלישים: בעד הכרה בזוגיות של בני אותו מין

64% מהיהודים בישראל, כמעט שני שלישים, בעד הכרה בנישואין אזרחיים או בברית זוגיות של בני אותו מין. זוהי עלייה דרמטית מ-56% בפעם הקודמת שנשאלה השאלה (מדד 2013) ומ-53% במחקר המכין של המדד ב-2009. 64% מהישראלים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה עם יצחק כהן מש"ס ויעקב ליצמן מיהדות התורה. צילום: פלאש 90

בעד הכרה בכל סוגי הנישואין, כולל נישואין אזרחיים, רפורמיים וקונסרבטיביים. כלומר, מספר התומכים בההכרה בזוגיות של בני אותו מין השתווה למספר התומכים בהכרה בכל סוגי הנישואין של זוגות הטרוסקסואליים. גם בקרב עולי חבר העמים, הנחשבים מאוד שמרנים ביחסם לקהילה הלהט"בית, יש לראשונה רוב בעד הכרה בזוגיות של בני אותו מין: 53% תומכים. יודגש כי סקר המדד הסתיים לפני מצעד הגאווה בירושלים ולכן לא הושפע מרצח שירה בנקי ז"ל.

70% מהחילונים ו-67% מהעולים היו בוחרים במסגרת נישואין לא אורתודקסית, אם היתה כזו. בסך הכל 63% מהיהודים היו בוחרים בטקס אורתודוקסי ו-37% בטקס שאינו כזה. 58% מהחילונים סבורים שהמפלגות החילוניות צריכות להציב את קבלת חוק נישואין וגירושין אזרחיים או ברית הזוגיות כתנאי לכניסה לקואליציה. אבל בקרב כלל הציבור היהודי 62% מתנגדים להצבת הנושא כתנאי לכניסה לקואליציה. המסקנה שעולה מהנתונים היא שבציבור היהודי יש רוב גדול בעד נישואין וגירושין אזרחיים, אבל רק בציבור החילוני רואים בהם נושא בעל חשיבות פוליטית מכרעת. הפער הזה הוא שמקשה על העברת חוק נישואין וגירושין אזרחיים.

ובתחומי חופש דת אחרים: היוזמות להקמת מערכות כשרות אלטרנטיביות מקבלות גיבוי משמעותי. 73%, כמעט שלושה רבעים, מהציבור היהודי בעד ביטול המונופול של הרבנות הראשית על הכשרות. 67%, שני שלישים, מתנגדים להתניית תעודת כשרות בשיקולים של שמירת שבת. 72% מהציבור תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת, כולל 61% ממצביעי הבית היהודי. זהו גידול קטן לעומת המדד הקודם (70%), אבל גידול משמעותי מאוד לעומת הפעם הראשונה שבה נשאלה השאלה בינואר 2010 (58%).

9% מהמזרחים: אנחנו שייכים לרפורמים או לקונסרבטיבים

השנה הוקדש בדו"ח המדד פרק מיוחד שעוסק בזרם הרפורמי ובזרם הקונסרבטיבי. 9% מהיהודים בישראל מגדירים עצמם כשייכים לזרם הרפורמי (5%) או הקונסרבטיבי (4%). זהו אחוז שווה למספרם של המגדירים עצמם חרדים וחרדים לאומיים

73%, כמעט שלושה רבעים, מהציבור היהודי בעד ביטול המונופול של הרבנות הראשית על הכשרות

ביחד. ברור שהמחויבות להגדרה "חרדי" גדולה בהרבה מהמחויבות להגדרה "רפורמי" או "קונסרבטיבי", אבל אין ספק ששני הזרמים הליברליים התגברו על חלק מבעיות הקליטה שלהם בישראל. ציבור רחב מגדיר עצמו כשייך אליהם, גם אם רובו אינו חבר בקהילות. הנטייה הרווחת היא לזהות קרבה לזרמים הליברליים עם מוצא ממדינות אירופה ואמריקה. המדד מגלה שמוסכמה זו כבר אינה רלבנטית. 9% מהמשיבים ממוצא מזרחי (מי שנולדו באסיה או אפריקה או שאביהם נולד שם) הגדירו עצמם כמשתייכים לזרם ליברלי לעומת 8% מהמשיבים ממוצא אשכנזי ו-10% מהצברים.

המדד מגלה שהסיכוי להזדהות עם זרם ליברלי גדל יחד עם תמיכה פוליטית במרכז. 15% מהמגדירים עצמם כאנשי מרכז משתייכים לזרם הרפורמי או לזרם הקונסרבטיבי, אבל רק 6% מהמגדירים עצמם ימין ו-9% מהמגדירים עצמם שמאל.

הציבור החרדי: בעד חופש דת ומצפון, אבל לא לנוצרים

המחקר מגלה מגמות מורכבות ואולי אף סותרות בנושא יחס הציבור החרדי לחופש הדת. מצד אחד חלה עלייה משמעותית בשיעור החרדים התומכים בקיום חופש דת ומצפון בישראל – מ-40% במדד הקודם ל-56% במדד הנוכחי. בכלל הציבור היהודי תומכים 86% בקיום חופש דת ומצפון בישראל. עם זאת, התגללו ממצאים אחרים לגבי יחסו של הציבור החרדי לחופש הדת של הנוצרים.

המדד בדק את יחס הציבור לתופעה הנפוצה בירושלים של יריקות של קיצונים חרדים ליד אנשי דת נוצרים. 24% מהחרדים סבורים שלא צריך לטפל בתופעת היריקות, כי "זו לא עבירה ולא בעיה", לעומת 6% בלבד בכלל הציבור שסבורים שזו לא בעיה. 54% מהציבור היהודי סבורים ש"צריך לטפל במקרים אלה כעבירה פלילית בעדיפות גבוהה", אבל רק 28% מהחרדים חושבים כך. 61% מהציבור היהודי סבורים שיש לאפשר לנוצרים תפילות חופשיות בחדר הסעודה האחרונה שמעל לקבר דוד. אבל 59% מהחרדים סבורים ש"יש למנוע אפשרות של תפילה נוצרית במקום".

לפרסום ב-Ynet

''דוחסים אותנו למסגרת אחת'', מהקמפיין של המטה לבחירה חופשית בנישואים