ברית בכפייה

היועמ"ש: ביה"ד הרבני אינו מוסמך לחייב ברית מילה

בעמדה שהגיש לבג"ץ קבע יהודה וינשטיין, כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו כשהורה למול תינוק בן למעלה משנה

ברית מילה. צילום: Cheskel Dovid, wikipediaברית מילה. צילום: Cheskel Dovid, wikipedia

"בית הדין חרג מסמכותו כאשר הורה על עריכת ברית מילה לפעוט בן למעלה משנה", טען היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בחוות דעת שהגיש אתמול לבג"ץ. היועץ המשפטי הוסיף, כי "ספק אם הכרעת בית הדין התקבלה בהתבסס על עקרון טובת הילד".

בחוות הדעת שהוגשה לבג"ץ הוסיף היועץ המשפטי לממשלה כי מן הראוי היה שהעמדה בשאלת ברית המילה תגובש תוך הסתייעות בגורמים חיצוניים, כמו מומחה רפואי, עובד סוציאלי, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה או אפוטרופוס לדין. וינשטיין טען, מדווח ynet, כי ראוי שהשאלה אם יש מקום לערוך ברית מילה לתינוק תוכרע בידי "הערכאה שדנה בטיפולים רפואיים בקטין: בית המשפט האזרחי, וזאת גם אם המאבק סביב ברית המילה נולד בשל מחלוקת בין ההורים".

עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה מתייחסת לעתירה שהגישה אשה, שחויבה על ידי בית הדין הרבני הגדול, באופן תקדימי,

וינשטיין: ספק אם הכרעת בית הדין הרבני התקבלה בהתבסס על עקרון טובת הילד

למול את בנה. בית הדין הרבני הגדול דן בערעור שהגישה האשה על החלטת בית דין רבני אזורי, שבה נקבע כי עליה למול את בנה על פי בקשת האב. בית הדין הרבני העליון קבע כי סירובה של האשה למול את הבן אינו ענייני, וכי היא משתמשת בו ככלי במאבק הגירושים בינה לבין אבי התינוק.

בית הדין הרבני הגדול אף קבע שטובת הילד היא להיות נימול – בניגוד לטענת האם. "לא יעלה על הדעת שעניין הברית מילה יינטל מחכמי ישראל, ויינתן לשיקול דעת של ערכאה אזרחית", הוסיפו הדיינים.

בעקבות ההחלטה הגישה האם עתירה לבג"ץ, באמצעות האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בדרישה לבטל את פסק הדין התקדימי. היא טענה כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו בעצם הדיון בבקשת האב למול את הילד.

לידיעה ב-ynet



איך תוכל לפעול?