הסתה ללא תגובה

לאן נעלמו הזעם והתדהמה?

מדוע עסקנים חרדים ורבנים שותקים לנוכח ההסתה נגד החיילים החרדים, שואל ירוחם אסטרייכר ב"כיכר השבת"

יו''ר ועדת הכספים של הכנסת ,משה גפני מדגל התורה, מניף את אגרופו בשעת נאום במליאה. מימינו חברו לסיעה ח''כ אורי מקלב. 07.05.2012. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90.חבר הכנסת משה גפני מדגל התורה נואם במליאה. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

באחרונה מתנהלת הסתה פרועה נגד חיילים חרדים, שלובשים מדים אבל לא מוותרים על סממנים חיצוניים ליהדות – הכיפה והציצית – וגם לא על השיעור היומי. צעירים חרדים משולהבים מאיימים על החיילים ואף תוקפים אותם באבנים עד סיכון חייהם ושלומם.

מול ההסתה של הקמפיין נגד החיילים החרדים, המכונים חרד"קים, ומול התקיפות הפיזיות שלהם, בולטת שתיקתם של עסקני המגזר החרדי, כותב ירוחם אסטרייכר ב"כיכר השבת".

לדבריו, בדרך כלל לאחר שמי מהציבור החרדי מותקף, חברי כנסת כמו ישראל אייכלר זועקים בכל מיקרופון על שנאת חרדים, עמיתו משה גפני מזהיר שמדובר באירוע חמור וטוען שבהסתה נגד החרדים אשמים התקשורת והחינוך והסופר החרדי חיים ולדר מסביר במאמר בעיתון שמראות מסוג זה

רק לפני כחצי שנה התראיין גפני יום יום ושכנע שהוא כאן כדי להגן על זכויות החייל החרדי. היכן הוא עתה?

מזכירים לו ימים אפלים ורחוקים.

"רק לפני כחצי שנה, בתקופת טרום הבחירות לכנסת, יום יום דאג גפני להתראיין בכלי תקשורת חרדיים ולא חרדיים ושכנע את הציבור שהחייל החרדי צריך לדעת שגפני נמצא כאן כדי להגן על זכויותיו, היכן הוא עתה להילחם בתופעה אנטישמית זו של אותם מסיתים הקוראים להשמדת חלק מהציבור החרדי?" שואל אסטרייכר.

השתיקה הרועמת של פרנסי המגזר החרדי לנוכח ההסתה נגד החיילים החרדים מעלה את התהייה אם כאשר יפגעו בנפש יהודי פגיעה שאין ממנה חזור, יודו הללו שבשתיקתם נתנו לגיטימציה לשפיכות דמים זו, מסכם אסטרייכר.

למאמר המלא



איך תוכל לפעול?