נידוי, סחיטה ושיבוש הליכים

חדו"ש לבג"ץ: לבטל כתב סירוב שהוצא נגד אישה חרדית

חדו"ש ותושבת העיר החרדית אלעד הגישו עתירה לבג"ץ, המתייחסת לכתב סירוב שהוציא בית דין רבני הפועל בחסות העירייה והרבנות המקומית. כתב הסירוב גרם לנידוי התושבת ולהחרמתה, לאחר שהוציאה צו מניעה בבית משפט נגד בנייה בלתי חוקית של השכן שלה

חרדי בבית המשפט העליון בדיון בנושא ההפרדה העדתית בבית יעקב עמנואל 29.04.10 צילום: אביר סולטאן, פלאש 90חרדי בבית המשפט העליון (צילום אילוסטרציה). צילום: אביר סולטאן, פלאש 90

עמותת חדו"ש ותושבת העיר החרדית אלעד עתרו היום לבג"ץ, בבקשה שיקבע כי כתב סירוב שהוציא בית דין רבני נגד האישה בטל. העותרות טוענות כי כתב הסירוב הוצא בחוסר סמכות וכי הוא מהווה שיבוש הליכי משפט וסחיטה באיומים. כתב הסירוב, שמשמעותו המעשית היא נידוי וחרם, פורסם נגד העותרת משום שפנתה לבית משפט אזרחי. את העתירה הגישו מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, ועו"ד עדנה מירב.

העתירה הוגשה נגד הרב הספרדי של אלעד, מרדכי מלכה, בית דין צדק המרכזי לממונות אלעד, המכונה "הישר והצדק", שבראשו עומד הרב מרדכי מלכה, הדיין הרב שמעון גוטמן ושאר דייני בית הדין, ראש עיריית אלעד יצחק עידן וגורמים נוספים. העתירה מבקשת מבית המשפט גם פסיקה עקרונית נגד תופעת כתבי הסירוב שמוציאים בתי דין רבניים כלפי מי שפונה לבתי משפט של המדינה, בטענה כי "כתבי הסירוב פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של 'מדינה בתוך מדינה'".

תחילת הסיפור בסכסוך שכנים. אברהם בן ציון ומרים פישר, שגרים מעל דירת העותרת, החלו בערב ראש השנה האחרון לבנות ללא רישיון ובניגוד לחוק מרפסת מעל דירת העותרת, שמונעת ממנה להשתמש במרפסת שלה כמרפסת סוכה. לאחר שפניות לעיריית אלעד ולמשטרה לא הועילו, העותרת פנתה בהנחיית המשטרה, ולאחר שקיבלה אישור מאב בית דין חרדי, לבית משפט השלום בפתח תקוה והוציאה צו להפסקת העבודות.

כדי למנוע את הפסקת העבודות פנו השכנים לבית הדין הרבני "הישר והצדק" באלעד, הפועל בחסות העירייה ובראשות רב העיר מלכה. בית הדין הוציא לעותרת "צו מניעה", הדורש ממנה לבטל את התביעה בבית המשפט ולהתדיין בפניו. זאת, אף שאין לו כל סמכות חוקית להוצאת צווים. אחר כך הוציא "אזהרה" שאליה צורף צילום כתבה על אדם שלא שמע להוראות בית דין רבני ונפטר בטרם עת.

בערב יום הכיפורים האחרון הוציא בית הדין כתב סירוב נגד העותרת. כתב הסירוב נתלה ופורסם ברחבי העיר אלעד. בכתב הסירוב מורה בית הדין כי יש להתייחס אליה כאל "מרימה יד בתורת משה", משום שפנתה לבית משפט אזרחי. אל בית המשפט מתייחס כתב הסירוב כ"ערכאות". עוד נטען כי "עשתה פעולות שיש בזה משום מסירה". המשמעות המעשית של כתב הסירוב היא שיש להחרים ולנדות אותה.

מאז הפכו חיי העותרת ומשפחתה לסיוט. היא ובנותיה חדלו ללכת לבית הכנסת. "חוויות" של יריקה לעברה ברחוב הפכו את

בכתב הסירוב מורה בית הדין כי יש להתייחס אל העותרת כאל 'מרימה יד בתורת משה', משום שפנתה לבית משפט אזרחי

היציאות מהבית לנדירות. היא נתקלה בקשיים ברישום בנותיה למוסדות לימוד. הדבר גרם לה נזקים בריאותיים קשים ומתח נפשי חמור. היא פנתה לרב מלכה ולחברי הבד"צ וביקשה שיבטלו את כתב הסירוב, אך לשווא.

העתירה מצטטת את שופט בית המשפט העליון לשעבר פרופ' יצחק זמיר, שקבע באמצע שנות ה-90 בפרשת כץ כי "בית דין רבני אינו רשאי להוציא כתב סירוב, בשום עניין ובשום צורה. פועל יוצא הוא שכתבי הסירוב שהוצאו על ידי בתי הדין הרבניים בשלושת התיקים שלפנינו הינם חסרי תוקף מכל וכל".

במרס האחרון פנתה חדו"ש למשרד היועץ המשפטי לממשלה. ימים ספורים לאחר הפנייה פרסם היועץ חוות דעת, הקובעת כי "פרסום כתב סירוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט". במקרים חמורים תישקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסירוב "עבירה של איומים או סחיטה באיומים". גם פנייה נוספת של העותרים לבית הדין הרבני לאחר פרסום חוות הדעת לא הועילה.

העותרים טוענים כי כתב הסירוב המדובר "פגע פגיעה ממשית בזכויות יסוד של העותרת 2 – בכבודה כאדם, בחופש הדת שלה, בזכות לחינוך של ילדותיה וגם בחופש העיסוק שלה". לכן "יש לראות בהוצאת כתב הסירוב גם עבירה של איומים או סחיטה באיומים".

בנוסף לכך, הנחיית היועץ המשפטי למשרד לשירותי הדת אוסרת על שימוש בסמלי שלטון בהפעלת בתי דין רבניים פרטיים. ההנחיה קובעת כי ל"שימוש בסממנים שלטוניים כאמור, תוך הפרת הנחיה זו, עלולות להיות השלכות במישור הפלילי, במישור המשמעתי ובמישור המינהלי". העותרים מראים כי שורת מסמכים מעידים על קשר ברור ופסול בין בית הדין לבין עיריית אלעד, לשכת הרבנות והרב מלכה.

רגב ומירב מציינים כי "רבים נמצאים במצבה של העותרת אך מלינים על הפגיעה בהם במחשכים ובסתר ונמנעים מלנקוט צעדים כנגדה, מחשש לפגיעה נוספת בהם. אין צורך להכביר מלים על כך שיש צורך באומץ לב אישי וציבורי כדי להתמודד עם תופעה זו בבית המשפט, בקרב חברה שאינה רואה זאת בעין יפה, ולפיכך חשיבות יתירה לכך שבית המשפט יכיר בחשיבות הסעד המבוקש לצורך הגנה גם על אחרים ברחבי הארץ הנחשפים לאיומים בהוצאת כתב סירוב ומרכינים ראשם בכניעה למעשה סחיטה פלילי זה... אזרחים הסובלים משרירות הלב, אי החוקיות, חד הצדדיות, הקיצוניות והכוחניות הכרוכים בשימוש בכתבי הסירוב".

לידיעה באתר סיפתח

 לידיעה בפורטל המשפטי תקדין



איך תוכל לפעול?