בין פמיניזם לדת

למנתחת המוח אסור לעשות ברית מילה

נשים דתיות בישראל יכולות למלא כל תפקיד וללמוד כל מקצוע, אבל בתוך ביתן וקהילתן האפשרויות שלהן מוגבלות, כותבת רחל עזריה לרגל יום האישה

חברת מועצת עיריית ירושלים ,רחל עזריה ופעילות ארגוני נשים מפגינות נגד קווי ההפרדה 20.09רחל עזריה בהפגנה נגד קווי ההפרדה, עם פעילות ארגוני נשים

אחת מחברותיה של רחל עזריה, רופאה דתייה, התלוותה כשהיתה סטודנטית לניתוח ברית מילה שעבר ילד כבן עשר. הרופא שליוותה נאלץ לצאת מהחדר רגע לפני הניתוח עצמו. הוא ענה לטלפון הסלולרי שלו, ובעודו מדבר סימן לה לחתוך. הסטודנטית נענתה להוראה וחתכה – בלי לחשוב פעמיים.

רק אחרי שיצאה מחדר הניתוח הבינה שביצעה ברית מילה ושאלה את עצמה אם כאישה מותר לה לעשות זאת ואם הברית תקינה. היא העלתה את השאלה לפני רב והוא אמר שכאישה אינה אמורה לעשות ברית מילה – אבל מכיוון שהניתוח כבר נעשה, הילד יצא ידי חובה. הרופאה התמחתה בהמשך בנוירו-כירורגיה והפכה למנתחת מוח.

עזריה מספרת על חברתה הרופאה בפוסט שמתפרסם ביום האישה הבינלאומי, 8 במרס, כדי להצביע על מצבן המורכב של נשים דתיות בישראל. אישה יכולה להיות מנתחת מוח, אבל

אישה בישראל יכולה להיות נשיאת בית המשפט העליון, אבל לא להיות דיינת בבית הדין הרבני

אסור לה לעשות ברית מילה. הפמיניזם, היא כותבת, הגדיל את האפשרויות שמוצעות לנשים בעולם הכללי ובחברה בישראל – אבל האפשרויות שיש להן בתוך החברה הדתית, בבית ובקהילה מצומצמות.

"אישה בישראל יכולה להיות נשיאת בית המשפט העליון, אבל לא להיות דיינת פשוטה בבית הדין הרבני. אישה יכולה להיות שליחת ציבור ולייצג בכנסת מאות אלפי אנשים שהצביעו עבורה, אך היא לא תוכל להיות שליחת ציבור במניין בבית כנסת", כותבת עזריה.

לדבריה, בנות דורה מצליחות להכיל את המורכבות, אבל בנותיה – שרואות בטלוויזיה שופטות, מנהיגות מפלגות או מדעניות כמו עדה יונת, כלת פרס נובל, יתקשו לקבל את הפער שבין המציאות בעולם הכללי למציאות הדתית. עם השאלות האלה יידרש העולם הדתי להתמודד בהקדם.

לפוסט המלא



איך תוכל לפעול?