גבר חרדי שיוצא לעבוד מפסיד הטבות בשווי 5,400 שקל

ההטבות שמקבלים גברים חרדים שלומדים בכולל שוות לכשני שלישים מהשכר שיקבלו אם ייצאו לעבוד, כתבו חוקרים במשרד האוצר. החוקרים ממליצים לגבש מדיניות שתפחית תמריצים שליליים לעבודה, כדי להגדיל את שיעור התעסוקה של גברים חרדים

14/12/2019 10:26

תגיות: אברכים · משרד האוצר · תעסוקה · הטבות · בנימין נתניהו

הפגנה של קיצונים חרדים נגד מרכז מפתח בבית שמש להכוונת חרדים לתעסוקה 24022016 צילום יעקב לדרמן פלאש 90

גברים חרדים שלומדים בישיבה או בכולל מקבלים הטבות משמעותיות, שבגללן יציאה לעבודה אינה משתלמת. לפי מחקר של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, המשמעות של יציאה לעבודה היא הפסד של הטבות בהיקף של 5,400 שקל.

החוקרים, כפיר בץ וזאב קריל, מצאו שסכום זה שווה לכמעט שני שלישים מהשכר הצפוי לגבר חרדי שיוצא לעבוד. לדבריהם, אם ייחתכו אלף שקל בחודש מההנחות לאברכים ויתווספו אלף שקל להטבות מעודדות־עבודה, יגדל מספר הגברים החרדים העובדים ב־16%.

עד 2016 נרשמה עלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים. באותה שנה 52% מהגברים החרדים עבדו. אבל המגמה נבלמה לאחר שהממשלה האחרונה בראשות בנימין נתניהו החזירה הטבות משמעותיות שקיבלו החרדים בעבר: קצבת האברך הוכפלה, המגבלות על ההנחות למעונות יום בוטלו ותקציבים נוספים גדלו במידה משמעותית.

שחר אילן מציין ב"כלכליסט" שבניגוד לגברים, שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות עלה דרמטית מאז הקיצוץ בקצבאות הילדים

קיצוץ של אלף שקל בחודש מההנחות לאברכים והוספת אלף שקל להטבות מעודדות־עבודה יגדילו את מספר הגברים החרדים העובדים ב־16%

ב־2003. החוקרים מצאו שהמדינה יצרה מצב שבו לגבר החרדי לא משתלם לצאת לעבודה. השכר הממוצע של גבר חרדי הוא 8,800 שקל. אברך שיוצא לעבוד מפסיד קצבת אברך של כ־1,900 שקל בממוצע. סיבה נוספת להפסד שנגרם לגבר חרדי שיוצא לעבוד היא אובדן של חלק מהנחות במעונות היום. חרדי עובד גם נדרש לשלם 350 שקל נוספים – עלייה בדמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות. חלק מהאברכים יאבדו 900 שקל נוספים בשל אובדן סיוע בשכר דירה שניתן להם כשהם לומדים.

אם יקוצצו כ-1,000 שקל בהטבות לאברכים, כפי שקרה בפועל בימי ממשלת נתניהו־לפיד, צפויה עלייה בשיעור התעסוקה של החרדים – מ־50% ל־54% בטווח הקצר. עלייה בשיעור כפול צפויה אם לקיצוץ בהטבות יתווספו 1,000 שקל להטבות מעודדות־עבודה דוגמת מס הכנסה שלילי.

קריל וכץ ממליצים, לפיכך, לגבש מדיניות שתפחית תמריצים שליליים לעבודה ותגדיל תמריצים משלימים לעבודה – כמו מענק עבודה וסיוע ברכישת הכשרות והשכלה גבוהה.

לידיעה ב"כלכליסט"