הציבור נגד כניעה לחרדים
רוב הציבור מעוניין בממשלת אחדות של הליכוד וכחול לבן
סקר דעת קהל של חדו"ש אחרי הבחירות קובע: 66% מהציבור רוצים שתוקם קואליציית ליכוד-כחול לבן לקידום חופש דת ושוויון – ולא ממשלה צרה המתבססת על החרדים; כחול לבן היתה מקבלת יותר קולות, אם היתה נאבקת באמת על חופש דת ושוויון בנטל; רוב הציבור אינו רוצה במשה גפני או בח"כ חרדי אחר בראשות ועדת הכספים בכנסת
22/04/2019 14:59
תגיות: חופש דת · שוויון · ממשלה · הליכוד · כחול לבן · מכון סמית · חדו"ש · הרב אורי רגב
תמיכה בממשלה המבוססת על כחול לבן והליכוד או בממשלה צרה המבוססת על המפלגות החרדיות
66% מהציבור היהודי בישראל מעוניינים בממשלת אחדות שבסיסה מפלגות הליכוד וכחול לבן, ללא המפלגות החרדיות. כך עולה מסקר דעת קהל שערך מכון סמית בהזמנת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון. רק 34% מהציבור רוצים בקואליציה צרה, המבוססת על תמיכת המפלגות החרדיות ומחייבת קבלת דרישותיהן בנושאי הדת*.
מהתפלגות התשובות על פי ההצבעה לכנסת בבחירות האחרונות עולה כי 98% ממצביעי כחול לבן, 84% ממצביעי ישראל ביתנו ואף 55% ממצביעי הליכוד תומכים בהקמת ממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן, ללא המפלגות החרדיות. בקואליציה ללא החרדים ועם כחול לבן תומכים 89% מן הציבור החילוני ו-81% מן הציבור המסורתי-לא-דתי.
עמדות הציבור בעניין זה עקביות וכך, למרבה הצער, גם התעלמותם של רוב ראשי המפלגות האזרחיות מרצונו של הציבור ואף מרצון בוחריהם. בסקר טרום הבחירות של חדו"ש, שנערך בפברואר האחרון, הביעו 65% מן הציבור היהודי הבוגר את רצונם כי לאחר הבחירות תקום קואליציה שאינה תלויה במפלגות החרדיות ואשר תקדם חופש דת ושוויון. התנגדות בשיעור זהה למפלגות החרדיות כבסיס הקואליציה נמדדה גם בסקר חדו"ש ומכון סמית לאחר הבחירות של 2015 וכן במדד השלום של אוניברסיטת תל אביב והמכון לדמוקרטיה בחודש ינואר השנה.
בהמשך לדרישה שכבר הועלתה על ידי המפלגות החרדיות, לשוב ולהפקיד את ועדת הכספים של הכנסת בידיו של ח"כ הרב משה גפני, שבה והתבררה התנגדות הציבור למסירת השליטה על ברז כספי המדינה לח"כ גפני או לח"כ חרדי אחר. 68% מקרב בעלי הדעה בציבור היהודי הבוגר מתנגדים לכך. רק 32% תומכים. אחוז גבוה במיוחד, בהשוואה לשאלות אחרות ולסקרי העבר בנושאי דת ומדינה, נמנעו מהבעת דעה בתשובה לשאלה זו [26%]. הדבר בולט במיוחד בקרב מצביעי הליכוד [31%], איחוד מפלגות הימין [43%], ישראל ביתנו וכולנו. נראה שהסיבה לכך ברורה: גם רוב מצביעי מפלגות אלה מתנגדים לשלם מחיר קשה זה בתמורה לקולות החרדים, אך נרתעים מלומר זו בגלוי, בידיעה שזה המחיר שמנהיגותם נדרשת לשלם תמורת התמיכה החרדית בממשלה צרה במקום הקמה של קואליציה רחבה יותר כפי שהיו מעדיפים, שבה יכולת הסחיטה של המפלגות החרדיות מתבטלת. חשוב להדגיש, לפיכך, שלמרות זאת עולה אחוז מצביעי הליכוד, ישראל ביתנו וכולנו המתנגדים למסור את ראשות ועדת הכספים לגפני על האחוז התומכים בכך. הדבר ברור במיוחד, למשל, בקרב מצביעי ישראל ביתנו, אשר רק 0% מהם תומכים בכך, מול 64% המתנגדים ו-36% שנמנעו מלהביע דעה.
עוד בחן הסקר עד כמה חשוב לציבור היהודי הבוגר עתה, לאחר הבחירות, שהמפלגה שבעדה הצביע תיאבק על קידום חופש הדת והשוויון**. שאלות דומות נכללו בסקרי טרום הבחירות של חדו"ש. התוצאות חד משמעיות – רוב הציבור מצפה כי נציגיו יישאו דגל זה ברמה. בעניין זה, בניגוד לשאלה הקודמת, רק 7% השיבו כי אין להם דעה. בקרב בעלי הדעה, 65% השיבו כי הדבר חשוב מאוד או חשוב להם! רק 19% השיבו כי הוא לא כל כך חשוב או לא חשוב בעיניהם ורק 16% השיבו כי הם מתנגדים לכך שהמפלגה שבעדה הצביעו תפעל בנושאים אלה.
בניתוח התפלגות התשובות לשאלה זו רואים כי בקרב המייחסים לכך חשיבות נמצאים גם 63% ממצביעי הליכוד, 79% ממצביעי ישראל ביתנו ו-64% ממצביעי כולנו. בקרב מצביעי כחול לבן, 95% השיבו כי הדבר חשוב בעיניהם! כך ענו גם 98% ממצביעי העבודה. אין ספק שגם נתון זה מוכיח שבמחלוקת על דרכה של כחול לבן בנושאי דת ומדינה ועד כמה עליה לנסות לרצות את המפלגות החרדיות בתקווה שיסכימו להטיל את ביציהן בסלסילת כחול לבן בעתיד – מצביעי המפלגה כולם [כמעט] גורסים כיאיר לפיד ומצפים שמפלגתם תפעל באופן נמרץ ונחוש בנושאים אלה, בין בהצטרפות לליכוד ליצירתה של קואליציה שאינה תלויה בקולות החרדים ולפיכך חופשית לקדם ערכי יסוד אלה, ובין בכך ש"תמרר את חייה" של הקואליציה בנושאי דת ומדינה אם לא תשב בקואליציה. נתון זה גם חשוב למפלגת העבודה, השוקלת את המשך דרכה, מכיוון שבחרה בעבר להתעלם מרצון מצביעיה ותמיכתה בחופש דת ושוויון היתה מהוססת, חלקית ולא משכנעת. מגמה זו תרמה, להערכתנו, לתוצאות המאכזבות של הבחירות מבחינת מפלגת העבודה.
ניתוח התוצאות על פי הזהות הדתית של משתתפי המדגם מחזק את התובנות שעליהן הצביעה חדו"ש בעבר באשר לעמדות הציבור היהודי בישראל בסוגיות הדת והמדינה. כצפוי, 89% מן הציבור החילוני השיבו שהדבר חשוב מאוד או חשוב בעיניהם. אף בנושא זה ניתן לראות הבדל משמעותי בין הציבור המגדיר את עצמו "מסורתי לא כל כך דתי", הדומה בשאלות מדיניות בנושאי דת ומדינה לציבור החילוני [79% מקרב קבוצה זו השיבו כך] לבין הציבור המגדיר את עצמו "מסורתי קרוב לדת" [42%]. כך שבנו וראינו גם שיש אחוז לא זניח בקרב הציבור הדתי המייחס חשיבות לקידום חופש דת ושוויון בנטל [15% - חשוב בעיניהם. רק 50% מתנגדים]
הסקר גם בדק בדיעבד, אם כחול לבן היתה זוכה לקולות נוספים בבחירות אם היתה פועלת ברוח הממצאים שהעלינו בסקרי טרום הבחירות ומייחסת משקל רב יותר ומחויבות מלאה יותר לחופש דת ושוויון בנטל במצעה ובקמפיין הבחירות שלה***. התוצאה ברורה – המפלגה היתה זוכה לתוספת קולות משמעותית נטו, אם היתה עושה זאת.
במדגם בתשובה לשאלה זו לא נשאלו ולא נכללו בחישוב אלה שהגדירו עצמם כחרדים. בקרב כלל המדגם [ללא חרדים] – 28% השיבו שהדבר היה מעלה את הסיכוי, בהשוואה ל-7% שהשיבו כי היה בכך כדי להקטין את הסיכוי שיצביעו כחול לבן. בקרב משתתפי המדגם ללא חרדים וללא אלה שהצביעו בפועל כחול לבן, היינו – בקרב הפוטנציאל שלא הצביע בעד המפלגה, אחוז המשיבים כי היה בכך כדי להגדיל את הסיכוי שיצביעו בעדה היה כפול [20%] מאחוז אלה שהשיבו כי הדבר היה מקטין את הסיכוי [10%]. אם נצמצם את הבדיקה לאוכלוסיות היעד הטבעיות של המפלגה, הפער גדול עוד יותר כפי שנראה להלן. בחינת זהות מצביעי כחול לבן על פי זהות דתית מגלה כי 70% מהם הגדירו את עצמם חילונים ו-25% נוספים "מסורתי לא כל כך דתי", היינו – 95% ממצביעי כחול לבן משתייכים לשתי קבוצות אלה, בעוד רק 3% ממצביעי הרשימה הגדירו עצמם כ"מסורתי קרוב לדת" ו-2% – כדתי. גם בשאלה זו רק אחוז קטן [7% עד 8%] השיבו כי אין להם דעה.
מנכ"ל חדו"ש, הרב אורי רגב: מפלגות השלטון מתיימרות לבטא את רצון רוב הציבור, אך בנושאי דת ומדינה הן עושות בדיוק את ההפך
הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש, הגיב על הממצאים ואמר כי "מפלגות השלטון מתיימרות לבטא את רצון רוב הציבור, אך בנושאי דת ומדינה הן עושות בדיוק ההפך [חוץ מאביגדור ליברמן, על פי התבטאויותיו בימים האחרונים]. כחול לבן והעבודה, שלא רצו להרגיז את המפלגות החרדיות, החמיצו הזדמנות לקבל אמון גדול יותר מן הציבור, אשר רובו מצפה למנהיגות משמעותית יותר בתחום יחסי דת ומדינה. מנהיגי מפלגות אלה צריכים להאזין לקול בוחריהם, הרוצים לראות קואליציה שבה ישתתפו, ללא המפלגות החרדיות, דבר שהוא תנאי מוקדם למימוש חזון של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית באמת. יש לקוות שגם במחלוקת הפנימית בכחול לבן תגבר עמדתו של יאיר לפיד על פני אשליות של שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות שמשמיעים כמה מפעילי המפלגה, הלוקים עדיין בעיוורון ובחלומות על תמיכה עתידית של המפלגות החרדיות ובינתיים מפנים את גבם לרוב עצום של בוחריהם הרוצה שינהיגו את המאבק לחופש דת ושוויון בישראל".
בקרב הציבור החילוני 40% השיבו כי היה בכך כדי להגדיל את הסיכוי כי יצביעו כחול לבן, בהשוואה ל-3% בלבד שהשיבו כי זה היה מקטין את הסיכוי, וכך גם בקרב הציבור המסורתי הלא כל כך דתי: 20% - היה מגדיל, בהשוואה ל-5% בלבד שהשיבו כי זה היה מקטין את הסיכוי. בחינת ההשלכה של נקיטת עמדה נחושה וחזקה יותר בזכות חופש דת ושוויון בנטל על אוכלוסיית היעד העיקרית של הרשימה, היינו חילונים ו"מסורתי לא כל כך דתי" [ראו לעיל], אשר לא הצביעו עבורה, מביאה למסקנה חד משמעית: בקרב חילונים שלא הצביעו כחול לבן בבחירות השיבו 33% כי היה בכך כדי להגדיל את הסיכוי שהיו מצביעים עבורה, בהשוואה ל-3% בלבד שהשיבו כי הדבר היה מקטין את הסיכוי. בדומה לכך, אף מקרב אלה שהגדירו את עצמם "מסורתי לא כל כך דתי" השיבו 14% כי הדבר היה מגדיל את הסיכוי שיצביעו כחול לבן, בהשוואה ל-7% שהשיבו כי הדבר היה מקטין את הסיכוי.
אם ננסה להבין מהיכן היו קולות אלה עשויים להגיע, הרי בצד נדידת קולות ממפלגת העבודה [מבחינת 45% מהם היה בכך כדי להגדיל את הסיכוי שיעבירו את תמיכתם לכחול לבן] ומרצ [62%], הרי היה בכך אולי גם כדי להשפיע על מצביעי מפלגות הקואליציה המסתמנת [11% ממצביעי הליכוד, 34% ממצביעי כולנו ו-20% ממצביעי ישראל ביתנו].
סקר אפריל 2019 - איזו ממשלה רוצה הציבור
מסקנות הסקר, לפי חדו"ש, הן:
1. רבים במפלגות הימין מתיימרים לבטא את "רצון העם", אך בנושאי דת ומדינה הם עושים בדיוק ההפך. כחול לבן והעבודה החמיצו הזדמנות להגביר את כוחן על ידי ביטוי נאמן של רצון הציבור, אשר רובו מצפה למנהיגות משמעותית יותר בתחום זה. מנהיגי מפלגות אלה צריכים להאזין לקול בוחריהם הרוצים לראות קואליציה שבה ישתתפו, ללא המפלגות החרדיות או תוך נטרול יכולתן להכתיב את אורחות היהדות במדינת ישראל וחיובן בשוויון בנטל, דבר שהוא תנאי מוקדם למימוש חזון של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית באמת.
2. יש לקוות שגם במחלוקת הפנימית בכחול לבן תגבר עמדתו של לפיד על פני אשליות של שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות שמשמיעים כמה מפעילי המפלגה, הלוקים עדיין בעיוורון בוחלומות על תמיכה עתידית של המפלגות החרדיות ובינתיים מפנים את גבם לרוב עצום של בוחריהם הרוצה שינהיגו את המאבק לחופש דת ושוויון בישראל. הכיוון שמדגיש לפיד מבטא לא רק את רצון רוב הציבור, אלא גם את האינטרס של מדינת ישראל והעם היהודי.
3. התבטאויותיו של אביגדור ליברמן בנושא דת ומדינה משקפות את רצון בוחריו באופן מובהק ונאמן יותר מאשר התבטאויות שאר המפלגות במרכז ומימינו ושמאלו. כך גם עמדותיה של מרצ בנושאים אלה.
* השאלה שהוצגה לנשאלים בסקר היתה: "איזו קואליציה אתה מעדיף שתוקם בעקבות הבחירות: ממשלה צרה המבוססת על תמיכת המפלגות החרדיות ומחייבת קבלת דרישותיהן בנושאי דת, או קואליציה רחבה יותר שבבסיסה הליכוד וכחול לבן, ללא המפלגות החרדיות"
** השאלה נוסחה כך: "עד כמה חשוב לך שהמפלגה עבורה הצבעת תיאבק בכנסת לקידום חופש דת ושוויון בנטל ונושאים קשורים דוגמת נישואין וגירושין אזרחיים, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, גיוס אברכים וכו'? מאוד חשוב; די חשוב; לא כל כך חשוב; לא חשוב; אני מתנגד/ת לכך שהמפלגה עבורה הצבעתי תפעל בנושאים אלה; אין דעה"
*** השאלה נוסחה כך: "אם 'כחול לבן' היתה מודיעה לפני הבחירות על מחויבות להיאבק על חופש דת ושוויון בנטל ומכריזה שלא תיכנע לדרישות של המפלגות החרדיות בתחום זה, האם זה היה מעלה או מקטין את הסיכוי שהיית מצביע/ה ל'כחול לבן' או שלא משפיע על הסיכוי?"
------------
ממצאים אלה עולים מסקר טלפוני שערך מכון סמית ב-16 וב-17 באפריל בקרב 600 איש כמדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה ±4%. מספר המשתתפים מקרב מצביעי כולנו ומרצ במדגם, בהתחשב באחוז המצביעים למפלגות אלה בבחירות, קטן ויש להיזהר בהסקת מסקנות מלאות מעמדות מצביעיהן שהיו חלק מהמדגם. זה היה סקר הבחירות הרביעי שעשה מכון סמית בהזמנת חדו"ש, בהמשך לשלושה סקרים קודמים שנעשו לפני הבחירות. אפשר לעיין בעיקרי ממצאיהם באתר חדו"ש: סקר ינואר 2019; סקר מרס 2019.
לידיעה בערוץ 7