העתירה – גם נגד הקריטריונים החדשים
המדינה: נמשיך לתקצב תלמידי ישיבות שאינם מתגייסים
בג"ץ דן בעתירה של חדו"ש, הפורום לשוויון בנטל, ישראל חופשית ורוני בריזון נגד המשך ההקצבות לתלמידי ישיבות שצריכים להתגייס. עו"ד רגב: "המדינה מממנת הפרת חוק המונית"
16/11/2012 07:41
תגיות: בג"ץ · הקצבות לישיבות · חוק טל · חדו"ש · הפורום לשוויון בנטל · ישראל חופשית · עו"ד גלעד ברנע
ההפגנה הגדולה למען שוויון בנטל ברחבת מוזיאון תל אביב, יולי 2012. צילום: הפורום לשיוויון בנטל
בית המשפט קיבל אתמול את בקשת העותרים בבג"ץ ההקצבות לישיבות, לתקן את העתירה כך שתתייחס גם לקריטריונים החדשים להקצבות לישיבות שאישר שר החינוך, גדעון סער. בג"ץ גם קבע לוח זמנים קצר לדיון בעתירה המתוקנת.
את העתירה הגישו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הפורום לשוויון בנטל, עמותת ישראל חופשית וח"כ לשעבר רוני בריזון משינוי . פרקליטם של העותרים, עו"ד גלעד ברנע, אמר ש"הקריטריונים החדשים, שלכאורה מאפשרים לתקצב בחורי ישיבות גם אחרי פקיעת חוק טל, נתפרו בצורה הגרועה ביותר. לא ייתכן שהמדינה תמשיך להעביר תשלומים בלתי חוקיים ללא הגבלת זמן".
מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר: "אנחנו שמחים לראות שבית המשפט הכיר בדחיפות הנושא. בכל יום מעבירה המדינה בממוצע יותר ממיליון שקל בצורה בלתי חוקית לישיבות".
בספטמבר, בעקבות הגשת העתירה, שינה משרד החינוך במחטף את הקריטריונים להקצבות לישיבות באופן שיאפשר, לטענת המדינה, את המשך העברת הכספים. באמצעות השינוי מתכוונת המדינה להמשיך לממן את לימודיהם של תלמידי ישיבות שעל פי החוק היתה אמורה לגייס. העותרים פנו לבג"ץ לאפשר להם לתקן את העתירה, כך שתבקש לפסול את הקריטריונים החדשים בטענה שאינם חוקיים.
הקריטריונים הקודמים להקצבות לישיבות התירו להעביר כספים רק למי שיש לו פטור מלא משירות צבאי או דחיית שירות על פי חוק טל. בעקבות ביטול חוק טל פנו העותרים בראשית אוגוסט לבג"ץ, בדרישה לעצור את ההקצבות ל-54 אלף תלמידי ישיבות ואברכים (מתוך כ-110 אלף בסך הכל). זאת, מכיוון שאיבדו את מעמד דחיית השירות. סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, מעריך את היקף ההקצבות לתלמידים אלה ב-30 מיליון שקל בחודש.
כדי לנסות לעקוף את העתירה חתם שר החינוך, גדעון סער, בספטמבר האחרון על קריטריונים חדשים שיאפשרו להעביר את הכספים בחצי השנה הקרובה. על פי הנוהל החדש יוכלו לקבל הקצבות גם מי שקיבלו דחיית שירות בעבר וכן תלמידי ישיבות חדשים. משמעות הקריטריונים החדשים היא שאנשים שאמורים להתגייס ואינם עושים זאת, יוכלו לקבל מהמדינה מימון ללימודיהם בישיבה.
עו"ד ברנע, המייצג את העותרים: לא ייתכן שהמדינה תמשיך להעביר תשלומים בלתי חוקיים ללא הגבלת זמן
אישורם של הקריטריונים החדשים נעשה בתהליך מזורז באופן יוצא דופן. הקריטריונים הובאו לידיעת הציבור הרחב להתנגדויות והערות, תוך כדי הקצבת זמן מינימלי של שלושה ימים בלבד לתגובות הציבור. בדרך כלל ניתנים למטרה זו כמה שבועות. במקביל לדיון בעתירת ההקצבות נערך גם הדיון בעתירות לגיוס בחורי הישיבות בעקבות ביטול חוק טל, העתירה של עו"ד יהודה רסלר והפורום לשוויון בנטל והעתירה של התנועה לאיכות השלטון. פרקליט העותרים, עו"ד ברנע, ציין שלמיטב הבנתו "גם השינוי בקריטריונים אינו חוקי ומפלה כאחד. מדובר במחטף, שיש להצר על כך ששר החינוך והיועץ המשפטי שותפים לו".
מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר: "הממשלה יצרה תקדים של תקציב למימון הפרת חוק המונית. קשה להבין למה היועץ המשפטי לממשלה נותן יד לתרגיל הזה. ננקוט כל הליך משפטי אפשרי כדי לסכל את הכשרת שרץ ההקצבות למשתמטים".
זהרה ברגר-צור מהפורום לשוויון בנטל אמרה: "המהלך החד צדדי של השר והממשלה מהווה דוגמה חוזרת לזלזול של שר החינוך והממשלה הנוכחית בחוק ובציבור הנושא בנטל השירות הביטחוני והכלכלי. החוצפה הגיעה לשיאים חדשים של אטימות, המונעת אך ורק משיקולים פוליטיים קצרי טווח".
ח"כ לשעבר רוני בריזון (שינוי) אמר: "הממשלה מפירה חוק, גונבת דעת, גוזלת את הציבור, משחדת חרדים ומעודדת פרזיטיות. הכל לא ממש מפתיע והמאבק בתועבות השלטון נמשך. מאז שבוטל חוק טל, ממשלת ישראל נתנה לחרדים מתנה בלתי-חוקית בסך של כמאה מיליון שקלים. אם בג"ץ לא יעצור את ההשתוללות, הם יקבלו סכום כזה כל שלושה חדשים".
מנכ"ל ישראל חופשית, מיקי גיצין, אמר בתגובה: "המציאות שיוצר משרד החינוך היא מעוותת לחלוטין: בסופו של דבר לא משנה מה קובע בג"ץ או החוק הישראלי, הדבר היחיד שנשאר יציב במציאות הפוליטית בישראל הוא התקציבים המועברים לישיבות".
לידיעה ב"גלובס"